בשנת 2019 בוטלה פקודת פשיטת הרגל והוחלפה בחוק "חדלות פירעון ושיקום כלכלי". בעקבות השינוי בחקיקה, חל שינוי מהותי גם בתקנות ההוצאה לפועל, כמו גם בתקדימים המשפטיים שנוצרו מאז. אחד השינויים המשמעותיים ביותר חל בהתייחסות של בתי המשפט לחייבים המתקיימים מקצבאות נכות בלבד.
בכתבה זו נעמוד בקצרה על השינוי שחל בנושא ונסביר מה יכול לעשות מי שמתקיים מקצבאות נכות ונקלע לחובות, ובאילו נסיבות דווקא הליכי חדלות פירעון עשויים להוות עבורו את האמצעי הטוב ביותר להתמודד עם חובותיו.
לאחר 18 חודשים שבהם החייב עומד בצו התשלומים, ומדווח כנדרש על הכנסותיו והוצאותיו, מתקיים דיון בעניינו בבית משפט, שם נקבעת תכנית הפירעון של יתרת חובותיו
מהו הליך חדלות פירעון?
הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי מיועד לאנשים שצברו חובות ואינם מצליחים להחזיר אותם באמצעות הכנסותיהם. ההליך נמשך תקופת זמן מוגבלת של עד ארבע שנים וחצי לכל היותר, במהלכה החייב מחזיר חלק מחובותיו, תוך שהוא לומד כיצד להתנהל נכון בצורה כלכלית ולהימנע מצבירת חובות נוספים.
ההליך מתחיל בתקופה של כ-18 חודשים, שבהם נקבע ליחיד צו תשלומים חודשי המותאם ליכולותיו הכלכליות. כלומר, גובה התשלום החודשי לקופת הנושים מבוסס על ההפרש בין הכנסותיו של החייב לבין הוצאות הקיום החיוניות שלו.
לאחר 18 חודשים שבהם החייב עומד בצו התשלומים, ומדווח כנדרש על הכנסותיו והוצאותיו, מתקיים דיון בעניינו בבית משפט, שם נקבעת תכנית הפירעון של יתרת חובותיו, הכוללת גם היא תשלום חודשי לקופת הנושים אך בשלב זה כבר ללא מעקב קבוע וקפדני אחר הכנסותיו והוצאותיו של החייב. תכנית הפירעון נמשכת עד שלוש שנים נוספות, ובסופן החייב מקבל הפטר על יתרת החובות, יהיה גובהו אשר יהיה, ובתנאי שעמד בדרישות תוכנית הפירעון.
הלכה שהולכת ומתקבעת היא כי אין לראות בכספי הסיוע של ביטוח לאומי ובעיקר קצבאות נכות, או בכספי סיוע בשכר דירה, כהכנסות שניתן לבסס עליהן תכנית פירעון לצורך תשלום חובות
מה קובעת הפסיקה בנוגע לצו התשלומים של חייבים המתקיימים על קצבאות נכות בלבד?
מאז שחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נכנס לתוקף ב-2019, נפסקו מספר פסקי דין, כמו גם מספר החלטות שהתקבלו על ידי רשמי ההוצאה לפועל, אשר יצרו הלכה שרק הולכת ומתקבעת כי אין לראות בכספי הסיוע של ביטוח לאומי (ובעיקר קצבאות נכות), או בכספי סיוע בשכר דירה, כהכנסות שניתן לבסס עליהן תכנית פירעון לצורך תשלום חובות. כלומר, הרשם ובית המשפט אינם רואים בסכום שנותר בין ההכנסה מקצבאות לבין ההוצאות השוטפות כהכנסה פנויה שניתן להעביר לטובת תשלום חובות. החייב נתפס במקרים כאלה כמי שאינו כשיר לשלם סכום כלשהו.
קיראו עוד בנושא >>> הליך פשיטת הרגל שלכם הופסק באמצע? ניתן להגיש בקשה חוזרת
לאור זאת, מאחר והחוק קובע בבירור שאין לעקל קצבאות, ומאחר וצו התשלומים כמוהו כהטלת עיקול על קצבה, הרי שהרשם ובית המשפט נוטים לקבוע לאנשים המתקיימים מקצבאות נכות בלבד, ואושר להם להיכנס להליכי חדלות פירעון, תשלום חודשי של אפס שקלים כבר משלב צו התשלומים. יתרה מכך, בעוד שסף הזכאות לכניסה להליכי חדלות פירעון דורש שהחוב יהיה בסך 50 אלף שקל לפחות, הרי שמי שמתקיימים מקצבאות נכות זכאים להיכנס להליך חדלות הפירעון גם אם חובותיהם נמוכים יותר.
כל עוד נכנסתם להליכי חדלות פירעון ועל חשבון הבנק שלכם מוטל עיקול, מומלץ למשוך את מלוא הקצבה בתוך 30 יום מרגע שהופקדה. כך, תמנעו עיקול מיותר עד לרגע שבו תאושר לכם הכניסה להליך
מהי המשמעות של קביעת צו תשלומים של אפס שקלים לחייבים המתקיימים מקצבאות נכות בלבד?
בפועל, צו תשלומים 0 פירושו שלחייב המתקיים על קצבאות נכות ניתן סוג של הפטר, לכאורה מיידי, לכלל חובותיו. הרי לא הגיוני לצפות מאדם שבמשך תקופת צו התשלומים לא יכול היה לשלם דבר, שיהיה פתאום מסוגל לשלם סכום כלשהו לכשתגיע תקופת הפירעון.
שלושת הדברים שכל אדם המתקיים מקצבאות ונקלע לחובות חייב לדעת!
- פנו בהקדם לעורך דין המתמחה בחדלות פירעון כמו גם בקצבאות ביטוח לאומי ובידקו האם אתם עשויים לעמוד בתנאים הנדרשים לצורך כניסה להליך חדלות הפירעון. זיכרו, כי מי שמתקיימים מקצבאות נכות זכאים להיכנס להליך חדלות הפירעון גם אם חובותיהם נמוכים מ-50 אלף שקל.
- דעו כי בית המשפט ורשם ההוצאה לפועל מקפידים לוודא שהליך ייחודי זה לא ינוצל לרעה. לכן, בקשתו של אדם שצבר את חובותיו שלא בתום לב להיכנס להליך חדלות פירעון עשויה להידחות עוד בשלב הסף של אישור הבקשה ולעתים גם בשלבים מאוחרים יותר.
- חשוב לא פחות מכל אלה הוא לזכור שמרגע שהופקדה לחשבונכם קצבת ביטוח לאומי, יש לכם 30 יום שבהם תוכלו למשוך אותה במלואה, אפילו אם על החשבון הוטל עיקול כחלק מהליכי גביה מטעם ההוצאה לפועל. לאחר 30 יום הקיצבה הופכת למעוקלת ולא ניתן עוד למשוך אותה.
לכן, כל עוד נכנסתם להליכי חדלות פירעון ועל חשבון הבנק שלכם מוטל עיקול, מומלץ למשוך את מלוא הקצבה בתוך 30 יום מרגע שהופקדה, אפילו אם היא גדולה מצרכי הקיום שלכם. כך, תמנעו עיקול מיותר עד לרגע שבו תאושר לכם הכניסה להליך.
צו תשלומים בגובה 0 שקלים מייתר את הצורך להמתין 18 חודשים לדיון משפטי ואף את הצורך לקיים דיון כזה. עו"ד הבקיא בתקדימים הרלבנטיים שנוצרו בשנתיים האחרונות, יידע כיצד לדרוש את קיצור ההליך מרגע שצו התשלומים נקבע על 0 שקלים
מדוע חשוב לקבל ייעוץ משפטי של עורך דין המתמחה בתחום ולא להסתפק בצו תשלומים 0?
לכאורה, צו תשלומים בגובה 0 שקלים מייתר את הצורך להמתין 18 חודשים לדיון משפטי ואף את הצורך לקיים דיון כזה. אך בפועל החוק הוא חדש, ובמרבית המקרים החייב נדרש להמתין 18 חודשים עד לקיום הדיון בעניינו וקבלת הפטר, למרות שנדמה שאין טעם לקיים את ההליך ואת הדיון, והם אינם מסבים תועלת לא לחייב, לא לנושים ולא למדינה.
לאור כלזאת, עורך דין שמתמחה בתחום של חדלות הפירעון, ביחד עם תקנות הביטוח הלאומי וההוצאה לפועל, והבקיא בתקדימים הרלבנטיים שנוצרו בשנתיים האחרונות, יידע כיצד לדרוש את קיצור ההליך מרגע שצו התשלומים נקבע על 0 שקלים.
משרד עורכי דין עודד בוקר OB בבעלות עורך דין בעל ניסיון רב שנים בייצוג אלפי חייבים ובניהול כלכלן אשר מייעץ לחברות תעשייתיות בתחום המזון והפארמה ומתמחה בשילוב של ייעוץ משפטי וכלכלי במהלך הליכי חדלות פירעון. בתמונה מימין לשמאל: עו"ד עודד בוקר והכלכלן והמנכ"ל יוגב אביטבול
