בחודשים האחרונים עלה נושא האלימות במשפחה לראש סדר היום התקשורתי. מה שגרם לכך היו שורה של מקרי אלימות קשים שנחשפו בכלי התקשורת ובהם ניסיון הרצח של שירה איסקוב שממנו ניצלה בנס והרצח המזעזע של דיאנה רז בידי בעלה השוטר.
אלימות במשפחה היא מכה קשה ואחת הדרכים להתמודד איתה היא באמצעות הוצאת צווי הגנה, שנועדו להגן על הקורבן מפני הגורם האלים. ואולם, למרבה הצער בלא מעט הליכי גירושין מנסים הצדדים לעשות שימוש טקטי בצווים אלה כדי להשיג יתרון על הצד השני.
מדובר בטעות שפוגעת במאמצים למגר את הנגע של אלימות במשפחה ויש לה השלכות קשות שצריך להכיר כל מי שחושב להגיש תלונת שווא במשטרה נגד בן זוגו. בשורות הקרובות נבקש לעמוד על השלכות אלו: מהפגיעה הכלכלית והנזק לילדים ועד הסכנה הפלילית.
צו הרחקה הוא שם כולל לסוגים שונים של צווים: צו הגנה למניעת אלימות במשפחה, צו למניעת הטרדה מאיימת וצו להבטחת מדור שקט ושלו בתביעת מזונות
מהו צו הרחקה?
צו הרחקה הוא צו שבו עושה בית המשפט שימוש כדי להגן על אדם במצב של אלימות במשפחה, הטרדה, הצקה, תקיפה מינית או איום. זהו שם כולל לסוגים שונים של צווים: צו הגנה למניעת אלימות במשפחה, צו למניעת הטרדה מאיימת וצו להבטחת מדור שקט ושלו בתביעת מזונות.
בשונה מצו למניעת אלימות במשפחה, שנועד להגן על אדם פני פגיעה של קרוב משפחתו או התעללות שלו, צו הטרדה מאיימת הוא צו כללי שנועד למנוע אלימות ובכלל זה הטרדות חוזרות, שלא רק בתוך המשפחה.
צו להבטחת מדור שקט ושלו בתביעת מזונות הוא קצת שונה: מדובר בצו שמקורו במשפט העברי והוא נחשב לאמצעי קיצוני יותר משני הצווים האחרים. צו זה יכול להינתן גם ללא הגבלת זמן, בשונה מצו הגנה למניעת אלימות במשפחה וצו למניעת הטרדה.
הגשת תלונה כוזבת היא עבירה פלילית על פי חוק העונשין, שעונשה יכול להגיע לעד חמש שנות מאסר
מתי לא כדאי לבקש צו הרחקה?
לא כדאי לבקש צו הרחקה, אם המבקש יודע בסתר ליבו כי מדובר בתלונת שווא. הגשת תלונה כוזבת היא עבירה פלילית על פי חוק העונשין, שעונשה יכול להגיע לעד חמש שנות מאסר. בנוסף, אופן התנהלות כזה פותח פתח גם להגשת תביעת דיבה אזרחית.
לקריאה נוספת: על חשיבות ההודעה על צוואה לאחר פטירה>>
קיימות סכנות רבות בהוצאת צו הגנה המבוסס על תלונת סרק במסגרת הליך גירושין. התלונה עלולה לחזור למבקש כבומרנג ולפגוע בו טקטית, כלכלית ואף לפגוע רגשית בילדים
מהן הסכנות בהוצאת צו הגנה המבוסס על תלונת סרק?
הסכנות בהוצאת צו הגנה המבוסס על תלונת סרק במסגרת הליך גירושין הן רבות. התלונה עלולה לחזור למבקש כבומרנג ולפגוע בו בצורות שונות:
ראשית, הוצאת צו הגנה עקב תלונה כוזבת עלולה לגרום למבקש נזק טקטי. זאת, משום שהיא מאפשרת לצד השני לחקור אותו בשלב מוקדם של ההליך ולעשות שימוש בחקירה זו בהליך הגירושין.
שנית, הוצאת הצו עלולה לפגוע ביכולת של המבקש להגיע לפשרה בדרכי נועם. כאשר אחד הצדדים פותח בהליך הגירושין עם תלונת סרק, הדבר יוצר אנטגוניזם בין בני הזוג, שהוא לא בר תיקון, והוא השלב הראשון למלחמה שבסופו של דבר תפגע בעיקר בילדים.
שלישית, צו הגנה שקרי עלול לפגוע במבקש בסופו של דבר גם מבחינה כלכלית. אם לדוגמה האדם שמתלוננים נגדו עוסק באבטחה ומחזיק נשק, הוצאת צו הגנה כנגדו תגרום אוטומטית להחרמת הנשק ותוביל לפגיעה במטה לחמו, מה שעלול לפגוע ביכולת לקבל ממנו מזונות.
רביעית, צו הגנה שמרחיק הורה מילדיו עלול לגרום לילדים לנזק רגשי משמעותי וארוך טווח שיהיה מאוד קשה לתקן אחר כך.
חמישית, להגשת תלונת סרק עלולות להיות השלכות רוחב, ובכלל זה חוסר אמון של הרשויות בעצם הגשת תלונות על אלימות במשפחה. באופן זה עלול להיפגע המאבק החשוב באלימות במשפחה.
השורה התחתונה היא שמי שסובל מאלימות במשפחה או חש מאוים במסגרת קשר זוגי – חייב ללכת ולהתלונן על כך במשטרה ולדאוג להרחקת הצד המאיים. אבל אם אין מדובר במקרה אמיתי, יש להביא בחשבון את ההשלכות הכלכליות, הרגשיות והטקטיות שעלולות להיות להוצאת צו הגנה כוזב. הגשת תלונת סרק מהווה, כאמור, עבירה פלילית, שעונשה יכול להסתכם בחמש שנות מאסר ולהוביל אף להגשת תביעה אזרחית.
