גבירותיי ורבותיי, מהפך: 56 שנים לאחר שנחקק, חוק הירושה בדרך לשינוי משמעותי. במסגרת תיקון לחוק, שהועבר לאחרונה כתזכיר חוק להערות הציבור, תתאפשר לראשונה, בין השאר, הקלטת צוואה בווידיאו. זאת, בשונה מן המצב שהיה קיים עד היום שלא התיר זאת.
לעומת זאת, בשל האפשרות לערוך צוואה מוקלטת, שבה רואים את פניו של המוריש כשהוא אומר את צוואתו, מבקש התיקון לצמצם את השימוש בצוואה המועברת בעל-פה, ומכונה כיום צוואת "שכיב מרע". צוואה זו, שנמסרת לשני עדים בעל-פה, תותר רק במקרים חריגים ביותר.
התיקון החדש לחוק יאפשר גם לילד שנולד מתרומת ביצית או מתרומת זרע לרשת את אביו ואת אמו – גם אם נולד פרק זמן משמעותי לאחר פטירתם
אפשרות להורשה לילד שנולד מתרומת ביצית
התיקון מחולל מהפכה בשלל נושאים נוספים, חלקם טעון מאוד. למשל, הוא מבקש למנוע ממי שרצח את אביו או את אמו לזכות בירושה. על פי המצב החוקי הקיים, ניתן לשלול ירושה רק ממי שהורשע ברצח. התיקון מוסיף לכך גם מי שהתכוון לרצוח ולא הורשע. על פי התיקון, יהיה לבית המשפט שיקול דעת בעניין זה.
עוד מאפשר התיקון גם לילד שנולד מתרומת ביצית או מתרומת זרע לרשת את אביו ואת אמו – גם אם נולד פרק זמן משמעותי לאחר פטירתם. עד היום, על פי המצב החוקי הקיים, רק מי שנולד בתוך 300 ימים מפטירת המוריש היה זכאי לירושה. התיקון משנה זאת ומבקש לבצע התאמות להתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות.
קיראו עוד ממאמריה של עו"ד בוסטוס > לאחר הנפילה לסמים ונסיון ההתאבדות, ההליכים נגד החייבת בוטלו
סוגיה נפיצה מאוד שמבקש התיקון לחדד נוגעת לאופן חלוקת הירושה בהיעדר ילדים. נכון להיום קובע חוק הירושה, כי ירושתו של נפטר שהותיר אחריו בן זוג אך לא הותיר אחריו ילדים מתחלקת שווה בשווה בין בן הזוג ובין הורי המנוח או אחיו ואחיותיו.
התיקון לחוק הירושה מבקש לחזק את מעמדו של בן הזוג בירושה וקובע כי אם הנפטר לא הותיר אחריו ילדים, אלא רק בן זוג והורים – יקבל בן הזוג 2/3 מהעיזבון, וההורים יקבלו רק 1/3 ממנו. כן מאפשר התיקון בנסיבות מסוימות גם הורשה לכלתו או לחתנו של המוריש.
גם קטין מעל גיל 15 יוכל לערוך צוואה, ובלבד שבית המשפט אישר את הפעולה. בעת בחינת פעולה זו של הקטין יידרש בית המשפט לאשר שהקטין הבין את משמעות הפעולה המשפטית שביצע
ירושה עשויה להישלל גם אם הזוג לא התגרש
התיקון מבקש להוציא את הערמונים מהאש בשלל נושאים שטרם זכו לתהודה ציבורית נרחבת. כך למשל, מושווה מעמדו של ילד מאומץ לילד ביולוגי, על פי דיני הירושה, אלא אם המוריש קובע אחרת בצוואה.
זאת ועוד, תזכיר החוק מבקש להתבונן מחדש על מושג הזוגיות ועל מוסד הידועים בציבור לצורך העברת הירושה. על פי התזכיר, קמה חזקה משפטית (הניתנת לסתירה) שבני זוג קיימו חיי משפחה – גם אם לא היו נשואים – אך קיימו משק בית משותף לתקופה של שלוש שנים לפחות.
מנגד - וכאן טמונה פצצה נוספת – כאשר בני זוג נשואים נפרדו לתקופה של שלוש שנים רצופות מתוך כוונה של אחד מהם לפחות לנתק את הקשר, תיווצר חזקה שגם אם הם לא התגרשו פורמלית, ניתן יהיה לשלול מבן הזוג שנותר את הזכות לרשת את בן זוגו לשעבר. התזכיר קובע לעניין זה כי בית המשפט יבחן את כוונת הצדדים, ההתנהגות שלהם ואם היה קיים ביניהם הליך להתרת נישואין.
עוד קובע התזכיר כי גם קטין מעל גיל 15 יוכל לערוך צוואה, ובלבד שבית המשפט אישר את הפעולה. בעת בחינת פעולה זו של הקטין יידרש בית המשפט לאשר שהקטין הבין את משמעות הפעולה המשפטית שביצע.
התיקון לחוק מבקש להעניק יותר סמכויות לרשם לענייני ירושה על חשבון בית המשפט לענייני משפחה. זאת, כדי להקל את העומס הקיים בבית המשפט
יחסי אמון יקימו חזקה להשפעה בלתי הוגנת
תפוח אדמה לוהט נוסף שבו עוסק התיקון לחוק נוגע להשפעה בלתי הוגנת שקיימת לעתים על המוריש בעת שהוא עורך את צוואתו. התיקון קובע כי אם קיימים יחסי אמון מיוחדים או יחסי תלות בין המצווה לזוכה, תקום חזקה להשפעה בלתי הוגנת. התיקון מסייג ומוסיף כי חזקה זו לא תחול על הוראה בירושה המזכה את בן זוגו או קרובו של המוריש, מאחר שסביר כי בינם לבין המוריש יתקיימו יחסי אמון מיוחדים או יחסי תלות.
קיראו עוד ממאמריה של עו"ד בוסטוס >>> 7 הקלות להן זוכים חדלי הפירעון בזמן הקורונה
עוד מבקש התיקון לרכך את הסעיף המבטל הוראת צוואה שנעשתה לזכותו של מי שהשתתף בעריכתה או שימש עד לה ולקבוע כי השתתפות בהליך עריכת הצוואה לא תוביל לפסילה מיידית של ההוראה המזכה, אלא רק תקים חזקה להשפעה בלתי הוגנת. עוד מבקש התיקון לחוק להעניק יותר סמכויות לרשם לענייני ירושה על חשבון בית המשפט לענייני משפחה. זאת, כדי להקל את העומס הקיים בבית המשפט.
22 שנים לאחר שמונתה הוועדה לבחינת הסדרים של חוק הירושה, הוגש תזכיר החוק בעניין, שעובר כעת להערות הציבור. רק לאחר מכן הוא צפוי לעלות על מסלול של חקיקה
מהו הסיכוי של תזכיר החוק לעבור בקרוב?
אחת השאלות המשמעותיות ביחס לתזכיר החוק היא מהו הסיכוי שלו לעבור בקרוב בשלוש קריאות בכנסת – בהיעדר ממשלה באופק. שאלה זו נותרת במידה רבה פתוחה והיא רק מתחדדת נוכח הזמן הרב שחלף מאז החל הנוסח של תזכיר החוק להתגלגל.
מקורו של התזכיר בעבודה מאומצת שביצעה ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל, שמונתה בשנת 1999. הוועדה נתבקשה לבחון את ההסדרים של חוק הירושה ולהציע הצעות לתיקונו, והעבירה את המלצותיה בעניין רק בשנת 2006.
כעת, כאמור, 22 שנים לאחר שמונתה הוועדה לראשונה, הוגש תזכיר החוק בעניין, שעובר כעת להערות הציבור. רק לאחר מכן הוא צפוי לעלות על מסלול של חקיקה, אך לנוכח המוקשים הרבים המנויים בתזכיר החוק, ספק אם הוא יוכל לעבור, נוכח חוסר היציבות הפוליטית הקיימת.
בתמונה משמאל, עו"ד יפעת בן דוד בוסטוס, המתמחה בדיני מסים, חדלות פירעון ודיני משפחה וירושה, לרבות עריכת צוואות וייפוי כוח מתמשך
