עולם דיני המשפחה והמעמד האישי הוא תחום מורכב. כל מקרה וכל תיק המתקבל לידי צוות עורכי הדין במשרדנו, זו השנה ה- 40, טומן בחובו חיים שלמים של אנשים, רווים בסיפורים, באהבות, באכזבות, בשמחות ובכאב, כשכולם מטשטשים זה בזה כשהלקוחות פוסעים אל משרדנו. לכל הסכם ולכל פסק דין קיימת השפעה מכרעת על חייהם של אנשים, על ילדיהם, משפחותיהם ועתידם.
לרגל פרויקט ראש השנה של פורטל משפטי, וכחלק מהעבודה המאומצת המושקעת במשרדנו, שמחנו להיעתר לפנייה לשיתוף הקוראים בשלוש החלטות, תוצר של מאבק משפטי ממושך, מתוך כל ההחלטות ופסקי הדין שניתנו השנה במשרדנו.
אלו הם שלושת המקרים שנציג בפני הקוראים:
מזונות אישה גם לאחר גירושין
מדובר בזוג שהיה נשוי משך 28 שנים, במהלכן נולדו שישה ילדים. במהלך חייהם צברו הצדדים רכוש וממון בהיקף נרחב מאוד, תוך שהבעל עובד לפרנסת המשפחה במדינות שונות בעולם, בעוד האישה מצידה מקדישה את כל כולה לניהול משק הבית וגידולם של הילדים.
המאבק המשפטי בין הצדדים נפרש על פני 11 תביעות מסוגים שונים, ביניהן תביעה למזונות האישה וילדיהם של הצדדים.
במסגרת תביעת המזונות חויב הבעל לשלם למזונותיהם הזמניים של האישה והילדים סך חודשי של 50,000 ₪.
עם גירושיהם של הצדדים, בתחילת שנת 2011, עתר הבעל לביטול חיובו לתשלום מזונותיה של האישה. מנגד, האישה עתרה להמשיך ולחייב את הנתבע במזונותיה, וזאת בין אם מדין מזונות (דמי שיקום / פיצוי הסתגלות / שיקולי צדק) ובין אם על חשבון זכויותיה ברכוש המשותף, אשר במהלך המאבק המשפטי הוחזקו בידי הנתבע.
ביום 29.3.11 ניתנה החלטתו התקדימית של ביהמ"ש לענייני משפחה, במסגרתה חויב הנתבע להמשיך ולשלם לגרושתו (ואם ילדיו) מזונות גם לאחר גירושיהם של הצדדים. משרדנו ייצג את האישה, התובעת.
בקבלו את עמדתנו, לפיה האישה תלויה תלות מוחלטת בבעלה לשעבר, קבע כב' ביהמ"ש כי נוכח משך חיי הנישואין, הפערים המשמעותיים בהכנסותיהם ובפוטנציאל ההשתכרות של הצדדים, ובשים לב לכך שהנתבע מחזיק בידיו את רכושם המהותי של הצדדים, הנתבע ימשיך וישלם לאישה את מזונותיה וזאת כדמי מזונות, על חשבון הרכוש המשותף ו/או מטעמים של צדק, שוויון והדדיות.
המדובר בהחלטה תקדימית, שלמיטב הידיעה אין שנייה לה. ביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת א. אלון) הוציא תחת ידו החלטה אמיצה וערכית, המתחשבת במציאות, בנסיבות חייהם של הצדדים ובתפקידו של ביהמ"ש לעשות משפט צדק.
(תמ"ש 7282-12-09, ניתן ביום 29.3.11 ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה, כב' השופטת אספרנצה אלון).
אי תחולת חזקת השיתוף על ידועים בציבור
יחסיהם של הצדדים (שהיו רווים אירועי אלימות, שכרות ושימוש בסמים) באו לקיצם לאחר 9 שנות זוגיות, עת ברחה מרשתנו, הנתבעת, מדירתם השכורה של הצדדים.
בן זוגה לשעבר של מרשתנו הגיש נגדה תביעה כספית על סך 1,107,500 ₪ להחזר מחצית מהסכום שהיה מופקד בחשבון המשותף של הצדדים, ונמשך (בחלקו) ע"י הנתבעת ביום בריחתה מדירתם, וכן לקבלת מחצית מכספים שהיו מופקדים בחשבון בנק בשוויץ ע"ש הנתבעת בלבד, כספים אשר ניתנו לנתבעת עוד בטרם הכירה את התובע.
בתביעתו טען התובע שחזקת השיתוף בין הצדדים חלה על כל רכושה של הנתבעת, לרבות הכספים האמורים וכן זכויותיה במקום עבודתה. מנגד טענה הנתבעת, שלא הייתה כל כוונת שיתוף ברכוש, בכספים ו/או בזכויות.
ביהמ"ש קיבל את עמדת מרשתנו-הנתבעת, ודחה את התביעה.
ביהמ"ש קבע בפסק הדין, כי התובע לא עמד בנטל להוכיח כוונת שיתוף, ולא הוכיח כי קיימת לו זכות בכספי הנתבעת, על אף שאלו הופקדו בחשבון משותף, כשמתוך סכום התביעה הכולל "זכה" התובע בסך של כ- 80,000 ₪ (לאחר ניכוי פסיקת הוצאות בשיעור של 40,000 ₪ בהם חויב לטובת הנתבעת).
(תמ"ש 47300/08, ניתן ביום 15.4.12 ע"י כב' השופטת ד"ר ורדה בן שחר).
זכאות ידועה בציבור לנכסי הקריירה של בן זוגה לאחר 18 שנות חיים משותפים
משרדנו ייצג ידועה בציבור, אשר חלתה במחלה חשוכת מרפא, ונעזבה על ידי בן זוגה לאחר 18 שנות חיים משותפים ושלושה ילדים.
התובעת עתרה לפסיקת חלקה בנכסי הקריירה של הנתבע.
בפס"ד זה (שטרם פורסם) ביהמ"ש לענייני משפחה בחדרה (כב' השופטת ה. גולדקורן) קבע, כי המקרה דנן הינו מקרה ראוי לחלוקת נכסי הקריירה של הנתבע, וזאת בשים לב לכך שבעוד שבמהלך החיים המשותפים, הנתבע התפתח מבחינה מקצועית, קנה לעצמו מוניטין וקידם את מעמדו והשתכרותו, האישה הייתה אמונה על גידול 3 ילדיהם של הצדדים וניהול הבית, כאשר יכולתה לטפח קריירה הופחתה כתוצאה מהקריירה של הנתבע.
בתוך כך הוסיף ביהמ"ש, כי במסגרת החלטתו נלקחו בחשבון הפער הגדול בהכנסות הצדדים, מספר שנות החיים המשותפים, תרומת התובעת לפיתוח הקריירה של הנתבע, בעוד התובעת עסקה רק בעבודות צדדיות /חלקיות שאין בצידן הכנסה מהותית או עתיד מקצועי, וכן מצבה הבריאותי של התובעת בעת הפירוד, לעומת מצבו של הנתבע שהשתכרותו גבוהה והאופק הכלכלי-תעסוקתי שלו ארוך.
ביהמ"ש קיבל את חוות דעת המומחה שהוגשה בתיק, וחייב את הנתבע בתשלום דמי שיקום חודשיים בסך כולל של כשמונה מאות אלף ₪ (800,000 ₪) !!!
(תמ"ש 2860-06 / 2862-06, ניתן ביום 17.4.12, ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה בחדרה, כב' השופטת הדס גולדקורן)
