סייעת ומשלבת ילדים בבית ספר לחינוך מיוחד במועצה האזורית כוכב יאיר-צור יגאל הגישה תביעה כנגד המועצה לאור ההנחיה להתנות את המשך עבודתה בחיסון נגד קורונה או בהצגת בדיקה שלילית אחת לשבוע. הסייעת טענה שדרישת המועצה אינה חוקית, שפרטי ההתחסנות שלה הם מידע רפואי פרטי ושלא ניתן לחייב אותה לעבור מדי שבוע בדיקה רפואית פולשנית. בפסק הדין, שניתן לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, דחתה השופטת מירב קליימן את תביעתה של הסייעת וקבעה כי דרישת המועצה היא לגיטימית.
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו והזכות לפרטיות הם עקרונות דמוקרטיים חשובים והם גם אחת הסיבות העיקריות שבגללן לא הצליחה הממשלה לחוקק חוק שמחייב התחסנות
איפה עובר הגבול?
הגבול בין זכות היסוד של כל אדם לחירות ופרטיות לבין השמירה על בריאות ושלום הציבור הפך דק במיוחד בעקבות משבר הקורונה. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו והזכות לפרטיות הם עקרונות דמוקרטיים חשובים והם גם אחת הסיבות העיקריות שבגללן לא הצליחה הממשלה לחוקק חוק שמחייב התחסנות. מצד שני, המעסיקים מוצאים עצמם במלכוד כמעט בלתי אפשרי.
קיראו עוד בנושא >>> בחסות הקורונה: הפרטיות שלכם בסכנה גם במקומות העבודה
כבעל עסק, מחזיק המעסיק באחריות על כלל העובדים ואחראי גם לשלומם של הספקים והלקוחות שמגיעים לבית העסק ובאים במגע עם עובדיו. אם אחד מהם יחלה כיוון שבא במגע עם עובד שלא התחסן, הרי שהמעסיק עצמו חשוף לתביעת רשלנות. לפיכך, מעבר לשאלה המוסרית עומד המעסיק גם בפני איום משפטי.
גופים גדולים כמו חברת החשמל או התעשיה האווירית ניסו להתמודד עם הנושא על ידי פתיחת מתחם חיסונים במקום העבודה עצמו; ישנם מעסיקים שבחרו להעניק תמריצים לעובדים שהתחסנו, ובאופן כללי יש למעסיקים חופש יצירתי מסוים על מנת לעודד את העובדים להתחסן ולהיות שותפים בשמירה על בריאות הציבור. אך האם החוק אכן מתיר למעסיק לקבל מידע רפואי פרטי של העובד ואף יותר מכך – למנוע ממנו להמשיך בעבודתו אם לא יסכים להתחסן או להיבדק?
בית הדין קבע כי שאלת ההתחסנות היא מידע רלוונטי למעסיק לשם שמירה על בטחונם ובריאותם של הבאים בשעריו, וכי אינטרס זה גובר על זכות העובד לפרטיות
הסמכות הסופית - בית המשפט העליון
החוק עצמו אינו מציע תשובות לתרחיש מסוג זה ומי שנדרשים לתת את הדעת לכך הם בתי הדין. בפסק הדין שניתן בתביעת הסייעת נקבע כי יש לנסות לאזן בין זכויות הפרט לבין האינטרס הציבורי. על מנת לעשות זאת, בחן בית הדין את הנזק שעלול להיגרם לצוות בית הספר, לתלמידים ולמשפחותיהם (תוך הבנה שמדובר במקרה זה בתלמידים עם צרכים מיוחדים שאינם יכולים לשמור כראוי על ריחוק חברתי) מול הפגיעה בגופה ובפרטיותה של הסייעת, אותה הגדיר בית הדין כ"פגיעה על הצד הנמוך".
בנקודת הזמן הנוכחית, תוך התחשבות בנתונים הידועים לנו לגבי התועלת של החיסונים, קבע בית הדין כי שאלת ההתחסנות היא מידע רלוונטי למעסיק לשם שמירה על בטחונם ובריאותם של הבאים בשעריו, וכי אינטרס זה גובר על זכות העובד לפרטיות. הדבר מתיישב גם עם חוות דעת משפטית שניתנה לא מכבר לאיגוד התעשיינים, בה קבעו עורכי דין בכירים כי עובד המסרב לשתף מעסיק בדבר בחירתו בנושא החיסון מפר את חובת תום הלב המוגברת שנדרשת ביחסי העבודה.
קיראו עוד בנושא >>> נשלחת לחל"ת ללא הסכמתך והתפטרת? ייתכן שמגיעים לך פיצויי פיטורים
האם פירוש הדבר הוא שפיטורי עובד שאינו מוכן להתחסן הם אכן לגיטימיים מבחינת מערכת החוק? החלטת בית הדין האזורי בתביעת הסייעת היא אינה קביעה מחייבת, ולכן לא ניתן להסיק ממנה לגבי ההחלטה במקרים אחרים.
יש לצפות שהסייעת תגיש ערעור ושהמקרה יגיע לפתחי בית המשפט העליון ושם תינתן פסיקה סופית בסוגיה הסבוכה. עד אז, כל מקרה ייבחן לגופו, אך בהחלט ניתן לומר כי האינטרס הציבורי של שמירה על בריאות הציבור גובר כרגע על זכויות הפרט.
עו"ד יעקב לובקה מתמחה בדיני עבודה, תביעות ביטוח, עריכת צוואות וייעוץ בהגשת תביעות קטנות
