מזונות ילדים הם סכום כספי קבוע שמיועד לכסות את צורכי הקיום הבסיסיים של ילדיהם של בני זוג שהתגרשו, כמו הוצאות מגורים, אוכל, בגדים, שירותי רפואה, טיפול וחינוך. כל אלה מחושבים כסכום חודשי שמועבר להורה המשמורן (שהילדים נמצאים אצלו מרבית הזמן) מההורה האחר. לסכום קבוע זה, יש להוסיף הוצאות מיוחדות (כמו חוגים, קייטנות, טיולים, שיעורים פרטיים, טיפול פסיכולוגי או טיפול חירום רפואי וכיוצא באלו), המתחלקות שווה בשווה בין שני ההורים.
ההורים יכולים לקבוע את גובה המזונות במו"מ ישיר ביניהם או בין עורכי הדין בעת הליך הגירושין, ולהביאו לאישור בית המשפט. זאת האפשרות העדיפה כי היא מאפשרת להתייחס למלוא צורכי הילדים
כיצד נקבע גובה מזונות הילדים?
את גובה דמי המזונות יכולים ההורים לקבוע במשא ומתן ישיר ביניהם או בין עורכי הדין שלהם בעת הליך הגירושין, ולהביאו לאישור בית המשפט. זאת האפשרות העדיפה, משום שהיא מאפשרת להתייחס למלוא הצרכים של הילדים ולא לסל מינימלי כלשהו. בנוסף, ניתן להתאים אותה בצורה טובה יותר ליכולות הכלכליות של שני ההורים.
לחלופין, אם ההורים אינם מגיעים להסכמה כזו, סכום המזונות נקבע בהחלטה שיפוטית על ידי שופט, שידון בתובענה בבית המשפט לענייני משפחה, או שהוא ייקבע על ידי הדיין בבית הדין הרבני, אם יש הסכמה של שני הצדדים להתדיין בעניין המזונות שם.
יש להביא בחשבון צרכים מיוחדים של כל ילד וילד. למשל, לילד הזקוק לטיפול רפואי חריג, להשקעה מיוחדת בהשכלתו או בטיפול נפשי קבוע, עשויים להיפסק דמי מזונות גבוהים יותר שיכסו כל זאת
מהם השיקולים המנחים את הערכאות בקביעת גובה מזונות הילדים?
בית המשפט או בית הדין הרבני קובעים סכום השתתפות מינימלי שאמור לכסות את הצרכים ההכרחיים של ילד. כיום, סכום זה נע סביב 1,300 שקל, בתוספת של דמי מדור (שכירות או משכנתה), הוצאות חינוך והוצאות מיוחדות. ואולם, כל מקרה נדון לגופו.
בהחלטתם על גובה דמי המזונות, בית המשפט או בית הדין מתייחסים גם להכנסות ההורים ולזמני השהות עם ילדיהם. לדוגמה, כמה כל אחד מכם מרוויח? כמה באפשרותכם להרוויח אם תמצו את פוטנציאל ההשתכרות (גם ביחס לזמן הפנוי מגידול הילדים שנתון לכם)? מהן ההוצאות ההכרחיות האחרות שמוטלות עליכם?
לבסוף, יש להביא בחשבון צרכים מיוחדים של כל ילד וילד. למשל, לילד הזקוק לטיפול רפואי חריג, להשקעה מיוחדת בהשכלתו או בטיפול נפשי קבוע, עשויים להיפסק דמי מזונות גבוהים יותר שיכסו כל זאת.
במצב שבו הילדים הם בני 6 ומעלה, האם מרוויחה יותר מהאב והאב שותף בטיפול בילדים, ייתכן בהחלט שהאב לא יידרש לשלם מזונות ולעתים אף קורה שהאם תשלם מזונות לאב
האם גיל הילדים מהווה שיקול בהחלטה על גובה המזונות?
לגילם של הילדים יש השפעה רבה על ההחלטה על גובה המזונות. יש שתי מדרגות גיל לחישוב המזונות – עד גיל 6 ואחריו. עד גיל 6 כמעט ואין התייחסות לשכר האם ולזמני השהות בקביעת דמי המזונות, ולאחר מכן הם הופכים לשיקול מרכזי.
מכאן, שבמצב שבו הילדים הם בני 6 ומעלה, האם מרוויחה יותר מהאב והאב שותף בטיפול בילדים, ייתכן בהחלט שהאב לא יידרש לשלם מזונות, ולעתים אף קורה שהאם תשלם מזונות לאב. על מנת שזה יקרה, על האב להגיש תביעת מזונות מטעמו. כל זאת בבית המשפט לענייני משפחה בלבד.
בית הדין הרבני, לעומתו, מתייחס לכל הילדים עד גיל 18 בדומה ליחס של בית המשפט לילדים עד גיל 6, ומטיל על האב את תשלום המזונות לאם, ללא קשר להכנסותיה ולזמני השהות.
אם למשל לאב נולדו ילדים נוספים וההוצאות האחרות שלו גדלו באופן משמעותי, הוא יכול להגיש תביעה להפחתת מזונות
האם ניתן לשנות את סכום המזונות שנפסק בהסכם הגירושין?
פסק דין בעניין מזונות הילדים הוא לעולם אינו סופי, אך שינויו אפשרי אך ורק אם התרחש שינוי מהותי בנסיבות החיים של ההורים או של הילדים. אם למשל לאב נולדו ילדים נוספים וההוצאות האחרות שלו גדלו באופן משמעותי, הוא יכול להגיש תביעה להפחתת מזונות. בית המשפט יכול לקבל שינוי זה כמהותי או לא בהתאם לכלל הנסיבות במקרה.
לא כל שינוי בנסיבות החיים מהווה עילה להפחתת מזונות. אם למשל האב פוטר מהעבודה, הדבר לא יוביל באופן אוטומטי להפחתה בגובה המזונות או השהייתם. בית המשפט יבקש לבחון את פוטנציאל ההשתכרות של האב לאחר פיטוריו וכן את כלל נכסיו והכנסותיו, ורק אם יוכיח האב שאין באפשרותו לחזור ולהתפרנס כבעבר, תיתכן הפחתה. האם מצידה יכולה לפנות בתביעה להגדלת מזונות אם חל שינוי משמעותי בהוצאות הילדים, או אם למשל חלתה ואיבדה את כושר השתכרותה והיא זקוקה לתמיכה כלכלית גדולה יותר בגידול הילדים.
בתי המשפט לענייני משפחה החלו בשנים האחרונות להפחית את גובה דמי המזונות שמוטלים על האב במקרים שבהם חלוקת זמני השהות של הילדים אצל ההורים היא שוויונית
האם גם במשמורת משותפת וחלוקת זמני שהות שוויוניים נפסקים דמי מזונות?
החלוקה שהיתה נהוגה בעבר אצל זוגות פרודים/ גרושים – האם מגדלת את הילדים, האב פוגש אותם פעם בשבוע-שבועיים ומשלם מזונות – לא תמיד רלוונטית כיום. יש אבות המעורבים בגידול הילדים, חולקים בצורה שוויונית את נטל הטיפול בהם ואת האחריות היומיומית, ובמקביל יותר ויותר נשים מפתחות קריירה ומרוויחות לא פחות, אם לא הרבה יותר.
בתי המשפט לענייני משפחה לא מתעלמים מהשינויים הללו ובשנים האחרונות החלו להפחית את גובה דמי המזונות שמוטלים על האב במקרים שבהם חלוקת זמני השהות של הילדים אצל ההורים היא שוויונית.
זאת, בעיקר בעקבות פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון (בע"מ 919/15) משנת 2017, שבה נקבע כי במקרה של משמורת משותפת, ובתנאי שהכנסות ההורים שוות, לא ישולמו דמי מזונות לילדים מעל גיל 6. יתרה מכך, בית המשפט התייחס גם למצבים בהם אין משמורת משותפת, וקבע שבכל מקרה זמני השהות הם גורם שיש להביא בחשבון בעת קביעת גובה המזונות. כל מקרה נבחן לגופו.
חוב מזונות שימשיך להצטבר יישא ריבית גבוהה מאוד, וכל עוד לא יכוסה, ניתן להטיל הגבלות חמורות על האב, כמו עיקול נכסיו, ביטול רשיון הנהיגה שלו, הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ ואף פקודת מאסר
מה ניתן לעשות כאשר האב אינו משלם מזונות?
נשים לא מעטות נתקלות לאחר הגירושין במצב שבו האב לא משלם את המזונות שנפסקו על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני. לעתים האב נמצא במצוקה כלכלית ואינו יכול לעמוד בתשלומים, ולעתים הוא מתחמק מהם ומשתמט מחובותיו הכלכליות כלפי הילדים. כך או כך, נשים אלו מוצאות עצמן בקושי כלכלי.
קיימות שתי דרכים מרכזיות להתמודד עם הבעיה:
1. פנייה למוסד לביטוח לאומי - אם הילדים יכולה לפנות למוסד לביטוח לאומי ובמידה שהיא עומדת בתנאי הזכאות, היא תוכל לקבל את המזונות מביטוח לאומי, כל עוד האב אינו משלם אותם. ביטוח לאומי יעביר לאם סכום חודשי בגובה של עד 75% מתשלום המזונות שנפסקו לה על ידי בית המשפט, ועד תקרה מסוימת שמתעדכנת מעת לעת. במקביל, הביטוח הלאומי יעשה מאמצים לגבות את המזונות מהגרוש באמצעות הליכי הוצאה לפועל.
2. גביית המזונות באמצעות ההוצאה לפועל - אפשרות אחרת היא לפתוח תיק בלשכת ההוצאה לפועל (בהליך רגיל או בהליך מיוחד לגביית מזונות) במקום לפנות לביטוח לאומי. חוב מזונות שימשיך להצטבר יישא ריבית גבוהה מאוד, וכל עוד לא יכוסה, ניתן להטיל הגבלות חמורות על האב, כמו עיקול נכסיו, ביטול רשיון הנהיגה שלו, הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ ואף פקודת מאסר.
לסיכום, חשוב להתייעץ עם עורך הדין המתמחה בדיני משפחה והליכי גירושין בנוגע למזונות, ובכל שלב של הליך הפירוד ולאחריו. בתחילתו כדאי לוודא שהחישוב של המזונות קובע סכום שאכן יכסה את הוצאות הילדים ובה בעת לא יכניס את האב לקושי כלכלי בלתי אפשרי (שממנו יסבלו גם הילדים כשישהו אצלו).
במידה שלא מגיעים להסכמה, כדאי להתייעץ עם עורך הדין בנוגע לשיקולים המנחים את בית המשפט בבואו לקבוע את סכום המזונות. לאחר הגירושין, עורך הדין יסייע לאם או לאב בסוגיות הקשורות בנסיבות המצדיקות שינוי גובה המזונות או התמודדות עם סרבנות תשלום.
משרד עורכי דין רויטל (טלי) מגל מתמחה בדיני משפחה, הליכי גירושין ובקשות לשינוי גובה המזונות.
*תוכן המאמר אינו מהווה המלצה ו/או ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא. כל העושה שימוש בתכני המאמר עושה זאת על אחריותו בלבד.
ט.ל.ח
