חייבת בשנות החמישים לחייה ניסתה להתאבד, לאחר שלטענתה היא נקלעה למצב נפשי קשה בעקבות בקשה שהגישה לפתיחת הליכי חדלות פירעון. החייבת טענה כי בעקבות הגבלות קשות שהוטלו עליה, היא אף ביצעה ניסיון אובדני.
חבריה ומכריה של החייבת התגייסו לעזור לה לאחר שנפתחו ההליכים נגדה, וסייעו לה לשלם מחוץ להליך חובות בהיקף של עשרות אלפי שקלים. על רקע זה, ביקשה החייבת לבטל את הבקשה שהגישה לפתיחת הליכי חדלות פירעון כנגדה. למרות שביטול צו לפתיחת הליכים שחייב יוזם הוא בעייתי לאחר פתיחת ההליך, לאור החשש מניצול ההליך והעדפתם של כמה מהנושים, הסכימה רשמת ההוצאה לפועל לבטל את ההליך, לאור נסיבות חייה של החייבת וחוסר תום הלב שלה.
קרוביה וחבריה של החייבת התגייסו לאחר ניסיון התאבדותה כדי לעזור לה להסדיר את חובותיה מחוץ להליך וסגרו בפשרה של כ-17 אלף שקל את כלל חובותיה
נפלה לסמים והחלה לצבור חובות
החייבת, הסובלת גם מנכות רפואית קשה, הידרדרה לסמים במהלך שנות השמונים וצברה חובות בהיקף של כ-8,000 שקל. החובות הלכו וטפחו במשך השנים, בעקבות הריביות וההצמדות שנלוו אליהם, והצטברו לכדי סך של 65 אלף שקל.
אף שהחייבת ניסתה להשתקם והחלה לעבוד בעבודה קבועה, היא התקשתה לכסות את חובותיה. על רקע חובותיה הגדולים, היא פתחה בינואר 2020 תיק חדלות פירעון בהוצאה לפועל, וביולי 2020 ניתן צו פתיחת הליכים ומונתה לה נאמנת. ואולם, שלושה שבועות בלבד לאחר שניתן צו פתיחת ההליכים, התחרטה החייבת וביקשה לבטלו. זאת, לאחר שלדבריה הוטלו עליה הגבלות בבנק, שבעקבותיהם היא נקלעה למשבר נפשי קשה, ואף ניסתה לשים קץ לחייה.
למרות שצו פתיחת ההליכים חייב את החייבת לפעול להסדרת חובותיה במסגרת ההליך - ותחת הפיקוח של הנאמנת – התגייסו קרוביה וחבריה לאחר ניסיון התאבדותה כדי לעזור לה להסדיר את חובותיה מחוץ להליך וסגרו בפשרה של כ-17 אלף שקל את כלל חובותיה.
"אמנם היא חדלת פירעון ומצבה הכלכלי והבריאותי קשה, אך אין לקבל את התנהלותה", טענה הנאמנת. מנגד טענה החייבת כי היא מבקשת לפתוח דף חדש בחייה, לאחר שנקלעה למשבר קשה
"החייבת ניסתה לנצל את ההליך"
הנאמנת התנגדה לבקשת החייבת לבטל את צו פתיחת ההליכים שהוצא לבקשתה. לטענתה, בקשת הביטול הוגשה על ידי החייבת תוך ניצול לרעה של ההליך, ללא פיקוח, וזאת לאחר שחובותיה שולמו על ידי קרוביה בדרך של העדפת נושים. לטענת הנאמנת, על החייבת להשיב את הכספים ששולמו לנושים לקופת חדלות הפירעון, ולהמשיך בניהול ההליך על ידה. בנוסף, דרשה הנאמנת כי ייפסקו לה שכר טרחה והוצאות.
בדיון שהתקיים בנושא טענה הנאמנת כי החייבת פעלה בחוסר תום לב בכך שניהלה את הסדרי החוב מחוץ להליך. "אמנם היא חדלת פירעון ומצבה הכלכלי והבריאותי קשה, אך אין לקבל את התנהלותה", טענה הנאמנת. מנגד, טענה החייבת כי היא מבקשת לפתוח דף חדש בחייה, לאחר שנקלעה למשבר קשה.
הרשמת שוכנעה שהנסיבות החריגות של החייבת מצדיקות היעתרות לבקשתה לביטול ההליך: "לא התרשמתי כי מחדליה נבעו מחוסר תום לב חמור המצדיק כפיית המשכו של ההליך"
"הנסיבות מצדיקות קבלת הבקשה"
רשמת ההוצאה לפועל שדנה בבקשה קבעה כי החייבת אכן פעלה בניגוד לחובותיה בהליך, בכך שלאחר מתן הצו לפתיחת הליכים פעלה בסיוע קרוביה להשגת הסדרים מחוץ להליך, שהובילו לסגירת כל תיקי ההוצאה לפועל שהיו פתוחים נגדה.
"המדובר בהפרת חובתה להתנהל בתום לב, בשקיפות ובהתאם להנחיות הנאמן ולהוראות חוק חדלות הפירעון ושיקום כלכלי", קבעה הרשמת. "מרגע שניתן הצו לפתיחת הליכים, אין מקום לפעול באופן עצמאי ושלא באמצעות הנאמן להשגת הסדרים פרטניים עם הנושים". עם זאת, קבעה הרשמת כי שוכנעה שהנסיבות החריגות של החייבת מצדיקות היעתרות לבקשתה לביטול ההליך: "לא התרשמתי כי מחדליה נבעו מחוסר תום לב חמור המצדיק כפיית המשכו של ההליך, אלא מתוך מצוקה חמורה שאליה נקלעה על רקע אישיותה ונסיבות חייה המורכבות".
עוד קבעה הרשמת כי לא שוכנעה שיש בהסדרים שהושגו פגיעה באינטרס של הנושים. לדבריה, מדובר בחובות ישנים מאוד, שעמדו במקור על אלפי שקלים בודדים, והנושים שהיו מיוצגים לא היו מסכימים להסדרים שהושגו אילו חשבו שהחייבת ניצלה את ההליך לרעה.
לדברי הרשמת, "אין להוציא מכלל אפשרות כי לו נוהל ההליך עד תום, במסגרת הפיקוח, הסכום שהיה משולם לנושים בסופו של דבר היה נמוך מזה ששולם בפועל". עוד ציינה הרשמת לטובת החייבת כי חלפו רק שלושה שבועות בין מתן הצו לפתיחת הליכים ועד הגשת הבקשה לביטולו. על רקע זה, נעתרה הרשמת לבקשת החייבת לביטול ההליך. עם זאת, היא הסכימה גם לבקשת הנאמנת ופסקה לה שכר טרחה בגובה של 1,200 שקל על הפעולות שביצעה.
לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים, אין בידי החייב אפשרות דיונית לבקש לחזור בו מבקשתו, אלא באופן של פנייה לבית המשפט והשגה על מתן הצו על ידי הממונה
מתי ניתן להגיש בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים?
מן הפרט אל הכלל, מתן צו לפתיחת הליכים במסגרת חוק חדלות הפירעון החדש מגביל את מידת החירות של החייב לפעול כלכלית ואף שולל ממנו את האפשרות לבצע פעולות בנכסיו. כמו כן, הוא מגביל את חופש תנועתו באופן משמעותי, ולכן ההשפעות הכופות של הצו באות לידי ביטוי בעיקר במסגרת פעולות החייב, ופחות כלפי הנושים.
חייב המצוי בחדלות פירעון או עלול להיקלע למצב כזה, עשוי להעדיף, בשלב זה, לאחר שהבין את התוצאות המעשיות של הצו לפתיחת הליכים, לנסות ולהגיע להסכמים ולפשרות עם נושיו, בדרך של הסדרי חוב וולונטריים, ללא כל הליך משפטי. בדרך זו לא תיפגע חירותו, ולא תוטל כל הגבלה על פעילותו העסקית. בנוסף, ייתכנו שינויים בנסיבות החייב - בפן הכלכלי - אשר ייתרו את הצורך במתן הצו. למשל, עיסקה משמעותית עם לקוח חדש אשר עשויה לשפר את מצבו הכלכלי באופן כזה שיאפשר לו לסגור את חובותיו ללא צורך במתן הצו לפתיחת הליכים, כלומר ללא צורך בפשיטת רגל.
הצו, כאמור, משפיע גם על הנושים ועל כן ניתנה לממונה על חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי במשרד המשפטים, הסמכות, כלומר שיקול הדעת המנהלי, לאפשר לחייב לחזור בו מבקשתו לצו לפתיחת הליכים בתנאים מסוימים, כל עוד לא ניתן הצו. לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים, אין בידי החייב אפשרות דיונית לבקש לחזור בו מבקשתו, אלא באופן של פנייה לבית המשפט והשגה על מתן הצו על ידי הממונה.
לסיכום, המקרה שתואר לעיל הוא מקרה ייחודי ויוצא דופן, במסגרתו הסכימה רשמת ההוצאה לפועל לבטל את הצו לפתיחת הליכים שלושה שבועות לאחר שניתן כנגד החייבת, שהתמכרה לסמים ואף ניסתה להתאבד.
* עו"ד יפעת בן דוד בוסטוס (בתמונה משמאל) עוסקת בחדלות פירעון ושיקום כלכלי ומלווה חייבים רבים בהליכי חדלות פירעון וכן עוסקת בדיני מיסים, דיני משפחה וייפוי כוח מתמשך
** הכותבת לא ייצגה בתיק זה
