צחי הגיש בקשה ליישוב סכסוך במשפחה (גישור גירושין) שהתגלע בינו לבין בת זוגו, הילה. הוא הגיע לפגישה הראשונה במטרה לגבש הסכם שלום בית במקום גירושין, אבל הילה היתה עוינת והיה ברור שההליך לא יבשיל לכדי שלום בית כמו שקיווה.
הגישור לא צלח, בני הזוג לא הצליחו להגיע להסכמות בנוגע לפרידה, למשמורת על הילדים ולחלוקת הרכוש, וצחי התלבט בשאלה כיצד להמשיך בהליך הגירושין. הוא ידע כי זכות הקדימה להחלטה היכן יטופלו ענייני הגירושין השונים - בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני - עומדת לצד שהגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך. היה לו גם ברור שצפוי ביניהם מאבק על האינטרסים השונים שלהם והוא התלבט איזו ערכאה תיטיב עימו ובאיזה נושא.
התלבטותו של צחי ידועה בתחום דיני המשפחה כ"מרוץ הסמכויות", לפיו כל אחד מהצדדים ינסה להיות הראשון שיגיש את תביעת הגירושין, ויעשה זאת בערכאה שנדמה כי תיטיב עימו יותר. בכתבה זו נאיר את נושא "מרוץ הסמכויות" ונפרוס את השיקולים השונים שצריכים להנחות את המבקשים להתגרש בהחלטתם לגבי הערכאה שאליה כדאי לפנות בכל אחד מענייני הגירושין.
גברים רבים מעדיפים כיום לנהל הליכים בבית משפט לענייני משפחה, שכן מהפך בתחום המזונות במשמורת משותפת עשוי לשנות את הקביעה בנושא זמני השהות ודמי המזונות לטובתם
האם יש ערכאה המיטיבה עם גברים וערכאה המיטיבה עם נשים?
מקובל לחשוב שנשים יעדיפו שהדיון יתקיים בבית המשפט לענייני משפחה, בשל הנטייה שלו להעדפה מתקנת, וכי גברים יעדיפו שהדיון יתנהל בבית הדין הרבני, שהוא שמרני יותר לכאורה ונותן עדיפות לתפיסות מסורתיות ופטריארכליות יותר.
בית המשפט לענייני משפחה אכן נוטה לפסוק דמי מזונות גבוהים יותר לאישה ולילדים, לעומת בית הדין הרבני, ופוסק על חלוקת רכוש שוויונית יותר, כך שלכאורה לצחי עדיף שהדיון בשני התחומים לא יתנהל בו.
יחד עם זאת, אם הרכוש המשותף כולל גם דירת מגורים משותפת, ייתכן שצחי שלנו בכל זאת יעדיף לנהל את כל העניין הרכושי בבית המשפט. מדוע? משום שסביר מאוד להניח שבית המשפט יורה למכור את הדירה ולחלק את הרווח בין שני בני הזוג, בעוד שבית הדין הרבני צפוי לפסוק שיש לאפשר לאישה להמשיך לגור בה. אם צחי יפנה לבית הדין הרבני, הוא עשוי למצוא את עצמו ללא דירת מגורים משלו וללא ממון לרכוש אחת חדשה. זאת, באם הילה תגיש תביעה לשלום בית ולמדור ספציפי.
שיקול נוסף שעשוי לשנות את ההחלטה הוא פסק דין התקדימי של בית המשפט העליון שניתן ביולי 2017 (בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית) ולפיו חל מהפך בתחום המזונות במשמורת משותפת. לאור פסק הדין התקדימי, גברים מעדיפים כיום לנהל הליכים בבית משפט לענייני משפחה, שכן התקדים עשוי לשנות את הקביעה בנושא זמני השהות ודמי המזונות לטובתם.
מכאן שבסופו של דבר, חשוב להבין שאין ערכאה המתאימה יותר לגבר או לאישה וכל מקרה נשפט לגופו. דהיינו, כבר בשלב ראשוני של גיבוש ההחלטה לאן להגיש את התביעות בעניין הגירושין והפירוד, כדאי לקבל מהר ככל האפשר ייעוץ מעורך דין המתמחה בתחום, שישקול עימכם, בהתאם לנסיבות הספציפיות, לאיזו ערכאה כדאי להגיש את התביעה.
מי יחליט באיזו ערכאה יתנהל הדיון בענייני בני הזוג ועל סמך אילו שיקולים הדבר נקבע? כאן קיים מבחן נוסף - מבחן הכריכה
כיצד מכריעים מי "מוביל" במרוץ?
לא אחת, מרוץ הסמכויות מוביל את שני בני הזוג לפתוח בהליכי גירושין בשתי ערכאות שונות, תוך שהם עושים זאת במקביל. אז נשאלת השאלה מי יחליט איפה יתנהל הדיון בעניינם ועל סמך אילו שיקולים? כאן קיים מבחן נוסף.
לפני שתתקבל ההחלטה הסופית ואחת הערכאות תחליט שהעניין לא נמצא תחת סמכותה, נערך "מבחן הכריכה". כך, אם צחי פנה ראשון לבית הדין הרבני, יישאלו שלוש שאלות:
- האם תביעת הגירושין הוגשה בכנות ותום לב? כלומר, האם צחי הגיש אותה כיוון שהוא אכן רוצה לסיים את הנישואין להילה, או שמא עשה זאת רק כדי למנוע ממנה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, שסביר להניח שיטיב עימה?
- האם נעשתה כריכה כדין? כלומר, האם הנושאים שמפורטים בתביעת הגט הוגשו בצורה הנכונה, עם הפירוש הנדרש והתייחסו לכל רכיבי הליך הגירושין ולא רק לאלה שבית הדין צפוי להטיב בהם עם צחי?
- האם הכריכה כנה? כלומר, האם הנושאים שצורפו לתביעת הגירושין אכן רלוונטיים לסיום חיי הנישואין שלהם? האם הם הוכנסו לכתב התביעה מתוך כוונה אמיתית שידונו בהם לפי ההלכה היהודית, או כדי ליהנות מיתרון הפסיקה בבית הדין הרבני על פני הפסיקה בבית המשפט?
אם צחי לא עמד באחד הכללים הללו והתשובה לאחת השאלות היא שלילית, לא תינתן עדיפות לבית הדין הרבני, גם אם הוא הקדים להגיש שם את התביעה.
דאגו שהתביעות ינוסחו כהלכה על ידי עורך דין מיומן, יתאימו לערכאה אליה אתם פונים ויהיו הוגנות כלפי כל הצדדים, במיוחד אם מעורבים ילדים בהליך הגירושין
כללי "עשה ואל תעשה" להתנהלות בסוגיית מרוץ הסמכויות
כלל ראשון: אם נפלה כבר ההחלטה להתגרש, פנו לעורך דין המתמחה בתחום, שייעץ לכם לאן להגיש את הבקשה ליישוב סכסוך/גישור, ובהמשך, את התביעות הכרוכות בעניין הגירושין והפירוד בהתאם לאינטרסים שלכם. אל תסמכו על המלצות של חברים, גם אם הם התגרשו כבר. כל מקרה צריך להיבחן לגופו ולבחירה יש השלכות עתידיות כבדות משקל.
כלל שני: אל תיצרו אווירה של מרוץ. גם אם אתם מסוכסכים כרגע ולא מקבלים החלטות משותפות, תחושה של תחרות תדרבן את בן הזוג להקדים אתכם, תגרום לשני הצדדים לנהוג בפזיזות ותדחוף את שניכם לקבל החלטות שעלולות להזיק לכל המשפחה.
כלל שלישי: קבלו החלטה שקולה וכנה. דאגו שהתביעות ינוסחו כהלכה על ידי עורך דין מיומן, יתאימו לערכאה אליה אתם פונים ויהיו הוגנות כלפי כל הצדדים, במיוחד אם מעורבים ילדים בהליך הגירושין. זיכרו, כי כל "ניצחון" שתשיגו על בן או בת הזוג הוא לא רק הפסד שלהם, אלא בהמשך גם של הילדים שלכם.
כלל רביעי: אם אתם לא מחליטים במשותף היכן לנהל את הליך הגירושין, אל תתמהמהו. ברגע שקיבלתם החלטה להיפרד, גשו והגישו את הבקשה להסדר התדיינות באופן מיידי כדי לא לאבד את יתרון הראשוניות.
כלל חמישי: הביאו בחשבון שפנייה לערכאות דורשת זמן, כיוון שאיסוף החומר והכנת התביעה הם מורכבים וארוכים. עורך דין מיומן יוכל לסייע לכם במהירות בהכנת תביעות מסודרות ומדויקות המתאימות לעניינכם.
כלל שישי: לאחר הגשת התביעה, ייתכן שתצטרכו לבקש סעדים זמניים מבית המשפט או מבית הדין הרבני, כמו למשל עיכוב יציאה מהארץ כדי למנוע הברחת רכוש משותף מהארץ. על פי פרטי המקרה האישי שלכם, עורך הדין ידע לייעץ לכם בעניין ולהגיש בקשות אלו, ביחד עם התביעות, אם יהיה בהן צורך.
משרד עורכי דין רויטל (טלי) מגל מתמחה בדיני משפחה, ייעוץ בנושא מרוץ הסמכויות וניהול הליכי גירושין
* תוכן המאמר אינו מהווה המלצה ו/או ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא. כל העושה שימוש בתכני המאמר עושה זאת על אחריותו בלבד
ט.ל.ח
