כדי שפגיעה כלשהי שאדם נפגע במהלך עבודתו תוכר כתאונת עבודה ותזכה אותו בפיצוי על הנזק שנגרם לו, עליה להיות קשורה באופן ישיר לעבודה עצמה. כלומר, צריך להיות קשר סיבתי ישיר בין הפגיעה שגרמה לנזק לבין העבודה (בתור המקור או הגורם לפגיעה). למשל, אם אדם עובד במפעל ונפלה עליו מכונה שלא היתה מיוצבת כראוי, קל להראות את הקשר בין התאונה לבין הנזק שנגרם לאותו עובד וכי מקום העבודה הוא הגורם לתאונה ולכן גם אחראי לנזק.
אפילו אם אדם לקה בהתקף לב במקום העבודה עצמו, במהלך יום העבודה, הגורמים להתקף יכולים להיות מגוונים ולא קשורים בהכרח לעבודה עצמה
מהיכן נובע הקושי בהגדרת התקף לב או אירוע מוחי כתאונת עבודה?
אירוע מוחי והתקף לב הן פגיעות הגורמות לנזק רב, אך קשה יותר לקשר אותן לסיבה אחת מסוימת. אפילו אם אדם לקה בהתקף לב במקום העבודה עצמו, במהלך יום העבודה, הגורמים להתקף יכולים להיות מגוונים ולא קשורים בהכרח לעבודה עצמה; וברור מכאן, שקשה הרבה יותר להראות את הקשר בין התקף הלב או האירוע המוחי לבין העבודה כשהאירועים קורים מחוץ לשעות ומקום העבודה.
קיראו עוד בנושא >>> תביעות אובדן כושר עבודה מול קרנות הפנסיה
לכן, על מנת שהתקף הלב או האירוע המוחי יוכרו כתאונת עבודה, צריך להראות שמה שגרם להם הוא טריגר ברור הקשור באופן ברור למקום העבודה. הטריגר יכול להיות מאמץ מיוחד ויוצא דופן שהעובד ביצע במסגרת העבודה והוביל להתקף הלב או לאירוע המוחי, והוא יכול להיות גם אירוע חריג שקרה בעבודה או באירוע נלווה הקשור בה.
מהו אירוע חריג שיאפשר להגדיר התקף לב או אירוע מוחי כתאונת עבודה?
אירוע חריג מוגדר כאירוע פיזי או נפשי יוצא דופן, שאינו מתאים לאופי העבודה ולשגרת העבודה הרגילה של העובד או העובדת. אירוע חריג יכול להיות, למשל, עומס עבודה יוצא דופן, ויכוח קשה עם קולגה או עם הבוס, הודעה דרמטית על פיטורין, או הטחת האשמות קשות בעובד מצד מנהליו או עובדים אחרים. חשוב רק לציין כי עומס עבודה מתמשך לא ייחשב לאירוע חריג או למאמץ מיוחד, כיוון שעצם התמשכותו של המצב הופכת אותו לשגרת עבודה.
לבסוף, גם מקרים שבהם העובד מתאושש ממחלה או מפגיעה אחרת ונדרש לבצע פעולה שגרתית, שאינה מתאימה למצבו וגורמת לו להתקף לב או לאירוע מוחי, יכולים להתקבל על ידי בית המשפט כאירוע חריג.
אם למשל העובד לקה באירוע מוחי בטווח של פחות משבוע לאחר אירוע חריג שקרה במקום העבודה, אזי האפשרות לבסס קשר סיבתי בין שני הדברים היא סבירה ביותר
מהם התנאים להוכחת הקשר בין האירוע החריג לבין התקף הלב או האירוע המוחי?
בראש ובראשונה, כדי שאפשר יהיה לקשר בין האירוע החריג לבין הפגיעה ואחר כך לנזק שהפגיעה גרמה לו, חייבת להיות סמיכות זמנים ביניהם. אם, למשל, העובד לקה באירוע מוחי בטווח של פחות משבוע לאחר אירוע חריג שקרה במקום העבודה, אזי האפשרות לבסס קשר סיבתי בין שני הדברים היא סבירה ביותר.
בנוסף לסמיכות הזמנים, על העובד צריך להוכיח שאכן התקיים אירוע חריג שגרם למאמץ מיוחד, נפשי או פיזי ולהביא ראיות לכך. כמו כן, עליו להצביע על קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין הפגיעה שנגרמה לו ובינה לבין הנזק.
לאילו סוגי פיצוי זכאי העובד מביטוח לאומי במקרה של הכרה בתאונת עבודה?
העובד זכאי העובד לשלושה סוגי פיצוי כספי שונים בביטוח לאומי:
- החזר כספי של ההוצאות הרפואיות שנדרשו לו.
- דמי פגיעה לתקופה של עד שלושה חודשי היעדרות ממקום העבודה, החל מיום האירוע. גובה דמי הפגיעה עומד על 75 אחוז משכר הברוטו של העובד בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה.
- לבסוף, ייתכן שהעובד יהיה זכאי גם למענק כספי או לגמלת נכות מעבודה.
סכום המענק או הגמלה תלוי בגובה ההכנסות של הנפגע ובדרגת הנכות שנקבעה לו במסגרת ועדה רפואית של ביטוח לאומי. מי שנכותו היא בין 10 ל- 19 אחוזים לצמיתות - זכאי למענק נכות חד פעמי. מי שנכותו הצמיתה הינה 20 אחוז ומעלה - זכאי לקצבת נכות קבועה.
לקצבה זכאי גם מי שחזר לעבודתו (כלומר, הקצבה היא בנוסף למשכורתו הרגילה), ואפילו אם קיבל העלאה בשכר לאחר חזרתו. יתרה מכך, אדם ששכרו נפגע באופן משמעותי בשל ירידה תפקודית שהאירוע המוחי או התקף הלב גרמו לה, יוכל לקבל תוספת כספית לקצבת הנכות, בנתון להחלטת הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי.
עורך הדין המתמחה בתחום ינחה אתכם לאסוף את כל התיעוד הרפואי הרלוונטי, יבסס את טענותיכם בדבר אירוע חריג במקום העבודה ויכין את התביעה בצורה יסודית ומוקפדת
מהו הפיצוי הכספי שמגיע לעובד מקרן הפנסיה?
נפגע עבודה, או כל מי שמצב בריאותו נפגע גם ללא קשר לעבודה, שמבוטח בביטוח פנסיוני והוכר כמי שאיבד לפחות 25 אחוזים מכושר העבודה שלו, עשוי להיות זכאי לפנסיית נכות מקרן הפנסיה. כדי לקבל את קצבת הנכות מקרן הפנסיה, יש למצות קודם כל את התהליכים מול ביטוח לאומי. אם נפסקו לו דמי פגיעה וקצבת נכות על ידי הביטוח הלאומי, קרן הפנסיה רשאית להפחית אותם מהתשלום שהיא תעביר לנפגע.
מדוע חשוב להיעזר בעורך דין המתמחה בסוג תביעות כאלה בעת הגשת תביעה לביטוח לאומי?
תביעות להכרה בהתקף לב או באירוע מוחי כתאונות עבודה הן מורכבות וקשות להוכחה. כמעט תמיד ניתן למצוא גורמים נוספים אצל הנפגע שגרמו לאירוע הלבבי או המוחי, מלבד ההתרחשויות במקום העבודה. נפגעים שנמצאים בקבוצת סיכון, כמו מעשנים ומי שסובלים מלחץ דם גבוה או מנטייה תורשתית, יתקשו עוד יותר להוכיח את הקשר בין העבודה, האירוע החריג והפגיעה שסבלו ממנה.
קיראו עוד בנושא >>> ועדה רפואית בביטוח לאומי: כך תגיעו מוכנים
יתרה מכך, מאחר שאירוע לב או אירוע מוחי עלולים לגרום לנזקים כבדים בגופו של אדם, הרי שסכומי הפיצוי שנדונים במקרים כאלה יכולים להיות גבוהים במיוחד, ובחינתו של כל מקרה ונסיבותיו על ידי ביטוח לאומי תהיה מדוקדקת במיוחד. אפילו טעות במילוי המסמכים הנדרשים, לכאורה פעולה ביורוקרטית פשוטה, עלולה להכשיל את ניסיון התביעה.
לכן, מומלץ מאוד לערב עורך דין המתמחה בתחום זה מיד לאחר הפגיעה, אפילו עוד לפני שהוגשה לביטוח לאומי הודעה על פגיעה בעבודה. עורך הדין ינחה אתכם לאסוף את כל התיעוד הרפואי הרלוונטי, יבסס את טענותיכם בדבר אירוע חריג במקום העבודה ויכין את התביעה בצורה יסודית ומוקפדת. כך יעלה משמעותית הסיכוי שהתביעה תתקבל ותהיו זכאים לפיצויים ראויים.
משרד עורכי דין מרדכי רסיוק - אבי רסיוק מתמחה בדיני נזיקין ובתביעות להכרה בהתקף לב ואירוע מוחי כתאונות עבודה
