המוסדות האקדמיים בישראל הפגינו ניתוק מהסטודנטים בתקופת הקורונה – והמשיכו לגבות מהם תשלומים עבור שירותים שכלל לא סופקו – כך טוענים הסטודנטים בתביעות ייצוגיות גדולות שהגישו נגד המוסדות האקדמיים, באמצעות משרד עו"ד פנחס מיכאל אור ושות'.
במסגרת שלוש תביעות שהוגשו בחודשים אפריל ומאי 2020 נגד 22 מוסדות אקדמיים בישראל, ובהם מכללות ואוניברסיטאות שונות, טענו הסטודנטים כי כל עוד לא מתקיימים הלימודים בקמפוס עקב משבר הקורונה, אין לשלם למוסדות תשלומים עבור שירותים נלווים. שירותים אלה כוללים, בין היתר, דמי שמירה ואבטחה, ניקיון, חשמל, מים, תחזוקה, דמי חניה ותשלומים דומים אחרים, שכלל לא נצרכו על ידי הסטודנטים, כיוון שאלה לא נכחו בקמפוס בזמן הקורונה. בדרך זו, טענו הסטודנטים, התעשרו המוסדות האקדמיים על חשבונם.
המוסדות האקדמיים טוענים, בין היתר, כי הם אינם נחשבים ל"עוסק" ולכן לא ניתן להגיש נגדם תובענה ייצוגית. לעומתם, טוענים הסטודנטים המבקשים כי במתן השירותים הנלווים, המוסדות האקדמיים מוכרים כ"עוסק"
המוסדות האקדמיים ניסו לקבל פטור
בתביעות הייצוגיות נטען כי על אף החיסכון הכספי העצום שהיה למוסדות בשנה האחרונה בשל היעדרות הסטודנטים בתקופת הקורונה, ולימודי הזום הלא מוצלחים, לא מצאו לנכון המוסדות להשיב את כספם של הסטודנטים שנגבה ביתר, ואלה גבו שכר לימוד מלא. כך בשנת תש"פ (2020-2019) וכך בשנת תשפ"א (2021-2020). המוסדות האקדמיים, שמעסיקים את משרדי עורכי הדין הטובים ביותר, החליטו להתיש את הסטודנטים המבקשים ואת באי כוחם והגישו אינסוף בקשות פרוצדוראליות לביהמ"ש המחוזי בלוד, שם מתקיים ההליך המשפטי.
המוסדות האקדמיים טוענים, בין היתר, כי הם אינם נחשבים ל"עוסק" ולכן לא ניתן להגיש נגדם תובענה ייצוגית. לעומתם, טוענים הסטודנטים המבקשים כי במתן השירותים הנלווים, המוסדות האקדמיים מוכרים כ"עוסק". זאת, מאחר שהם פועלים לעשיית רווחים, משווקים את עצמם בתקשורת, וקיים פער גדול בין הסטודנטים חסרי הכוח למוסדות האקדמיים העשירים שמבטא את התכלית של תביעות ייצוגיות.
בתביעות הייצוגיות נטען כי גם פסיקה קודמת של בית המשפט המחוזי בתל אביב משנת 2018 הכירה כבר במוסדות האקדמיים כ"עוסק", כשלאחר מכן בית המשפט העליון דחה ערעור שהגישו מוסדות האקדמיה בעניין.
עם זאת, בהליכים הנוכחיים, כמו גם בהליכים מקבילים המתקיימים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ממשיכים מוסדות האקדמיה, בסיוע של משרדי עורכי הדין המייצגים אותם, לעשות כל שביכולתם כדי שאלה לא יוכרו כ"עוסק", וזאת למעשה כדי לקבל פטור גורף מתובענות ייצוגיות.
כיום, לא ניתן לתבוע את המוסדות האקדמיים באמצעות תביעה ייצוגית על השירותים שלהם הקשורים להוראה אקדמית, כיון שבתחום זה הם נחשבים לגוף ציבורי, ולכן לא מבצעים גבייה שלא כדין. ואולם, כפי שנטען בתביעות הייצוגיות, בתחום השירותים הנלווים אין סיבה שלא להכיר במוסדות האקדמיים כגוף עסקי, שמקיים מו"מ עם ספקים שונים, ופועל במישור העסקי לכל דבר ועניין. בשנים האחרונות פועלים מוסדות האקדמיה כדי למנוע כל אפשרות לתובענה ייצוגית נגדם, כיוון שהם יודעים שסטודנטים לא יתבעו אותם אישית, משום שהם תלויים במוסדות הלימוד שלהם.
מוסדות האקדמיה הם כנראה הגוף היחיד בישראל שלא מחזיר כספים שנגבו ביתר בתקופת הקורונה. זאת, בשונה מחברות ביטוח, חברות סלולר, חברות תעופה, אולמות אירועים, חדרי כושר ותיאטראות שהחזירו כספים על גבייה עודפת
הכנסות גבוהות שלא נפגעו בגלל הקורונה
הדיון המשפטי מתנהל, כאשר הכנסות מוסדות האקדמיה הן גבוהות מאד וקבועות וכמעט שלא נפגעו בגלל משבר הקורונה. שכר הלימוד ממשיך לזרום באופן קבוע, ובמרבית המכללות הלא מתוקצבות נגבה מהסטודנטים שכר לימוד של יותר מ-40 אלף שקל לשנת לימודים. גם ראשי המכללות והאוניברסיטאות המשיכו להרוויח ולמשוך משכורות עתק של מאות אלפי שקלים בחודש, גם בתקופת הקורונה. ברור שכתוצאה מאי מתן שירותים נלווים היו למוסדות האקדמיה רווחים גבוהים, לאור החיסכון שלהם בעלויות, אולם אלה בחרו להמשיך להילחם בסטודנטים שהגישו את התביעות הייצוגיות.
הדבר צורם עוד יותר, היות שמוסדות האקדמיה הם ככל הנראה הגוף היחיד בישראל שלא מחזיר כספים שנגבו ביתר בתקופת הקורונה. זאת, בשונה מחברות ביטוח, חברות סלולר, חברות תעופה, אולמות אירועים, חדרי כושר, תיאטראות וגופים רבים נוספים, שהחזירו כספים על גבייה עודפת. מוסדות האקדמיה שאמורים להיות מודל לחיקוי של הגינות והוגנות ממשיכים להתנהל כ"מגדל שן" ולהפגין ניתוק מהמציאות סביבם וממצבם הקשה של הסטודנטים, עקב משבר הקורונה.
עו"ד פנחס מיכאל אור: "כאשר בכירי האקדמיה נהנים ממכוניות פאר ומחלקים לעצמם משכורות עתק, הם לא נוהגים כמלכ"ר אלא כעסק כלכלי ורווחי שנהנה ומחלק את רווחיו"
המוסדות המתוקצבים החזירו חלק מהכסף
בשלהי 2020 הבינו מוסדות האקדמיה המתוקצבים כי הם לא יכולים להמשיך לעצום עיניים, ובמשותף עם משרד ראש הממשלה, האוצר, המשרד להשכלה גבוהה, הוועדה לתכנון ותקצוב של המל"ג וגופים נוספים הוחלט להעמיד קרן סיוע לסטודנטים בסך של 800 מיליון שקל.
מתוך סכום זה, תבוצע השבה חלקית של התשלומים הנלווים בגובה של מחצית מדמי האבטחה לשנת תשפ"א. אם כן, המוסדות המתוקצבים הבינו היטב שהם לא יכולים לגבות כסף על שירותים שלא ניתנו לסטודנטים, ולכן בחרו רכיב עסקי להשבה. עם זאת, המאבק לא הסתיים. התובענות הייצוגיות תובעות השבה של התשלומים הנלווים גם מהמוסדות הלא מתוקצבים (כמו המרכז הבינתחומי הרצליה, הקריה האקדמית אונו וכו'), וגם את דמי האבטחה המלאים לשנת תש"פ ולשנת תשפ"א, וכן את שאר השירותים הנלווים.
ביום 14 במרץ התקיים קדם המשפט בתביעת הסטודנטים בבית המשפט המחוזי בלוד, וכעת השופט הדן בתיק נדרש להכריע אם מוסדות האקדמיה נחשבים ל"עוסק" לעניין השירותים הנלווים. מדובר בהכרעה חשובה מאוד לצורך המשך ההליך המשפטי, ולהכרה בדבר מתן סעד כספי לכל הסטודנטים בארץ.
על פי היחידה לחקירות שכר באוצר, האוניברסיטאות בישראל, הטוענות שהן מוסדות ללא כוונת רווח ולא עסק, מובילות במספר חריגות השכר שחוזרות על עצמן
"מלכ"ר? במוסדות האקדמיים יש חגיגות שכר"
"המוסדות האקדמיים טוענים שהם מלכ"ר (מוסדות ללא כוונת רווח), אבל יודעים יפה מאוד לחלק לעצמם רווחים והטבות", טוען עו"ד פנחס מיכאל אור. לדבריו, הוא נדהם לראות את בקשות הסילוק שהגישו רוב מוסדות האקדמיה בטענה שהם "מוסדות ללא כוונת רווח ולא עסק".
לטענת עו"ד אור, המוסדות האקדמיים משחקים משחק כפול. "כאשר הם נדרשים להשיב לסטודנטים כספים שהם לא קיבלו עבורם תמורה, הם טוענים שהם מלכ"ר ולא עסק". לעומת זאת, "כאשר בכירי האקדמיה נהנים ממכוניות פאר ומחלקים לעצמם משכורות עתק, הם לא נוהגים כמלכ"ר אלא כעסק כלכלי ורווחי שנהנה ומחלק את רווחיו. חלוקת ההטבות היא בבחינת חלוקת רווחים מוסווית של מיליוני שקלים בשנה".
כמה מרוויחים במוסדות האקדמיים? כהמחשה לדבריו, עו"ד אור מציג מספר דוגמאות, שפורסמו בכלי התקשורת: בקריה האקדמית אונו למשל השתכרו בכירי המגזר הציבורי לשעבר משכורות עתק של 92-140 אלף שקל בחודש ברוטו. פרסום אחר מצביע על חריגות השכר של האוניברסיטאות בישראל, שמובילות במספר החריגות שחוזרות על עצמן, על פי היחידה לחקירות שכר באוצר.
מפרסום נוסף עולה כי באוניברסיטת בר אילן התקיים מהלך לטיפול בחריגות בתנאי שכרם של עובדי הסגל המנהלי, שבסיומו נחתם הסכם קיבוצי שהסדיר את החריגות. בעקבות ההסכם הופחת שכרם של עובדי הסגל המנהלי ב-8.4 מיליון שקל, והושב סכום של 11 מיליון שקל.
במוסדות האקמיים טענו, בין השאר, כי פעלו ככל הניתן לסייע לסטודנטים, בלמידה מרחוק ובהרצאות זום וחלקן אף הקימו קרנות סיוע לסטודנטים
המוסדות טענו כי פעלו על פי החוק
המוסדות האקדמיים הכחישו בעבר בתקשורת את הטענות העולות נגדם בתביעות הייצוגיות וטענו כי פעלו בהתאם לחוק ולא רשמו רווחים בעקבות משבר הקורונה. הקריה האקדמית אונו טענה בתקשורת כי היא פעלה ככל הניתן כדי לסייע לסטודנטים ונרתמה באופן מידי ומקסימלי כדי לוודא את קיום הלימודים – בלמידה מרחוק ובהרצאות זום כדי לאפשר לסטודנטים המשך לימודים תקין וסיום התואר במועד. "לימודים מרחוק מצריכים השקעת משאבים גדולה ומשמעותית", טענו באונו. עוד טענו שם כי הם היו המוסד האקדמי הראשון בישראל שהתגייס למתן סיוע פיננסי לסטודנטים.
באוניברסיטת אריאל טענו כי הם פועלים על פי החוק ועל פי הנחיות המל"ג: "בשום מקרה לא יהיו לנו רווחים כתוצאה ממשבר הקורונה. ככל שיהיו עודפים, הם ינותבו לטובת הסטודנטים. אוניברסיטת חיפה טענה בתקשורת כי מפריצת המשבר היא פעלה לסייע לסטודנטים, והקימה קרן סיוע של עד 10,000 שקל לסטודנט. האוניברסיטה הפתוחה מסרה כי משבר הקורונה הסב לה הוצאות בלתי מבוטלות.
בצילום משמאל, עו"ד פנחס מיכאל אור, המייצג את הסטודנטים בתביעות הייצוגיות שהגישו נגד המוסדות האקדמיים
