האם אמירה על אדם שהוא "משוגע" או "לא שפוי" היא דיבה ששווה פיצוי של מיליון שקל, על פי חוק לשון הרע? כך לפחות טוען עו"ד יוסי כהן, פרקליטו של רה"מ בנימין נתניהו, במכתב התראה מאיים לפני תביעה ששלח לאחרונה לראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.
מכתבו של כהן נשלח לאולמרט בעקבות ראיון פרובוקטיבי שהוא נתן לערוץ "דמוקרט TV". בראיון תקף ראש הממשלה לשעבר את נתניהו ובני משפחתו, ובין היתר הטיח בהם: "מה שלא בר שיקום זה מחלת הנפש של ראש הממשלה, של אשתו ושל בנו". אולמרט לא חשש להסיר את הכפפות והמשיך במתקפה: "בתנאים רגילים, כל רופא פסיכיאטרי שיש לו מצפון – ואני מוכן להפגיש אותך עם לא מעט מדינאים שהיו אומרים שצריכים להוציא צו אשפוז גם לו, גם לה וגם לבן וכולי... הם אנשים חולים".
"קשה להפריז בחומרת הנבזות שבדבריך, הכוללים בכוונת מכוון הכפשות חמורות שנועדו להשפיל את מרשיי בניגוד לחוק", כתב עו"ד כהן לאולמרט ודרש ממנו לפרסם לאלתר התנצלות והכחשה. עוד דרש לפצות את משפחת נתניהו בסכום של מיליון שקל.
במשפט גירושין בין בני זוג, טענה האישה כי הבעל אמר לחברים משותפים של השניים ולבני משפחה כי "האישה משוגעת" וכי היא "צריכה ללכת לטיפול פסיכולוגי"
"הכינוי משוגעת לא מהווה דיבה"
לפי שעה, אולמרט לא בחר לחזור בו מדבריו וככל הידוע לא שילם פיצוי למשפחת נתניהו. לכאורה, מדובר בביטוי קשה שנשמע מעליב, אבל האם גם בתי המשפט חושבים כך? לא בהכרח. כאשר הם נדרשו להכריע אם הכינוי "משוגע" הוא דיבתי, הם קיבלו החלטות סותרות
כך למשל קבע בעבר בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים כי הכינוי "לא שפוי בעליל" אינו בהכרח לשון הרע (תק 004381/06 שם טוב נגד צימרמן). אותו מקרה נגע לפעילה במפלגת עלה ירוק שפרסמה פרסומים פוגעניים באינטרנט נגד יו"ר המפלגה דאז וכינתה אותו כך. "על פניו נראה כי הביטוי 'לא שפוי בעליל' הוא ביטוי סלנג והכוונה לא היתה להטיל דופי במידת שפיותו של התובע", קבע בית המשפט באותו מקרה. "והרי גם הנתבעת כונתה בבלוגים מסוימים 'ילדה פסיכית'".
במקרה אחר התעוררה הסוגיה במשפט גירושין בין בני זוג, שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע. באותו מקרה טענה האישה כי הבעל אמר לחברים משותפים של השניים ולבני משפחה כי "האישה משוגעת" וכי היא "צריכה ללכת לטיפול פסיכולוגי".
בית המשפט קבע כי כינויה של האישה כ"משוגעת" אינו מהווה דיבה כשלעצמו, מאחר שבכינוי זה אין כדי לבזות ולהשפיל את האישה. הוא הדגיש כי מאחר שהבעל איננו בעל השכלה פסיכיאטרית או פסיכולוגית, הרי ששומע סביר בוודאי מבין כי מדובר בסכסוך בין בני זוג, שגלש למילים מכוערות, ולא באבחנה פסיכיאטרית, ולכן לא נתן לכינוי זה משקל.
באופן כללי בתי המשפט מעדיפים להימנע מקביעה שקללות הן בגדר דיבה, בין היתר כדי להימנע מעומס יתר של תביעות, ומכירים בכך שקללות – ודאי שגרתיות – הן חלק מהחיים
"התוספת על הצורך באשפוז בעייתית"
מקרה אחר נגע לסכסוך שכנים בחדר מדרגות שגלש לצעקות ולהחלפות גידופים הדדיות. באותו מקרה השכן קרא לשכנה "משוגעת" ואמר שצריך לאשפז אותה בבית חולים לחולי נפש, והשכנה לא נותרה חייבת וקראה לשכן "מרוקאי משוגע".
במקרה זה בית המשפט דווקא כן ראה בכינויים אלה לשון הרע, בשל ההתייחסות לאשפוז במוסד לחולי נפש שנוספה ומאחר שאותה שכנה אכן אושפזה בעבר על רקע נפשי. מנגד בית המשפט ראה גם בקללה ששיגר השכן כדיבתית בשל התוספת "מרוקאי", שיש בה כדי לבזות אדם על רקע מוצאו.
ראוי לציין כי באופן כללי בתי המשפט מעדיפים להימנע מקביעה שקללות הן בגדר דיבה, בין היתר כדי להימנע מעומס יתר של תביעות, ומכירים בכך שקללות – ודאי שגרתיות – הן חלק מהחיים.
עם זאת, לאור העובדה שבישראל חיים על פי הערכות כ-250 אלף פגועי נפש, אולי ראוי להסתכל על הסוגיה בצורה מעט שונה. לא לשים דגש בהכרח על הפגיעה במי שעליו נאמרו הדברים, אלא על הפגיעה בציבור חלש זה, שהשימוש במילים כמו "משוגע" ו"לא שפוי" עלול להחליש אותו עוד יותר.
צילומים: רומן יאנושבסקי/ שאטרסטוק
