הליכי חדלות פירעון לאדם בעל חובות בסכום נמוך

חוק חדלות הפירעון נכנס לתוקף בתאריך 15.9.19 וחל על ההליכים שהתחילו ממועד כניסתו לתוקף ואילך. על כל הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל, הליכי פירוק לפי פקודת החברות, הליכי פשרה או הסדר שניתן במסגרתם צו הקפאת הליכים לפי חוק החברות, והליכים שהיו תלויים ועומדים ערב מועד כניסת חוק חדלות פירעון לתוקף, ימשיכו לחול הוראות הדין הקודם.

בקשות של מי שהיקף חובותיהם נמוך מ-150 אלף שקל מתנהלות בפני רשם הוצאה לפועל ייעודי להליכי חדלות פירעון. גוף נוסף המעורב בהליכים הוא "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי"

מיהם הגופים המוסמכים לדון בהליכי חדלות פירעון?

בית משפט השלום הוא הגוף המוסמך לדון בהליכי חדלות פירעון כאשר סך כל סכום החובות עולה על 150 אלף שקל. בקשות של חייבים שהיקף חובם נמוך מ-150 אלף שקל, לעומת זאת, מתנהלות בפני רשם הוצאה לפועל ייעודי להליכי חדלות פירעון. הגוף השלישי המעורב בהליכים הוא "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי". זהו הגוף האחראי על החלק המנהלי של הליכי חדלות הפירעון.

על החייב לצרף לבקשתו דו"ח ובו פירוט מצבת הכנסותיו, הוצאותיו, נכסיו והתחייבויותיו. עליו לצרף גם פירוט של התביעות והליכי הגבייה שהוא מנהל או מתנהלים נגדו וכתב ויתור על סודיות

כיצד מתנהל הליך חדלות הפירעון של מי שסך חובותיהם נמוך מ-150 אלף שקל?

חייב שסך כל סכום חובותיו נמוך מ-150 אלף שקל רשאי להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים בלשכת ההוצאה לפועל, רק במידה שהוא נמצא במצב של חדלות פירעון. כלומר, במצב כלכלי שבו הוא אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לא.

על החייב לצרף לבקשתו דו"ח ובו פירוט מצבת הכנסותיו, הוצאותיו, נכסיו והתחייבויותיו. עליו לצרף גם פירוט של התביעות והליכי הגבייה שהוא מנהל או מתנהלים נגדו וכתב ויתור על סודיות. הבקשה שהחייב מגיש נתמכת בתצהיר פתיחה בהליכי חדלות פירעון באחת מהדרכים הבאות או יותר: הסדר נושים, צו פתיחת הליכים, תכנית שיקום כלכלי והפטר.

הסדר נושים יאושר במידה שקיבל את התמיכה של רוב המצביעים הנושים בהוצאה לפועל והמהווים לפחות 75 אחוז מסך החובות

מהו הסדר נושים?

במידה שהרשם הגיע למסקנה שבקשת החייב על צרופותיה עונה על התנאים הקבועים בחוק, הוא יורה על זימון ישיבה לגיבוש הסדר תוך 30 יום ממועד הגשת הבקשה. הישיבה תנוהל על ידי נציג הרשם, שינסה לגבש הסדר תשלומים שיחול על החייב לגבי החובות שהוא חב בהם כלפי נושיו, למעט חובות שאינם ברי הפטר.

תוצאות הישיבה יכולות להוביל לאחת משתי אפשרויות:

א. הצלחה בגיבוש הסדר תשלומים בין החייב וכל הנושים שהם צד להסדר. במקרה כזה, ההסדר יועבר לאישור רשם ההוצאה לפועל. לאחר האישור, ההליכים הקיימים כנגד החייב בהוצאה לפועל יושהו למשך תקופת ביצוע ההסדר, ובסיומו ייסגרו כל התיקים של החייב בהוצאה לפועל.

ב. החייב לא הצליח לגבש הסדר משום שהנושים לא הסכימו לו. במקרה כזה, ככל ונציג הרשם סבור שיש סיכוי סביר שההסדר בכל זאת יאושר לפי הוראות החוק, הוא יעביר את ההסדר שגובש לרשם, בתנאי שהחייב הסכים להסדר התשלומים והוא מבין כי ההסדר לא חל על חובות מובטחים.

אם מצא הרשם שיש סיכוי סביר לאשר את ההסדר המוצע, הוא יזמן אסיפת נושים לפניו, בו ייערך דיון נוסף על ההסדר ותיערך עליו הצבעה. ההסדר יאושר במידה וקיבל את התמיכה של רוב המצביעים שהם נושים בהוצאה לפועל, והמהווים לפחות 75 אחוז מסך החובות.

מה ניתן לעשות במקרה שהסדר הנושים אינו מאושר באסיפת הנושים?

במידה שלא גובש הסדר תשלומים לגבי החייב, יינתן צו לפתיחת הליכים כנגדו ויחולו ההוראות שנקבעו בחוק על הליכי פירעון של יחיד. הליכי חדלות הפירעון של יחיד מתחלקים לשתי תקופות: תקופת הבדיקה ותקופת השיקום הכלכלי.

עם מתן הצו לפתיחת הליכים, נקבעים לחייב "דמי מחיה", המוקצים לו לאורך כל תקופת הביניים מתוך הכנסותיו או מכל מקור הכנסה אחר

מה כוללת תקופת הבדיקה של הליכי חדלות הפירעון?

תקופת הבדיקה מתחילה עם מתן הצו לפתיחת הליכים. בפרק זמן זה מוקפאים כל הליכי ההוצאה לפועל כנגד החייב, כל נכסיו מועמדים לצורך תשלום הוצאות ההליך וחובות העבר, ומוטלות עליו הגבלות שונות, למשך כל תקופת הבדיקה, כגון:

• הגבלה על קבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים.
• עיכוב יציאת החייב מהארץ.
• הגבלה בבנק כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי.
• הגבלת החייב משימוש (בעצמו או באמצעות אדם אחר) בכרטיס אשראי (למעט כרטיסים מסוג דיירקט או בנקט).
• הגבלת החייב מהקמה או מהשתתפות בהקמה של תאגיד חדש.

עם זאת, החוק מעניק לרשם את הסמכות להסיר את אחת מהמגבלות הללו או יותר, ככל שהדבר מוצדק ויכול לסייע לחייב להחזיר את חובותיו.

עם מתן הצו לפתיחת הליכים, נקבעים לחייב "דמי מחיה", המוקצים לו לאורך כל תקופת הביניים מתוך הכנסותיו או מכל מקור הכנסה אחר. יתרת הכנסותיו מועברת כתשלומים לקופת הנשייה (הקופה בה מצטברים הכספים מהסדר התשלומים הזמני שנקבע לזמן תקופת הבדיקה).

לנאמן תפקידים רבים, ביניהם בדיקת מצבו הכלכלי של החייב והנסיבות שהובילו לחובותיו. על בסיס הבדיקה הוא מגיש לרשם ההוצאה דו"ח אודות ממצאיו, ולפי הדו"ח נקבעים דמי המחיה של החייב

מהו תפקיד הנאמן בתקופת הבדיקה?

בתקופה זו, הרשם גם ממנה לחייב נאמן (או שהוא יכול לבצע את תפקיד הנאמן בעצמו, תלוי בגובה החוב ובנסיבות התיק). לנאמן תפקידים רבים. הוא אחראי לבדיקת מצבו הכלכלי של החייב והנסיבות שהובילו לחובותיו. על בסיס הבדיקה הוא מגיש לרשם ההוצאה דו"ח אודות ממצאיו, ולפי הדו"ח שלו נקבעים דמי המחיה של החייב. הנאמן אף מכריע בתביעות החוב שמוגשות כנגד החייב ופועל לכינוס נכסי קופת הנשייה, מימושם וחלוקתם בין הנושים.

לבסוף, באחריותו של הנאמן לגבש את התשתית העובדתית הנדרשת למתן "צו שיקום כלכלי ליחיד", שהוא למעשה השלב השני של הליך חדלות הפירעון ושגם בו הוא ממשיך לנהל את נכסי קופת הנשייה של החייב ופועל ליישומו של צו השיקום הכלכלי.

לאחר הגשת הדו"ח מתקיים דיון שאליו מוזמנים החייב ונושיו, ונקבעת לחייב תכנית שיקום כלכלי, הכוללת את המשך הסדר התשלומים

כיצד נקבעת תכנית השיקום הכלכלי ומהו הפטר חובות?

בתום תקופת הבדיקה של הנאמן, ולא יותר מתשעה חודשים ממועד המינוי שלו, הוא יגיש דו"ח ובו ממצאיו לגבי מצבו הכלכלי של החייב והנסיבות שהביאו למצבו. לאחר הגשת הדו"ח מתקיים דיון שאליו מוזמנים החייב ונושיו, ונקבעת לחייב תכנית שיקום כלכלי, הכוללת את המשך הסדר התשלומים.

עם השלמת תכנית השיקום הכלכלי, ניתן צו הפטר ליתרת חובותיו. לעתים, אם הדו"ח יקבע כי החייב מצוי במצב של העדר יכולת להחזיר את חובותיו, ייתכן שהוא יזכה להפטר לאלתר מכלל החובות, ללא צורך בצו ובתכנית שיקום כלכלי.

צו לשיקום כלכלי, למעשה התכנית לשיקומו הכלכלי של החייב, כולל, בין היתר, פרטי ההכשרה להתנהלות כלכלית נכונה למניעת היווצרותם של חובות חדשים

מהו צו שיקום כלכלי ומהי תכנית שיקום כלכלי?

הצו לשיקום כלכלי, שהוא למעשה התכנית לשיקומו הכלכלי של החייב, כולל  את הדברים הבאים:

• גובה חובת התשלום החודשי שתושת על החייב ומשך תקופת התשלומים (שבנסיבות רגילות מוגבלת ל-36 חודשים לכל היותר). בעת קביעת גובה התשלומים, יקבע הרשם את דמי המחיה הנחוצים לחייב ובני ביתו מתוך סך כל הכנסות התא המשפחתי.
• הצו יכלול גם פירוט של כל הנכסים שייכללו בקופת הנשייה ואופן מימושם.
• הגבלות אשר יוטלו על החייב למשך תקופת השיקום.
• פרטי ההכשרה להתנהלות כלכלית נכונה למניעת היווצרותם של חובות חדשים.
• פירוט החובות שעליהם לא יחול ההפטר, כמו תשלום עונשי (קנס או עיצום כספי וכל תשלום אחר שהוטל על החייב בידי רשות שיפוטית או רשות מנהלית בשל הפרה של חיקוק) וכן, חוב שנוצר בדרך מרמה או מעבירות גניבה /מין או אלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001. לבסוף, גם לגבי חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין לא יינתן הפטר.

רים שדאד-קופטי, עורכת דין ונוטריונית, מתמחה בייעוץ, ייצוג וליווי בהליכי חדלות פירעון