אזרחים רבים הפונים לגופים בנקאיים ולחברות אשראי ומימון נתקלים בסירוב לקבלת הלוואה או פריסת תשלומים בשל חיווי אשראי נמוך. מדובר על תופעה שהחלה בעת האחרונה עם כניסת חוק נתוני האשראי המאפשר לגופים אלה לקבל מידע שנאסף מגופים שונים ומהווה "תעודת זהות" כלכלית לאזרח. "פעמים רבות, המידע שמופיע בדו"ח נתוני אשראי", מסביר עו"ד שי שיר, המתמחה במימוש זכויות האזרח, "אינו מהימן ומבוסס על נתונים שאינם רלוונטיים כבר זמן רב אך עדיין פוגעים בנתוני האשראי של מבקש ההלוואה ובכך נחסמת דרכו לקבלת אשראי. כיום", הוא מציין, "האזרח יכול לבדוק את נתוני האשראי שלו ואף לתקן אותם בהתאם לחוק נתוני האשראי".
נתוני האשראי חשופים למעשה לכל גוף מימוני - מתי ההתנהלות של הבנק נחשבת לבעייתית?
עו"ד שיר: "ראשית, אני מציע לכולנו לזכור שהבנקים פועלים על פי חוק הבנקאות והם חייבים להתנהל בצורה הוגנת ובתום לב מול האזרח או בעל עסק בעיקר בעתות משבר ותלות כלכלית בבנקים.
"התנהלות של בנק נחשבת לבעייתית כאשר היא נעשית באופן שרירותי. כך למשל, אחד מלקוחותיי הוא בעל עסק שנקבעה לו מסגרת אשראי קבועה, כאשר מדי פעם הוא בחר להגדיל או להקטין את המסגרת ביחס לצרכיו. הבנק שבו מנוהל חשבון העסק שלו החליט, באופן שרירותי, להחזיר צ'קים ללקוח, על אף שמוקדם יותר הוא כיבד המחאות גם כשהלקוח היה ביתרת חובה. במקרה זה עירבנו את בית המשפט, שהחליט לבטל את ההגבלה על חשבון הלקוח והורה לבנק להסדיר מסגרת בעניין חשבון הבנק של העסק".
"כאשר גובה ההחזרים החודשיים והתחייבויות הלקוח עולים על 30% מסך ההכנסה של משק הבית או העסק, זהו גבול הכניסה להליך של חדלות פירעון"
כיצד ייתכן מצב כזה ומה היית מציע לאדם הפשוט לעשות?
"הבנקים הם אלה שמכתיבים את התנאים, הם אלה שמחליטים להוריד את מסגרות האשראי או לשנות את תנאי התשלום ואילו הלקוחות צריכים להתאים את עצמם לתקופה ולפעול מול הבנק כדי להימנע ממצב שבו כתוצאה מפעולות הבנק, הלקוח נכנס להליך חדלות פירעון.
"לכן, אני מציע לכל אדם להפוך את יתרת החוב להלוואה, לדרוש תשלומים נוחים, ובכך למנוע מצב שבו החשבון מוגבל בשל חריגה ממסגרת האשראי. מעבר לכך, גם בנק ישראל תומך במהלך זה, שכן רק לאחרונה הבנקים קיבלו המלצה לפעול לפריסת יתרות החובה וההלוואות לתקופות ארוכות כדי להביא להפחתת גובה התשלום החודשי ולמנוע מצב של כניסה לחדלות פירעון של בעל העסק או משק הבית".
מתי הבנק יכול לנקוט בהליכים של חדלות פירעון וכיצד ניתן להימנע מכך?
"כאשר גובה ההחזרים החודשיים והתחייבויות הלקוח עולים על 30% מסך ההכנסה של משק הבית או העסק. זהו גבול הכניסה להליך של חדלות פירעון. ניתן להקדים מהלכים לשלב זה על ידי זיהוי המצב ופנייה יזומה לבנק להסדרת התשלומים השוטפים, כאשר הפעולות הראשונות מתמקדות בפריסת ההלוואות והקטנת גובה ההחזר בטווח האפשרי (כלומר פחות מ-30%).
"אם הבנק ממתנגד לכך ניתן לערב את בית המשפט, אשר יפקיע מהבנק את כוחו ויביא את האינטרסים של הלקוח לידי ביטוי. חשוב שלקוחות יבינו שיש להם גב חזק מאחוריהם ויש בכוחם לעמוד בביטחון מלא מול הבנק ולדרוש את פריסת החובות כדי להימנע מחדלות פירעון".
"אני מציע ללקוחותיי לפתוח חשבון חדש בבנק אחר וממנו להפריש אותם 30% מההכנסות לבנק שבו מתנהל החוב"
האם יש דרך אחרת להתנהל מול הבנק ולהחזיר את השליטה על גובה ההכנסה מלבד פנייה להערכות משפטיות?
"בהחלט, אני מציע ללקוחותיי לפתוח חשבון חדש בבנק אחר וממנו להפריש אותם 30% מההכנסות לבנק שבו מתנהל החוב. כאן המקום לציין שהבנק הוא גוף פרטי ומסחרי ואפשר בהחלט להעביר את הפעילות לבנק אחר, בדיוק כפי שקורה בתחומים אחרים בחיינו שבהם אנו מחליפים את נותני השירות שלנו לאלה אשר מציעים לנו שירות ומחירים טובים יותר.
"בדרך זו לקוחות הבנק מחזירים לידם את השליטה על ההכנסות של העסק ושל התא המשפחתי. כידוע, כאשר הלקוח נמצא בחוב לבנק, אזי הבנק לוקח לעצמו נתח משמעותי מההכנסות אשר מגיעות לחשבון ממשכורת או מעסק עצמאי, וללקוח הוא יותיר את היתרה, שברוב המקרים, אינה מספיקה לניהול חייו הכלכליים".
האם הבנקים האחרים יכולים להערים קשיים בעקבות חוק נתוני האשראי?
"אין זה מן הנמנע שהם יפעלו כך, כיוון שהיום המידע הפיננסי של הלקוח חשוף לכל גוף בנקאי ומימוני, ואם סך ההתחייבויות של החייב עולה על יכולת ההחזר שלו - הם יימנעו ממתן אשראי. זו, אגב, מטרת החוק: למנוע מאנשים להיכנס לחובות ולמצב של חדלות פירעון.
"לעומת זאת, אם הבנקים מסרבים לתת אשראי ללקוח, שבעבר היה לו תיק בהוצאה לפועל, שנסגר או חוב ששולם - יש מה לעשות בנושא, כיוון שהבנק לא אמור להגביל את הלקוח בשל נתונים שאינם רלוונטיים לנושא.
"אפשר ורצוי לפנות לעורך דין משתי סיבות: הראשונה, כדי לבחון מהי סיבת הסירוב - האם בשל מידע קודם או בשל אי נכונות לפרוס את החוב באמצעות הקמת הלוואה חדשה, והסיבה השנייה היא לצורך התערבות ותיקון דו"ח נתוני האשראי והגעה לאיזון המצב אל מול הבנק".
"אני ממליץ לכל אדם שסורב להלוואה מקרן או מאשראי חוץ בנקאי לפנות לעורכי דין שמתמחים בתחום כדי שיבחנו את הסיבות ואת נתוני האשראי ויעריכו את עדכניות המידע"
אם כבר נגענו בנקודה של דירוגי האשראי, מהי הבעייתיות שיש במאגר הזה?
"את המאגר מזינים גופים פיננסיים, הם מעלים את ההחלטות שלהם בנוגע ללקוחות, למשל מדוע סירבו לתת אשראי או כרטיס חוץ בנקאי, ופעמים רבות ההחלטות הללו לא מבוססות על עובדות אלא על שיקולי הסיכון שקבעו הגופים הפרטיים. שיקולים אלה הם לא חזות הכל, ניתן להסביר לבנק מהי המהות של כל הערה ולהביא לידי ביטוי את יתרונות הלקוח על סמך נתונים ממשיים ובכך להתגבר על החסימה ועל האפשרות לקבל אשראי".
האם ניתן לטפל במקרים שבהם אדם קיבל דירוג אשראי נמוך?
"אנחנו יכולים לטפל במקרים שבהם הלקוח פותח את נתוני האשראי ולפתע מגלה שניתן לו דירוג נמוך. כיוון שפעמים רבות הבעייתיות טמונה בדיווח, למשל אם יש ללקוח כרטיס אשראי והוא ביקש פריסה חודשית ואילו חברת האשראי סירבה לעשות זאת, משיקוליה שלה, ומעלה את ההחלטה למערכת נתוני האשראי. ניתן לעצור את כדור השלג הזה ולתקוף באופן נקודתי כל החלטה. אפשר לתקן את זה וחשוב לתקן את זה.
"לסיכום, אני ממליץ לכל אדם שסורב להלוואה מקרן או מאשראי חוץ בנקאי לפנות לעורכי דין שמתמחים בתחום כדי שיבחנו את הסיבות ואת נתוני האשראי ויעריכו את עדכניות המידע. פעמים רבות מידע ישן עדיין מופיע במערכת בשל חוסר סנכרון בין המערכות השונות, תביעות ישנות שלא עודכנו על ידי בית המשפט ועוד קצוות שנשארו פתוחים. ניתן לבצע פעולות כדי לפתור עניינים אלו ולוודא שהגיליון נקי מהערות".
עורך דין שי שיר, מתמחה במימוש זכויות האזרח ומלווה אזרחים בתביעות אזרחיות אל מול גופים פרטיים ורשויות. לפרטים נוספים ויצירת קשר: דוד סחרוב 22 ראשל״צ מערב, 052-311-1146, shayshir.law@gmail.com
