סעדים זמניים - כלי מהותי במהלך חיי התביעה האזרחית

מהו סעד זמני?

סעד זמני הינו סיוע שמגיש בית המשפט לתובע במסגרת התביעה האזרחית, אשר נשאר בתוקף, באופן זמני, עד אשר תבורר התביעה ויינתן פס"ד, וכל עוד לא קיימת עילה לביטול הסעד הזמני שניתן. ישנם מקרים בהם ניתן להגיש בקשה לסעד זמני עוד בטרם הגשת התביעה.

מטרת בקשה למתן סעד זמני

הגשת בקשה לסעד זמני מבית המשפט במסגרת תביעה אזרחית נועדה לשמור על המצב הקיים בעת הגשת התביעה עד אשר תבורר התביעה כדי שלא יעשה כל שינוי שקשור לנושא התביעה, וכדי להבטיח את יישום פסק הדין לכשיינתן.
בקשה לסעד זמני תועיל לתובע במקרים בהם קיים חשש כי אם לא יינתן הסעד הזמני, לא יוכל התובע לקבל את הסעד לו הוא עתר במסגרת תביעתו.

למציאת עו"ד באינדקס משפטי

חשוב להדגיש: קיימים סעדים זמניים שניתן ואף רצוי לבקשם במעמד צד אחד, ללא ידיעת הנתבע. לדוגמה, נניח שראובן מבקש לתבוע את שמעון במסגרת תביעה אזרחית בגין אי החזר הלוואה שנתן לו. ייטב לראובן אם יבקש מבהמ"ש סעד זמני מסוג צו עיקול זמני על נכסיו של שמעון, ואף יבקש שסעד זה ידון בבית המשפט במעמד צד אחד, וזאת מדוע? צו העיקול ימנע משמעון להבריח את נכסיו בכוונה באמצעות הוצאת כל כספו ו/או נכסיו והעברתו לגורם אחר, באופן שיגרום לכך שגם אם בסופו של יום התביעה של ראובן תתקבל ויינתן פסק דין נגד שמעון, ראובן לא יוכל לגבות את החזר ההלוואה משמעון מכיוון ששמעון נותר "נטול נכסים" לפחות למראית עין.

היתרון בדיון במעמד צד אחד ללא ידיעת הנתבע הינו למנוע מהנתבע לנצל את פרק הזמן שבין הבקשה לעיקול זמני ולדיון בה ובפרק זמן זה להבריח נכסים.

 לכן, ניתן להבין שהמטרה הראשונה של רוב הסעדים הזמניים הינה הקפאת המצב הקיים, מהר ככל שניתן, כדי שאם יינתן פסק דין  לטובת התובע ניתן יהיה לקיימו או ליישמו בפועל.

מטרה נוספת של הסעד הזמני הינו שימור המצב הראיתי לצורך ניהול תקין של הדיון.
דוגמה נוספת לסעד זמני המבוקש במעמד צד אחד הינה במצב שבו קיימים מסמכים או ראיות  "בחצרו" של הנתבע (כלומר, בחזקתו) שיוכלו לעזור לתובע במהלך ניהול ההליך המשפטי. במצב דברים זה רצוי לבקש מבית המשפט סעד זמני מסוג צו לתפיסת נכסים. זאת מדוע? כדי שהנתבע עצמו לא יעלים את הראיות או המסמכים ובכך יפגע באופן ממשי בסיכוי להוכיח את התביעה.

התנאים שעל פיהם יתקבלו סעדים זמניים

כאשר בית המשפט דן בבקשה לסעד זמני, ביהמ"ש ישקול האם לקבל את הבקשה לסעד זמני לפי סוג הסעד המבוקש ולפי שלושה מבחנים עיקריים ומצטברים (אולם, יש לשים לב שמלבד תנאים מצטברים אלו ישנם סעדים ספציפיים שלגביהם יש תנאים נוספים). 

להלן שלושת המבחנים המצטברים עבור כל הסעדים הזמנים:

1. קיומה לכאורה של עילת תביעה.
2. מאזן הנזקים הצפויים הן לתובע והן לנתבע בהתקבל הסעד או בדחייתו.
3. תום הלב של התובע שהגיש את הבקשה לסעד זמני.

המבחן הראשון - בהמ"ש יבדוק שאכן יש לתובע עילת תביעה ולו לכאורה, וזאת כי בד"כ מתן סעד זמני הינו פגיעה בזכות קניינית של הנתבע עוד טרם נבדקה לעומק גרסתו של התובע ולעיתים עוד טרם קבלת גרסתו של הנתבע (במקרים שבהם ניתן סעד זמני במעמד צד אחד ללא ידיעת ותגובת הנתבע כדוגמת צו מניעה זמני או צו עיקול זמני), ולכן הדרישה המהותית בשלב זה הינה קיומה של עילת תביעה.

כך, מספיק שהתובע יוכיח שהתביעה אינה טורדנית ושיש מחלוקת אמיתית בין הצדדים שיש לדון בה כדי להראות לבהמ"ש כי קיימת עילת תביעה. חשוב להדגיש, כי בשלב זה אין צורך להוכיח את התביעה עצמה אלא רק להראות לבהמ"ש כי קיימת עילת תביעה.

המבחן השני - על התובע להראות, כי במקרה שבית המשפט ידחה את בקשת התובע, אזי עלול להיגרם לתובע נזק ממשי עד כדי כך שיכול להקשות על ניהולו התקין של ההליך והכבדה על קיומו מבחינת בית המשפט.
דוגמה להכבדה בקיומו של הליך במקרה בו ראובן מבקש לתבוע את שמעון ומסתבר לראובן ששמעון עומד לעזוב את הארץ לצמיתות: במקרה זה ראובן יהא חייב לשקול לבקש צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד שמעון, שכן אחרת לא ניתן יהיה לקיים את ההליך. השלכה נוספת של עזיבת שמעון את הארץ לצמיתות הינה קושי בביצוע פסק הדין לכשיינתן.

כמובן שיש לבחון את ההכבדות האפשריות המתוארת לעיל בהשוואה להכבדה שתהא על הנתבע או על הנזק שעלול להיגרם לו כתוצאה ממתן הסעדים הזמניים. ככל שיעלה בידי התובע להראות שההכבדה או הנזק שיגרם לנתבע פחותים ביחס להכבדה או לנזק שעלול להיגרם לתובע, יעלה בידי התובע לעמוד במבחן זה בהצלחה. 

המבחן השלישי – בהמ"ש יבחן האם התובע פנה לביהמ"ש בבקשה לסעדים זמניים בתום לב ובניקיון כפיים.
מה מעיד על תום לב וניקיון כפים מצד התובע?

א. היעדר שיהוי מצד התובע בהגשת הבקשה לסעד זמני- אלמנט הזמן בסעדים זמניים הוא קריטי. המועד שבו הוגשה הבקשה לסעד זמני מהותי מאוד מכיוון שמגיש הבקשה מנסה לשכנע את בית המשפט שיש לפעול מיידית, שאם לא כן יגרם לתובע נזק בלתי הפיך שלא ניתן יהא לפצות בגינו, ולכן מבקש אשר השתהה בהגשת בקשתו סותר את טענת הבסיס שלו ולפיה הענקתו של הצו אינה סובלת דיחוי.

ב. ניקיון כפים - כאשר בית המשפט דן בסעדים זמניים הוא מכהן כבית דין של יושר, על כן בהמ"ש יבדוק לדוגמה האם התובע החסיר עובדות חשובות מידיעת בהמ"ש והאם מטרתו של התובע הינה להרע את מצבו של הצד השני?

שיקולי בית המשפט בבואו לבדוק האם התובע תם לב ונקי כפיים אינם רשימה סגורה, וכל פעולה "לא נקייה" מצידו של התובע בין אם נעשתה בזדון, או במחדל ע"י עצימת עיניים יכולה לסגור בפני התובע את שערי בית המשפט ביחס לאותה בקשה לסעד זמני.

סוף דבר

אין ספק, כי גורלה של התביעה האזרחית מצוי במידה רבה בבקשות לסעדים הזמניים. נושא זה דורש בקיאות ודיוק בהקשר לסעד המבוקש, עמידה בנטל המבחנים הדרושים לקבלת הסעד והגשתם בהזדמנות הראשונה ע"י עו"ד בקי בתחום.


*האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום. בכל מקרה, השימוש באמור במאמר זה אינו יוצר יחסי עו"ד לקוח בדרך כלשהי, בין משרד עו"ד הרשקוביץ ובין המשתמש, משרד עו"ד גיא הרשקוביץ אינו אחראי בשום צורה ואופן לתוצאות השימוש במידע המובא באתר זה, כל עוד השימוש במידע נעשה שלא באמצעות משרד עו"ד גיא הרשקוביץ.