לא פעם קורה כי במהלך החיים המשותפים אחד מבני הזוג אחד פיתח לאורך השנים את הקריירה שלו וצבר כושר השתכרות גבוה, עסק משגשג, רשיון מקצועי, מוניטין ועוד, בעוד בן הזוג השני נשאר בבית לדאוג ולטפל בבית ובמשפחה. בעת הפרידה מגלה בן הזוג שנשאר בבית כי הוא עומד להפסיד את כל אשר צבר בן הזוג במהלך השנים.
סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון, התשל"ג-1973 קובע בהוראותיו את הכלל לאיזון משאבים בין בני זוג, לפיו עם התרת הנישואין, או בפקיעתם, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית השווי של כלל נכסי בני הזוג (למעט נכסים מסוימים המפורטים באותו סעיף).
המחוקק קבע חריג לכלל זה, אשר מצוי בהוראות סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, המקנה לביהמ"ש סמכות לסטות מהכלל הקבוע בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, ולקבוע שאיזון שווי הנכסים כולם או מקצתם, לא יהיה 50-50.
על בסיס חריג זה, הגיעו הרבה פעמים לבתי המשפט שאלות משפטיות בנוגע לחלוקה של נכסים שאין להם מענה ברור במסגרת חוק יחסי ממון, נכסים לא מוחשיים כגון נכסי קריירה הכוללים כושר השתכרות, השכלה, ניסיון מקצועי, מוניטין ועוד.
נכסי קריירה כוללים השכלה, מוניטין, דרגה מקצועית, רשיון מקצועי ועוד של בן הזוג, והן את ההפסד או הפגיעה בכושר ההשתכרות של בן הזוג השני שנשאר בבית וטיפל בענייני המשפחה והבית באותו זמן
מהם נכסי קריירה?
במסגרת הליך בע"מ 4623/04 פלוני נ' פלונית הגדיר בית המשפט העליון את המונח נכסי קריירה בצורה מעניינת וחשובה:
"מהם 'נכסי הקריירה'? מבלי להציב רשימה סגורה, נבהיר כי עוסקים אנו בכושרו של האדם להשתכר, קרי: בשיפור הכושר להשתכר במהלך הנישואין. כושר זה מורכב על דרך הכלל, פרט לכישוריו של האדם, גם מיסודות נוספים ובעיקר השכלה, ניסיון ומוניטין שנרכשו לאורך תקופת הקשר הזוגי. ברי כי אלה קשורים זה לזה ועשויה להיות ביניהם חפיפה – כך למשל, המוניטין שאדם רוכש, השכלתו וניסיונו, אינם בהכרח מרכיבים נפרדים".
כלומר, המונח נכסי קריירה מתייחס לנכסים שאחד מבני הזוג צבר לעצמו במסגרת הקריירה שהוא ניהל במהלך תקופת הנישואין, ואשר קובעים את רמת כושר השתכרותו ושיפורה. נכסים אלה כוללים הן את כושר של בן הזוג שעבד כל השנים, הכולל השכלה, מוניטין, דרגה מקצועית, רשיון מקצועי ועוד, והן את הפסד או הפגיעה בכושר ההשתכרות של בן הזוג השני אשר נשאר בבית וטיפל בענייני המשפחה והבית באותו זמן.
יש קושי להגדיר מה היה כושר ההשתכרות של בן הזוג לפני הזוגיות, מהי התרומה של תכונותיו האישיות והיכולות האישיות שלו ומהי התרומה שנוצרה בזכות הזוגיות
כיצד ניתן לחלק את נכסי קריירה במסגרת הליך גירושין?
הלכה היא כי נכסי קריירה של אחד מבני הזוג יכולים להיכלל במסגרת הרכוש המשותף של שני בני הזוג יחדיו, ועל כן יש לחלק גם נכסים אלו באופן שוויוני ביניהם במסגרת הליך גירושין.
במסגרת הליך בע"מ 4623/04 פלוני נ' פלונית קבע בית המשפט העליון לראשונה כי מעבר למוניטין עסקי הנכלל במסגרת הרכוש המשותף, הרי שגם נכסי מוניטין אישי יכולים להיכלל בנסיבות מסוימות במסגרת הרכוש המשותף המיועד לחלוקה בין בני הזוג. קביעה זו רלוונטית במיוחד במצבים בהם בני הזוג נישאו כאשר היו צעירים, חסרי השכלה, וכאשר במהלך השנים קידם אחד מבני הזוג את הקריירה המקצועית שלו רוכש השכלה ומקדם את המוניטין האישי והעסקי, בעוד בן הזוג השני מקריב את כל כולו, תומך/ת בו ומטפל באחזקת הבית, ובגידול הילדים, לעתים על חשבון שאיפותיו האישיות.
בהתאם לכך קבע בית המשפט העליון בבע"מ 4623/04 כי גם נכסי קריירה אישיים עשויים להיות ברי חלוקה ואיזון במסגרת חלוקת הרכוש המשותף בין בני הזוג, במידה שבן הזוג העניק לבן הזוג השני תמיכה ועזרה לצורך השגת נכסים אלה ושיפור כושר השתכרותו.
הגישה האמריקאית מבצעת אומדן באחוזים של כושר ההשתכרות של הצדדים ומייצרת נוסחה המחשבת את פער ההשתכרות ביניהם. על פי הנוסחה, הסכום שיעבור ממשכורת בן הזוג המרוויח הוא כאחוז עבור כל שנת נישואים
כיצד אם כך ניתן לחשב ולכמת את נכסי הקריירה?
ברור כי יש קושי להגדיר מה היה כושר ההשתכרות של בן הזוג לפני הזוגיות, מהי התרומה של תכונותיו האישיות והיכולות האישיות שלו ומהי התרומה שנוצרה בזכות הזוגיות, שכן מרכיבי כושר ההשתכרות הם מרכיבים לא מוחשיים. כמו כן, עולות שאלות כגון האם אותו בן זוג ימשיך באותה עבודה? האם יכולת זו תעמוד לו באופן קבע להמשך שנות חייו? כמה ירוויח בהמשך חייו? ועוד. על כן, בבואו לבחון את חלוקת הנכסים הבלתי מוחשים בין בני הזוג, מתבסס בית המשפט על שלושה יסודות אשר ייבחנו בעת ביצוע איזון המשאבים בין בני הזוג:
קיים פער מובהק במעמדם התעסוקתי של בני הזוג שכן אחד מבני הזוג טיפל בבית ובמשפחה והאחר הוא בן הזוג אשר למד וקידם את הקריירה שלו.
קיים פער משמעותי בכושר ההשתכרות בין בני הזוג. בית המשפט ישקול, בין היתר, את פערי השכר, ההכשרה המקצועית, כישוריו האישיים של בן הזוג, אבחנה בין כושר ההשתכרות שנצבר לפני הנישואים לכושר ההשתכרות שנצבר בתוך תקופת הנישואים, חלוקת המשמורת על הילדים וזמני השהייה אצל כל אחד מבני הזוג, היקף וחלוקת תשלומי המזונות, יכולת השיקום של כל אחד מבני הזוג לאחר הגירושים ועוד.
משך הנישואים --ככלל חישוב כושר ההשתכרות מתייחס לתקופת הנישואין ולא לאחר מועד הקרע.
תשלום חד פעמי גבוה לבן הזוג ה"מופסד" מהוון את כושר ההשתכרות היחסי ויתרונו הוא ב"גמר חשבון" מיידי המייתר את הצורך לחזור ולהתעסק בנושא בעתיד
כיצד מתבצע התשלום?
קיימות שלוש דרכים לפתרון החישוב של כושר ההשתכרות וקביעת אופן התשלום:
- תשלום חד פעמי - מחליטים על תשלום חד פעמי גבוה המהוון את כושר ההשתכרות היחסי. יתרון תשלום חד פעמי הוא ב"גמר חשבון" מיידי המייתר את הצורך לחזור ולהתעסק בנושא בעתיד.
- תשלום עיתי קבוע או משתנה ממוצע עתידי - בפתרון מסוג זה נקבע סכום מסוים או אחוז מסוים מההכנסה של בן הזוג שישולם באופן קבוע לבן הזוג השני. במסגרת סכום זה נקבע גם מנגנון לשינוי נסיבות וקביעה, למשל, שאם תהיה ירידה בהשתכרות – הקיצבה תרד, ואם תעלה ההשתכרות – הקיצבה לא תשתנה (כדי למנוע תמריץ לפגיעה בכושר ההשתכרות).
הסוגיה בפתרון זה, כמו בפתרון הראשון, היא שקשה להעריך ולהיות בטוחים שבן הזוג ה"רווחי" ימשיך להרוויח אותו סכום ממוצע, וכן יש לציין כי הדבר כרוך בהמשך הקשר בין הצדדים לצורך העברות הכספים.
- הערכת אחוזי השתכרות - פתרון זה מבוסס על הגישה האמריקאית, שמבצעת אומדן באחוזים של כושר ההשתכרות של הצדדים ומייצרת נוסחה המחשבת את פער ההשתכרות ביניהם. על פי הנוסחה, הסכום שיעבור ממשכורת בן הזוג המרוויח הוא כאחוז עבור כל שנת נישואים, מבלי לבדוק מה היה לפני הנישואים או הזוגיות, בשל הקושי לאמוד את התוספת.
לסיכום, המשפט הישראלי הכיר בנכסי הקריירה כנכסים ברי איזון עם פקיעת הנישואין. מגמה זו הינה מבורכת שכן ההחלטה על פיה צד אחד ישקיע בפיתוח כושר השתכרותו והצד השני יאפשר לו זאת על ידי השקעת מרצו וזמנו בניהול התא המשפחתי, תוך ויתור על פיתוח כושר השתכרותו האישי, היא בדרך כלל החלטה משותפת, המתקבלת בהסכמה ותוך שיתוף פעולה בין בני הזוג.
עם פקיעת הנישואין, על שני בני הזוג לשאת בהשלכות החלטתם המשותפת ולהגיע לאיזון צודק והגיוני. יחד עם זאת, קיים קושי באופן החישוב וכימות נכסי הקריירה שהינם בלתי מוחשיים וכן הקריטריונים לבחינת החישוב, כמפורט לעיל, הם רבים וניתנים לפרשנות שונה של כל אחד מהשופטים. על כן בכל פרידה, אשר מטבעה היא קשה ומורכבת, מומלץ להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום, אשר יוביל אתכם להתחלה חדשה ובטוחה.
עו"ד ומגשרת אילנית אלמליח, מומחית בתחום דיני המשפחה והירושה, עומדת בראש משרד עו״ד אילנית אלמליח
