מזונות, מאז ומתמיד, נחשבו לעניין המעורר מחלוקת בקרב רבים. בשנים האחרונות נעשה צעד מהותי במטרה לעשות צדק עם אבות שמשלמים מזונות גבוהים ומתחלקים במשמורת משותפת שווה עם האם, כאשר זו משתכרת פחות או יותר בסכום זהה. על אף הפסיקה החדשה, בפועל המצב שונה. עורך הדין גיא שצברג, בעל משרד המתמחה בדיני משפחה בבית שאן, מסביר ומרחיב בנושא.
הלכה שפורסמה בשנים האחרונות באה לתקן עיוות היסטורי העוסק בביטול החבות במזונות ילדים בתנאים מסוימים בשל החלוקה בנטל המשמורת והסדרי הראייה של כל אחד מהצדדים עם הילדים. תוכל להרחיב?
עו"ד שצברג: "אכן, הלכה 919/15 נועדה לתקן את העיוות שבו האב והאם משתכרים פחות או יותר בסכומים זהים ושוהים כמחצית מהזמן עם ילדיהם. כל עוד האם השתכרה בסכומים נמוכים באופן ניכר מהאב, הרי שהמצב שבו האב משלם לאם מזונות מובן וברור, אבל אם האם והאב שווים מהיבטי ההשתכרות וחלוקת זמני השהות וילדיהם עברו את גיל 6, אין סיבה להשית על האב את תשלומי המזונות".
אם הילדים נמצאים מחצית מהשבוע אצל האב בהם הוא 'מפסיד' ימים ושעות עבודה לפרנסתו ובמקביל על האב להמשיך לשלם מזונות לידי האם, הוא חווה קריסה כלכלית
מדוע, מה הרציונל מאחורי הלכה זו?
"ההלכה גורסת, שהאישה שווה לגבר ולכן אם הילדים נמצאים מחצית מהשבוע אצל האב בהם הוא 'מפסיד' ימים ושעות עבודה לפרנסתו ובמקביל על האב להמשיך לשלם מזונות לידי האם, הוא חווה קריסה כלכלית וכפועל יוצא מכך גם הילדים נפגעים, שכן האב לא יכול להעמיד לרשותם את האמצעים והמשאבים הדרושים להם.
"במצב כזה הילדים חווים למעשה שני בתים. בית עני - ביתו של האב, ובית עשיר - ביתה של האם. באופן זה הם עלולים להעדיף להישאר בבית שיש בו שפע ולהימנע מלהגיע לביתו של האב. לכן, הלכה 919/15 קבעה שבמקרים אלה וכל עוד הילדים כמובן עברו את גיל 6 ונמצאים במשמורת משותפת וזמני השהות שווים של כל אחד עם הילדים, וכשהכנסות הצדדים שוות או קרובות לכך, לא יהיה תשלום מזונות".
כאשר המזונות נקבעו במסגרת הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין, בית המשפט נמנע מלפתוח את נושא המזונות ולרוב לא מאשר את הבקשות שמגיעות אליו
האם הדבר מיושם הלכה למעשה בשטח, כלומר האם הורים פותחים את תיקי המזונות ומבקשים לבצע תיקון בנוגע לגובה תשלום המזונות או ביטולם?
"התשובה לכך מעט מורכבת, כיוון שלאחר שיצאה ההלכה, בתי המשפט ניסו להפריד בין מקרים שבהם המזונות נקבעו במסגרת פסק דין למקרים שבהם המזונות נקבעו בעקבות הסכם גירושין שקיבל תוקף משפטי. כאשר המזונות נקבעו בפסק הדין, לרוב הפסיקה קבעה כי ניתן יהיה לפתוח מחדש את עניין המזונות ולבטל אותם, אך כאשר המזונות נקבעו במסגרת הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין, בית המשפט סבר אחרת ונמנע מלפתוח את נושא המזונות ולרוב לא מאשר את הבקשות שמגיעות אליו".
מדוע בעצם קיימת הפרדה בין הסכמי גירושין שנעשו ברוח טובה לעומת פסקי דין, שבוודאי ניתנו לאחר הליכים משפטיים "עקובים מדם"?
"כאשר מדובר על הסכמים, בית המשפט נשען על הרעיון ששני הצדדים התייחסו לכל מכלול הרכוש שלהם ושיקללו אותו גם בעניין המזונות. ולכן, אם האם ויתרה על חלק מהבית או על כספים, היא יצאה מנקודת הנחה שתקבל מזונות לאורך תקופה שלכאורה יאזנו את הפער בחלוקת הרכוש, וכאשר התנאים משתנים וכשהאב מבקש לא לשלם מזונות, היא למעשה מפסידה".
אם זוג כבר בחר להניח את כלי המלחמה, לחסוך זמן ומשאבים לבית המשפט ולהגיע להסכם, האב למעשה נענש על כך לעומת אבות אחרים, שנלחמו ארוכות והגיעו לחלוקת מזונות בדרכים משפטיות
בית המשפט בעצם מנסה להגן על האם במהלך הזה. למה זה לא תקין?
"כיוון שמזונות מתקבלים עבור הילדים ולא עבור הרכוש, ומה שקיבלה האם עבור הבית והרכוש תם ונשלם. יחד עם זאת כאשר קיים שינוי נסיבות מהותי, ניתן לדון בגובה המזונות גם במקרים שהסתיימו בהסכם, ולצורך העניין הלכה 919/15 היא שינוי נסיבות מהותי. אולם, ברוב פסיקות בתי המשפט לא מסכימים עם גישה זו ולדידם ההלכה כשלעצמה אינה מהווה שינוי נסיבות מהותי כדי לדון מחדש בעניין המזונות".
האם קיימת דרך להתגבר על הקשיים שמערים בית המשפט?
"האבסורד בכל העניין הוא שאם זוג כבר בחר להניח את 'כלי המלחמה', לחסוך זמן ומשאבים לבית המשפט ולהגיע להסכם, האב למעשה נענש על כך לעומת אבות אחרים, שנלחמו ארוכות והגיעו לחלוקת מזונות בדרכים משפטיות. זהו מצב המנוגד לאינטרס הציבורי, אשר פוגע בנרטיב. למרות זאת, יש לציין, שכל מקרה נבחן לגופו וצריך להבין את המורכבות מאחוריו ולזהות את הפירצה".
כיום קיים פסק דין אחד, בראשותו של כבוד השופט עובד אליאס, שהחליט לפתוח את כל הסכמי המזונות ואין זה משנה אם הם ניתנו בפסק דין או שניתנו במסגרת הסכם גירושין, אף שרוב הפסיקות מוכנות לפתוח רק את פסקי הדין בטענה שההלכה לא מהווה שינוי נסיבות מהותי לצורך העניין.
איך אתה כעורך דין לענייני משפחה יכול לסייע במקרים כאלה?
"אכן, אני בעצמי מנהל מקרה כזה שכעת נמצא בבית המשפט המחוזי ואם יהיה צורך בכך יעלה בהמשך לבית המשפט העליון. במקרה של הלקוח שהגיע למשרדי, הצגנו את ההלכה כשינוי נסיבות מהותי בנוסף לירידה בשכרו של האב. אולם, בית המשפט לענייני משפחה לא קיבל זאת ודחה את התביעה בהתאם לרוב הפסיקות בעניין ומבלי לשים ליבו למקרה הספציפי שלנו".
כל אדם המעוניין לפתוח את נושא המזונות ועומד בשלושת התנאים (הכנסות שוות או קרובות לכך, זמני השהות שווים וילדים מעל גיל 6) יוכל לבחון זאת והמקרה הפרטי שלו ייבדק לגופו
מה קורה כשלא מצליחים?
"תמיד קיימת האפשרות לערער לבית המשפט העליון. אגב, ככל שידוע לי, יש תיק שכעת נמצא בסמכות בית המשפט העליון הדן בסוגיה זו".
האם ההלכה חלה גם על מקרים רטרוספקטיביים או שמא רק על התיקים אשר עדיין פתוחים ו/או העתידיים?
"ניכר כי בתי המשפט חוששים מהצפתם בתיקי מזונות הרלוונטיים להלכת 919/15 וזה ניכר בפסיקותיהם, אלא שהפסיקות הללו מחזירות אותנו שוב לאחור ומנציחות מחדש את העוולה שבע"מ 919/15 באה לתקן ובכך סוטות מההלכה. יחד עם זאת, כל אדם המעוניין לפתוח את נושא המזונות ועומד בשלושת התנאים (הכנסות שוות או קרובות לכך, זמני השהות שווים וילדים מעל גיל 6) יוכל לבחון זאת והמקרה הפרטי שלו ייבדק לגופו".
עו"ד גיא שצברג, בעלים של משרד עורכי דין בבית שאן המתמחה בדיני משפחה, מייצג את לקוחותיו בתיקי מזונות בבתי המשפט השונים, לפרטים נוספים צרו קשר
