נפילה ברחוב עקב ליקוי בטיחותי כמו מדרכה עקומה, בור או מכשול בולט, היא עניין רווח. פעמים רבות, כאשר המפגע בולט לעין, התובע (האדם שניזוק כתוצאה מכך) נכנס לסוג של מלכוד, כיוון שמחד הוא תובע עקב מפגע הנראה לעין, ומאידך עליו להוכיח שהיה זהיר דיו ובכל זאת נפגע.
האם הנתבע אשם בכל מקרה של נפילה?
עו"ד אלדד חרש: "נזק גופני שנגרם כתוצאה ממפגע בולט לעין הוא בהחלט סוג של מלכוד, ובית המשפט קבע כי אחרי הכל, אדם עירני לנעשה בדרכו ודאי היה נזהר, מסתכל ונמנע מלעבור באזור המועד לפורענות.
"במצב זה התובעים נדרשים להוכיח רשלנות – אם מדובר על מפגע קטן ושולי והאדם מעד ונגרם לו נזק גופני – ייתכן כי אין רשלנות מצד האחראי על המקום, שהרי לא ניתן לתקן כל בליטה זעירה וזיז בקרקע, ואם מדובר על מפגע בולט לעין, הרי שעל הנפגע היה לגלות ערנות – בשני המצבים, ייתכן כי לא תוטל חבות על בעל המקרקעין.
"אנשים יוצאים בנס מתאונות דרכים קשות וסבורים שכיוון שכיוון שהאירוע החמור יכול היה להסתיים בצורה נוראית, הם עדיין זכאים לפיצוי, כי יש פה 'מרכיב רגשי'. ההנחה הזאת שגויה: אם אין נזק, אין פיצוי"
"בנזיקין ישנו מושג שנקרא 'אשם תורם'. בשונה מתחום תאונות הדרכים, שם בעת בחינת התביעה נגד חברת הביטוח, אין שאלה של אשמה, הרי שפה – במקרים שבהם תובעים גוף ציבורי כמו עירייה למשל, לסוגיית האשמה משמעות מכרעת. מי אשם? באיזה היקף? האם הניזוק נקט בכל אמצעי הזהירות כדי להימנע מפגיעה אפשרית? ל'אשם תורם' יש השפעה על היקף הפיצוי העתידי".
מה קורה כשמדובר על סוגיה סובייקטיבית?
"בית המשפט בוחן את העניין מנקודת המבט של האדם הסביר וסוגיית האחריות נדונה רבות, כאשר השאלה המרכזית דנה באחריות כללית אל מול אחריות ספציפית. כך למשל, האם רשות מקומית אחראית כלפי האזרח באופן כללי, ואם כן, האם עירייה מסוימת אחראית כלפי אזרח מסוים.
>>> קיראו עוד בנושא נזקי גוף: תאונת עבודה ורשלנות
"בדיני נזיקין צריך שהנזק יהיה ברור ואמיתי. שאלות היפותטיות שעוסקות ב'מה היה קורה אילו' לא רלוונטיות לקביעת הנזק. אני רואה את זה המון כאשר אנשים יוצאים בנס מתאונות דרכים קשות למשל וסבורים שכיוון שהיה פה אירוע חמור, שיכול היה להסתיים בצורה נוראית – אך בפועל הסתיים בנס – הם עדיין זכאים לפיצוי, כי יש פה 'מרכיב רגשי'. ההנחה הזאת שגויה. אם אין נזק - אז אין פיצוי".
דיברת על ערך רגשי, אך מה בנוגע לנזקים נפשיים?
"ניתן בהחלט לתבוע עקב נזק נפשי אשר נגרם לאדם, ונזק זה מהווה נזק גוף לכל דבר ועניין. תאונות רבות גורמות לנפגע פוסט טראומה ועלולות לגרום לנכות נפשית קשה. בתאונות דרכים למשל, ייתכן מצב של תאונה ונזק גם ללא מגע פיזי עם רכב. כך למשל, אם אדם עבר במעבר חציה ורכב כמעט ודרס אותו, וכתוצאה מכך נבהל מאוד ולקה בהתקף לב או שנגרמה לו פוסט טראומה – יוכל לתבוע את חברת הביטוח של הרכב גם אם לא היה מגע כלל.
"אם אמא צפתה בבנה נדרס, קמה לה הזכות לתבוע את הביטוח של הרכב הדורס גם אם לה באופן אישי לא היה שום מגע ממשי עם הרכב"
"קיימת גם אפשרות לנזק נפשי של צד שלישי, שהיה עד לתאונת דרכים. בעניין זה ישנן הלכות המתייחסות לקרבה המשפחתית של העד. כך למשל, אם אמא צפתה בבנה נדרס, קמה לה הזכות לתבוע את הביטוח של הרכב הדורס גם אם לה באופן אישי לא היה שום מגע ממשי עם הרכב".
האם תוכל לתת דוגמה נוספת למקרה שהוכר כתאונת דרכים אף על פי שלא היה מגע עם כלי רכב?
"טיפלתי בתיק תאונת דרכים שכלל לא קרה על הכביש. במקרה זה הלקוחה שלי רכשה לה ולבעלה חבילה רומנטית, שכללה רכיבה על סוסים בטבע. במהלך הרכיבה, הם נתקלו באופנוענים שהיו בסביבה, אשר הבהילו את הסוסים, וכתוצאה מכך הסוס שהיא רכבה עליו התרומם על שתי רגליו האחוריות והאישה נפלה ונחבלה. במקרה זה תבענו את 'קרנית', קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים המפצה את הנפגע במקרים שבהם אין חברת ביטוח לתבוע - למשל, נהג שנסע ברכב ללא ביטוח חובה או במקרים של תאונת פגע וברח".
נניח שמשפחה נסעה ברכבה לטיול, הילדים ישבו במושב האחורי ולפתע אחד מהילדים נחנק כתוצאה מבליעה של סוכריה. ההורים עצרו בצד הדרך, הילד הצליח לפלוט את הסוכריה, אך לאם נגרם נזק נפשי כתוצאה מכך שראתה את בנה נחנק ובסכנת חיים. את מי תובעים במקרה זה?
"לפני שנבחן את המקרה כפגיעה נפשית שנגרמה לצד ג', הרי שיש לבדוק אם אכן מדובר כאן בתאונת דרכים. הסוגיה שהצגת נוגעת למבחן הזירה. כלומר, אם הילד נחנק מהסוכריה כתוצאה מהשימוש ברכב, למשל אם הרכב התנגש ברכב אחר וכתוצאה מהמכה הסוכריה נכנסה לקנה הנשימה, הרי שבמקרה זה תובעים את ביטוח החובה של הרכב. הסיפור הזה אינו עוסק בתאונת דרכים והילד יכול היה להיחנק מהסוכריה בכל מקום אחר - בבית, בכיתה, במשרד - כלומר הרכב היה בסך הכל זירה להתרחשות התאונה".
עו"ד אלדד חרש פועל משנת 2006 ועוסק במתן ייצוג לנפגעי נזק גוף בקבלת פיצויים, תגמולי ביטוח ומימוש זכויות מול חברות הביטוח, המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון, עיריות, בתי חולים וגופים ציבוריים נוספים. המשרד מכיר היטב את החקיקה העדכנית ואת פסיקות בתי המשפט ופועל יחד עם צוות מומחים בתחומי הרפואה, הבטיחות והתקינה, אשר מייעץ בסוגיות הדורשות הכוונה או הכרעה. לפרטים נוספים, צרו קשר
