בשנים האחרונות קיים טרנד בקרב מעסיקים רבים שמעדיפים להזמין שירותים מפרילנסרים במקום להעסיק באופן ישיר עובדים. המטרה מבחינתם היא קודם כל לחסוך בהוצאות ולשמור על גמישות ניהולית שנחוצה כל כך בזמן משבר הקורונה.
לאופן העסקה זה יש יתרונות רבים לשני הצדדים, גם למעסיק וגם לפרילנסר, שרשאי לעבוד מול מעסיקים שונים ונהנה מחופש רב. אבל כשבוחרים בדרך זו, יש לתת את הדעת לנקודות התורפה הקיימות. בראש ובראשונה, ביחס לרשימת הלקוחות.
לפרילנסרים שנמצאים בקשר אישי מול לקוחות יש פיתוי רב יותר לגייס אותם לשורותיהם, בשל אופן ההעסקה הגמיש שלהם ותחושת היעדר המחויבות שלהם כלפי המעסיק
הטרגדיה הגדולה של גניבת רשימת הלקוחות
קשה להפריז בנזק שעלול להיגרם למעסיק מגניבה של רשימת הלקוחות שלו על ידי אחד מעובדיו או על ידי פרילנסר שעובד איתו. אובדן רשימת לקוחות עלול לגרום לעסק, בתוך זמן קצר ביותר, לאבד 40%-50% מהכנסותיו ולהגיע לסף קריסה.
החשש המשמעותי בהקשר זה מבחינת המעסיק נוגע לעובדים שלו שנמצאים בקשר ישיר עם לקוחות או לפרילנסרים בתפקידים דומים. הכוונה לסוכני מכירות ועובדים בתפקידי שיווק או הפצה, שחשופים לכלל הלקוחות ברמה יומיומית. לפרילנסרים שנמצאים בקשר אישי מול לקוחות יש פיתוי רב יותר לגייס אותם לשורותיהם, בשל אופן ההעסקה הגמיש שלהם ותחושת היעדר המחויבות שלהם כלפי המעסיק. לא מעט פעמים, עולה הנושא בשיחות בין פרילנסרים ללקוחות.
נקודת תורפה שחשוב שהמעסיק יתייחס אליה בהסכמי הסודיות ואי התחרות אשר עורכים לעובד או לפרילנסר, היא נושא הגבלתם מול רשימת הלקוחות
קשה יותר להגביל עובדים לעומת פרילנסרים
המעסיק חייב להיות מודע לצורך שלו להבחין בין עובדים לבין פרילנסרים, מבחינת היכולת שלו להגן על רשימת הלקוחות שלו. זו נקודת תורפה שחייבים להתייחס אליה בהסכמי הסודיות ואי התחרות אשר עורכים לעובד או לפרילנסר.
באופן עקרוני, הרבה יותר קשה להגביל את היכולת של העובד לעבוד מול הלקוחות של המעסיק לאחר סיום עבודתו אצלו, לעומת פרילנסר. הסיבה לכך היא שבבסיס הקשר בין העובד לבין המעסיק עומד חוק יסוד: חופש העיסוק שמגן עליו. לעומת זאת, חוק היסוד איננו מגן על פרילנסרים בהתקשרות שלהם מול מעסיקים, המושתתת על מתכונת העסקה מיוחדת. קל יותר להגביל את היכולת שלהם להתקשר עם לקוחות המעסיק, אלא אם הגבלה כזאת פוגעת בתחרות החופשית.
פרילנסרים צריכים להבין שלחופש שניתן להם, המאפשר להם להציע אותו שירות גם למעסיקים אחרים – יש גם צד הפוך. אם הם יעברו לעבוד באופן ישיר עם לקוחותיו של המעסיק, הם ייבחנו "בזכוכית מגדלת". זאת עקב החשש שניצלו את החופש שניתן להם כדי לפתות את אותם לקוחות.
שאלה חשובה היא "מי פנה למי". האם הפרילנסר פנה ללקוח וניסה לפתות אותו לעבור לעבוד איתו באופן ישיר או שהלקוח עצמו הוא זה שיזם את הפנייה
העקרונות שחשוב לשים לב אליהם בדרך
יש לא מעט עקרונות שצריך לשים אליהם לב כשרוצים להגן על רשימת הלקוחות של המעסיק מפני עובדים ומפני פרילנסרים. ראשית, עולה השאלה אם רשימת הלקוחות היא בגדר סוד מסחרי. ברור שאם המעסיק נותן לכך פומביות ומתגאה ברשימת הלקוחות באתר האינטרנט שלו, הוא יתקשה לטעון שמדובר בסוד.
שנית, ככל שעובד לשעבר של המעסיק, או פרילנסר לשעבר, מבקש להתקשר עם לקוחותיו, השאלה אם בית המשפט יראה זאת בעין יפה וכנגזרת מאופיו של תחום העיסוק שבו מבקש אותו אדם לעסוק. האם הוא כולל מספר מצומצם של לקוחות או מספר רב של לקוחות?
אם מדובר בענף גדול יחסית, שבו יש לקוחות רבים, יהיה קשה לפרילנסר להסביר מדוע הוא זקוק דווקא לאותם לקוחות של מעסיקו לשעבר. מנגד, אם מדובר בענף קטן יותר, שבו היקף הלקוחות מצומצם, יהיה קשה יותר למעסיק להצר את צעדיו של הפרילנסר או העובד שלו לשעבר.
שלישית, שאלה חשובה היא – "מי פנה למי". האם הפרילנסר פנה ללקוח וניסה לפתות אותו לעבור לעבוד איתו באופן ישיר או שהלקוח עצמו הוא זה שיזם את הפנייה. חלק מהפרילנסרים, שיוזמים בעצמם את הפנייה, מתחכמים ומבקשים מהלקוח להעביר אליהם פנייה בכתב.
רביעית, שאלה חשובה נוספת היא כמה זמן חלף מאז תום הקשר בין הפרילנסר או העובד לבין המעסיק. ככל שחלף יותר זמן, כך יהיה קשה יותר להגביל את הקשר בין הלקוח לבין אותו עובד או פרילנסר.
טעות קשה שמבצעות חברות רבות ביחס להסכמי סודיות ואי תחרות, היא פשוט להוריד הסכמים גנריים מהאינטרנט ולהחתים עליהם את העובדים או הפרילנסרים הרלוונטיים
החשיבות של יצירת הרתעה באמצעות סנקציות
נקודה חשובה כאשר עורכים הסכמי סודיות ואי תחרות לעובדים או פרילנסרים היא לייצר במסגרת ההסכמים הרתעה באמצעות סנקציות. זאת, כדי להתמודד עם נקודות התורפה הקיימות למעסיקים שחושפים את לקוחותיהם בפני פרילנסרים.
ניתן למשל לקבוע בהסכמים אלה פיצוי מוסכם, שאותו יידרש הפרילנסר לשלם במקרה של פנייה ללקוח של המעסיק. פיצוי כזה, למשל פיצוי בגובה 150% מעלות ההתקשרות עם אותו לקוח, תאפשר למזער את הסיכון לגניבת אותו לקוח מהמעסיק.
טעות קשה שמבצעות חברות רבות, ביחס להסכמי סודיות ואי תחרות, היא פשוט להוריד הסכמים גנריים מהאינטרנט ולהחתים עליהם את העובדים או הפרילנסרים הרלוונטיים. זו טעות קשה, שכן כפי שהראינו, יש להגן על המעסיק בצורה מדויקת, על פי נסיבות המקרה.
לסיכום, כאשר מבקשים להעסיק עובד או פרילנסר חדש, יש לתת את הדעת לחשש שאותו אדם יגזול את רשימת הלקוחות של העסק, ולחתום איתו על הסכם סודיות ועל הסכם אי תחרות – המותאמים לנסיבות.
ככל שההסכמים שייערכו יהיו מדויקים יותר, תפורים למידותיו של המעסיק ומפורטים יותר – כך יהיה קל יותר להגן על המעסיק בבוא העת בבית המשפט, ולהפך – אם ההסכם יהיה רשלני ולא מדויק, יהיה קשה למנוע את הנזק האדיר של זליגת רשימת הלקוחות.
הכותב מתמחה, בין היתר, בדיני עבודה, מייצג עובדים רבים שמבקשים לשמור על זכויותיהם ומעניק ייעוץ משפטי שוטף לעשרות חברות, ארגונים ומעסיקים בנושאים של אי תחרות והגנה על סודות מסחריים
