בימים אלה אושר במליאת הכנסת תיקון מספר 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, והוא צפוי להיכנס לתוקף ביום 18 במרץ 2021. התיקון, שהוצע בעקבות השלכות משבר הקורונה על עסקים רבים במשק הישראלי, נועד לייצר הליך מהיר יותר מהליך חדלות הפירעון ופחות פוגעני ממנו, ובכך לאפשר לבעלי העסקים שנפגעו להשתקם ולהסדיר את חובותיהם בקלות ובמהירות.
בעקבות התיקון לחוק, צפויים בעלי עסקים קטנים ובינוניים ובעלי חברות קטנות שנפגעו ממשבר הקורונה לזכות לשתי הטבות מהותיות:
עיכוב הליכים ללא פתיחת הליכי חדלות פירעון וללא ויתור על סמכויות ניהול העסק
עד היום קבע חוק חדלות פירעון, שמתן צו עיכוב הליכים לחייב יינתן רק לאחר פתיחת הליכי חדלות פירעון רשמיים. במרבית המקרים, חייב שרצה להסדיר את חובותיו באמצעות הצעת הסדר לנושים, מבלי להיות מוכרז כחדל פירעון, לא יכול היה לקבל צו עיכוב הליכים, אלא אם כן מונה בעל תפקיד חיצוני שהשתלט על סמכויות ניהול העסק והפעיל אותו במקומו.
בנוסף להגנת "עיכוב הליכים", התיקון החדש לחוק מאפשר לבעל העסק להמשיך ולנהל את העסק שלו בתקופת גיבוש ההסדר כרגיל, מבלי שימונה לו מנהל מיוחד שישתלט על סמכויות ניהול העסק
על פי התיקון לחוק, בעל עסק שנפגע מהקורונה ואינו מעוניין להיכנס להליך חדלות פירעון, רשאי לפנות לנושים בהצעה להסדר. בפרק הזמן שבמהלכו יתנהל המשא ומתן מול הנושים, יזכה העסק בהגנה של "עיכוב הליכים". המשמעות של הגנה זו היא שלא ניתן יהיה לפתוח נגד העסק בהליכי גבייה של חובות עבר, לא ניתן יהיה להטיל עיקול על נכסיו ולא ניתן יהיה לפתוח או להמשיך בהליכים משפטיים נגדו.
בנוסף להגנת "עיכוב הליכים", התיקון החדש לחוק מאפשר לבעל העסק להמשיך ולנהל את העסק שלו בתקופת גיבוש ההסדר כרגיל, מבלי שימונה לו מנהל מיוחד שישתלט על סמכויות ניהול העסק.
במסגרת תהליך גיבוש ההסדר מול הנושים, שנערך עד כה ישירות בין החייב לבין הנושים, יהיה מנהל ההסדר זה שינהל את המשא ומתן בין הצדדים ויסייע להם להגיע לפשרה ולהבנות
הרחבת הסמכויות של מנהל ההסדר
שינוי נוסף שיצור התיקון לחוק נוגע לסמכויותיו של מנהל ההסדר. אם עד כה היה מנהל ההסדר תפקיד טכני בעיקרו, האחראי על פרסום הצעת ההסדר, איסוף ההצבעות והעברת הדיווח לבית המשפט, התיקון לחוק מעניק למנהל ההסדר אופי אקטיבי יותר ומסמיך אותו למעשה לגשר בין שני הצדדים. כך, במסגרת תהליך גיבוש ההסדר מול הנושים, שנערך עד כה ישירות בין החייב לבין הנושים, יהיה מנהל ההסדר זה שינהל את המשא ומתן בין הצדדים ויסייע להם להגיע לפשרה ולהבנות.
התיקון לחוק מיועד בעיקרו לבעלי עסקים שנפגעו ממשבר הקורונה אך סביר להניח כי בתי המשפט יגלו גמישות ויבואו לקראת בעלי עסקים שהיו בקשיים גם לפני המשבר ומצבם הורע
הזדמנות חשובה לבעלי העסקים
משמעות התיקון עבור בעלי העסקים שנקלעו לחובות בעקבות משבר הקורונה היא עצומה: גם היכולת להמשיך לנהל את העסק ולנסות להתאושש מהמשבר, גם הגנה מפני פתיחת הליכים מצד הנושים וגם סיוע של בעל תפקיד שמונה מטעם בית המשפט לטובת הגעה להסדר מיטבי.
מעבר לכך, התיקון משאיר את בעלי העסקים מחוץ להליכי חדלות הפירעון הרשמיים, על כל משמעויותיהם השונות, ואף מאפשר להם לסיים את הליך הסדרת החוב מול הנושים בפרק זמן מצומצם של עד ארבעה חודשים, מבלי להיכנס להליכי חדלות הפירעון הקלאסיים שעלולים להימשך שנים.
חשוב לדעת כי התיקון הרביעי לחוק חוקק במסגרת של "הוראת שעה" וכוחו יפה בשלב זה לשנה אחת בלבד. התיקון לחוק מיועד בעיקרו לבעלי עסקים שנפגעו ממשבר הקורונה אך סביר להניח כי בתי המשפט יגלו גמישות ויבואו לקראת בעלי עסקים שהיו בקשיים גם לפני המשבר ומצבם הורע בעקבותיו. על מנת להגיע להסדר בתנאים הנוחים ביותר ולצאת לדרך חדשה של שיקום והתאוששות מהמשבר, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום ולמצות באמצעותו את היתרונות שמציע התיקון לחוק.
עו"ד ורו"ח יצחק רייס מתמחה בחדלות פירעון ושיקום כלכלי
