בפסק דין תקדימי החליט לאחרונה בית הדין הרבני הגדול (ביום 17 בינואר 2021) לקבל ערעור של אישה שהוגש אליו ולהחזיר לחיים הסכם גירושין תשע שנים(!) לאחר שנחתם. זאת, לאחר שבוטל ביום 7 באפריל 2020 בהחלטת ביה"ד הרבני האזורי בנתניה.
בפסק הדין קבע בית הדין הרבני הגדול כי האישה שחשפה בפני בעלה שורה של ראיות לכך שבגד בה, לא סחטה אותו לחתום על הסכם הגירושין ביניהם. בית הדין מתח בפסק הדין ביקורת קשה על הבעל ומצא סתירות מהותיות בטענותיו. מנגד, הוא קיבל את כל טענות האישה, שיוצגה על ידי הח"מ.
בתביעת הבעל הוא חושף אירועים דרמטיים שהתרחשו רגע לפני סיום הקשר בין השניים. לטענתו, גרושתו התחזתה באינטרנט לאישה בשם "סנדי" וקבעה להיפגש עימו בבית מלון בארה"ב
"המשחק נגמר, אני יודעת את כל מה שעשית"
בני הזוג נישאו כדת משה וישראל ונולדו להם כמה ילדים. לאורך חיי הנישואין, הבעל שירת כקצין בצה"ל ואילו האישה עבדה כמורה. בשלב מסוים, בעקבות הצעת עבודה מפתה שקיבל הבעל, עברו בני הזוג להתגורר בארה"ב בשליחות הצבא. המעבר לחו"ל לא עשה טוב לקשר בין השניים והם החליטו להתגרש. ביום 22 במאי 2012 חתמו בני הזוג על הסכם גירושין, שאושר על ידי בית הדין הרבני האזורי בנתניה.
ואולם, כשלוש שנים לאחר אישור ההסכם, חלה תפנית בעלילה, כאשר הבעל הגיש לבית הדין הרבני תביעה לביטול הסכם הגירושין. בתביעה טען הבעל כי אשתו אילצה אותו לחתום על ההסכם ודרשה ממנו, לדבריו, תחת אילוץ וכפייה שיעביר לה את המחצית שלו בדירת הצדדים.
>>> קיראו על פסק דין נוסף יוצא דופן שבו ייצג משרדו של עו"ד משה פרדס
בתביעת הבעל הוא חושף אירועים דרמטיים שהתרחשו רגע לפני סיום הקשר בין השניים. לטענתו, גרושתו התחזתה באינטרנט לאישה בשם "סנדי" וקבעה להיפגש עימו בבית מלון בארה"ב, פגישה שאליה הגיעה בלוויית "שני בריונים", לטענתו.
"המשחק נגמר", כתבה הגרושה ב-SMS לבעל רגע לפני שהופיעה בפניו בבית המלון, כך לפי כתב התביעה. "אני יודעת את כל מה שעשית ויש לי צילומי וידיאו, תמונות, תאריכי בתי מלון, חילופי הודעות והרבה יותר בכדי להרוס אותך".
לטענת הבעל, אמרה לו גרושתו באותה פגישה שברשותה קלסר מלא בחומרים מביכים עליו ושאם לא יחתום על הסכם גירושין, שבמסגרתו הוא יוותר על הדירה, היא תחשוף בפני מפקדיו שורה של התנהגויות מיניות חריגות מצידו ו"תהרוס קריירה צבאית של 25 שנה". הבעל טען כי עמד בפני קידום ולכן חשש מאיומי האישה. עוד טען כי בדיון שבו אושר ההסכם בביה"ד הרבני האזורי בנתניה, הוא לא נשאל אם הבין אותו ואם חתם עליו מרצונו החופשי.
האישה ציינה כי בינה לבין הבעל נערך מו"מ ארוך והוחלפו מספר טיוטות לפני אישור הסכם הגירושין וכי רק שלוש שנים לאחר אישור ההסכם, "נזכר" הבעל בכך שכפו עליו לחתום עליו
"גיליתי שבעלי בוגד בי עם נשים מכל ארה"ב
האישה מנגד הכחישה את טענת הבעל, לפיה כפתה עליו לחתום על הסכם הגירושין. לדבריה, היא מעולם לא איימה עליו ולאחר שגילתה אמצעי מניעה בבית, היא ערכה בדיקה שבעקבותיה היא גילתה כי בעלה בוגד בה עם נשים רבות בכל רחבי ארה"ב. לטענת האישה, היא רק ביקשה מבעלה פיצוי על הנזק שנגרם לה, אבל מעולם לא חשבה לפנות למעסיקיו, שכן היה ברור שאם תעשה זאת, ייגרם לבעל נזק גדול ובעקבות זאת ייגרם גם לה ולשמה הטוב נזק גדול.
ביה"ד הרבני האזורי בנתניה, שאישר את הסכם הגירושין ביום 22 במאי 2012, שינה דעתו לאור טענות הבעל שעלו לאחר מכן בתביעתו האמורה וקבע בפסק דין מיום 7 באפריל 2020 כי הסכם הגירושין בטל, לאחר שקיבל את טענות הבעל כי חתם על ההסכם תחת אילוץ וכפייה.
האישה הגישה ערעור לבית הדין הרבני הגדול על פסק הדין האמור של בית הדין האזורי בנתניה. במסגרת הערעור שהגישה, היא חשפה ראיה חדשה מהליך שניהל הבעל נגד צה"ל בתקופה האמורה בבית המשפט המחוזי, ובו הודה כי הוא עומד לפרוש מהצבא. האישה הכחישה את טענת בעלה כי עמד בפני פרישה, ולכן גם לדבריו לא היה חשש שייגרם לו נזק.
בית הדין קיבל את ראיה זו וקבע כי היא מוכיחה מעל לכל ספק את טענת האישה. עוד קבע כי "גם אם האישה אכן איימה על הבעל שתפנה לממונים עליו, לאיום לא היה משקל, היות שהוא עמד לפני פרישה". האישה הכחישה בערעור שהגיעה למפגש עם הבעל "מלווה בשני בריונים" וטענה כי מדובר בשני אברכים שבאו לתמוך בה ולהיות עדים לשיחה בין הצדדים. לטענת האישה, היא מסרה לבעל באותה פגישה את כל המידע שהיה ברשותה.
האישה טענה כי בעלה קרא את ההסכם היטב ואישר אותו. לדבריה, לטענתה שלפיה היא לא סחטה את הבעל יש ראיות שונות. בין היתר, היא הצביעה על מכתב שבעלה שלח לה לאחר אישור ההסכם ובו ציין כי הוא שמח "שהצליחו להיפרד יפה".
עוד ציינה האישה כי בינה לבין הבעל נערך מו"מ ארוך והוחלפו מספר טיוטות לפני אישור ההסכם וכי רק שלוש שנים לאחר אישור ההסכם, "נזכר" הבעל בכך שכפו עליו לחתום עליו. מנגד, טען הבעל כי לא פעל בשיהוי וכי מיד לאחר שהוסר ה"איום" והוא פרש מצה"ל, הוא ביקש לבטלו.
האישה הוסיפה וטענה כי מקריאת מכלול ההסכם עולה כי הוא שוויוני. בין היתר, ציינה כי הוויתור על הדירה לטובתה נעשה בכפוף לכך שתשלם את יתרת המשכנתא ותוותר על חיוב הוצאות מדור בכ-240 אלף שקל, ובנוסף היא חלקה עם האיש את כל החובות שהיו לשניים.
בית הדין הרבני הגדול ביטל את פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי בנתניה וקבע לאחר תשע שנים (!) כי הסכם הגירושין בין הצדדים, שאושר בשנת 2012, יהיה בתוקף
"אי אפשר להימנע מהרושם שהבעל איננו דובר אמת"
בית הדין הרבני הגדול קיבל את הערעור שהגישה האישה בפסק דינו מיום 17 בינואר 2021 וקבע בהחלטתו כי מעדויות הבעל בהליך עלו סתירות מהותיות עד כדי כך ש"אי אפשר להימנע מהרושם שהבעל אינו דובר אמת". הדיינים ציינו למשל כי קיימת סתירה בין טענת הבעל שלפיה נאנס לחתום על ההסכם לטענה אחרת שהעלה, ולפיה מדובר בטעות – הוא לא ידע על מה חתם והדיינים לא טרחו להסביר לו.
הדיינים תהו כיצד ייתכן שמצד אחד הבעל טען כי מעולם לא בגד באשתו, אך מצד שני טען כי חש מאוים מכך שאשתו תראה לממונים עליו מסמכים המוכיחים שעשה, כביכול, דברים לא ראויים. במסגרת החלטתו, דחה בית הדין את טענת הבעל שלפיה הוא טעה בהבנת ההסכם. הדיינים ציינו כי הבעל אדם אינטליגנטי שהיה קצין בצה"ל והחזיק בתואר אקדמי, ולכן הבין היטב על מה חתם. עוד הדגיש כי הצדדים קראו את ההסכם בעיון רב והחליפו ביניהם טיוטות.
בית הדין הרבני הגדול דחה גם את טענת הבעל שלפיה גרושתו כפתה עליו לחתום על ההסכם. הדיינים הדגישו כי אם הבעל טען שלא בגד באשתו, הוא לא יכול היה להרגיש מאוים מכך שתחשוף מעשים בלתי ראויים לכאורה.
עוד ציינו הדיינים כנימוק נוסף לקבלת הסכם הגירושין כי הבעל עצמו הוא זה שיזם את הגירושין. לדבריהם, יש לדחות גם את טענת הבעל שלפיה ההסכם בינו לבין גרושתו נכרת תוך ביצוע עושק, שכן בהתחשב בנסיבות המקרה, רצונו של הבעל "לרעות בשדות זרים" וש"קלונו לא ייחשף ברבים" וגם ויתור על 350 אלף שקל (הסכום שנאמד על ידי בית הדין מעצם הוויתור על חלק הבעל בדירה), "אינו בלתי סביר בצורה קיצונית בהתחשב בכל הנתונים".
במסגרת החלטתו, הדגיש בית הדין את השיהוי שנקט הבעל בהגשת התביעה לביטול הסכם הגירושין במשך שלוש שנים, וכי אם לא הבין על מה חתם או אולץ לחתום על ההסכם – הוא היה צריך להגיש את התביעה הרבה קודם.
על רקע זה, קיבל בית הדין הרבני הגדול, כאמור, את הערעור, ביטל את פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי בנתניה וקבע לאחר תשע שנים (!) כי הסכם הגירושין בין הצדדים, שאושר בשנת 2012, יהיה בתוקף.
* הכותב, המתמחה בדיני גירושין ומשמש כטוען רבני, ייצג את האישה במסגרת הערעור בבית הדין הרבני
