ההחלמה ממחלות קשות, כמו סרטן, תלויה במקרים רבים באבחון מוקדם של המחלה. אבחון וגילוי מאוחרים של המחלה עשויים לגרום להחמרתה ואף ולפגוע משמעותית בסיכויי ההחלמה ממנה. חולה שסיכויי ההחלמה שלו טובים פחות עלול להזדקק לטיפולים אגרסיביים יותר. הטיפולים האגרסיביים עלולים בתורם להוביל להידרדרות המחלה ואף למותו המצער של המטופל.
ישנם אמנם מקרים רבים שבהם הסיבה למוות כתוצאה מאבחון וגילוי מאוחר של המחלה נעוצה בחולים שהגיעו מאוחר מדי לרופא, כך שקשה כבר היה להצילם. עם זאת, אם החולה פנה לרופא בזמן הנכון, והרופא הוא שהתרשל בתפקידו ועיכב את האבחון ואת הטיפול, ובעקבות כך החולה הלך לעולמו, הרי שייתכן מאוד שזהו מקרה של רשלנות רפואית וניתן לתבוע פיצוי בגינו.
רופא שחרג מהסטנדרט המקובל, לא שלח את המטופל לבדיקות שנהוג לערוך, לא התייעץ עם רופא מומחה, או התעלם מתלונות המטופל או מתוצאות בדיקות, וכתוצאה מכך נגרם למטופל נזק, עלול לעמוד בפני תביעה בגין רשלנות רפואית
מהי רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית מוגדרת כמצב שבו רופא, או כל איש צוות רפואי, לא נהג במידת הזהירות הסבירה בהתאם למידע הרפואי הידוע בספרות ובפרקטיקה המקובלת, ובכך גרם נזק למטופל. רשלנות רפואית יכולה להתבטא בביצוע הליך רפואי באופן רשלני, מסירת מידע חלקי למטופל, או הימנעות מבדיקות מקובלות שבזכותן ניתן היה לאבחן את המחלה מוקדם ולהקדים כך לטפל בה.
רשלנות רפואית היא מצב שבו גילוי המחלה נעשה באיחור בשל התנהלות לא ראויה של הרופא. כאשר מגיע מטופל עם תלונה בריאותית, כמו כאבי ראש לא מוסברים או כאבי גב קשים, על הרופא מוטלת החובה לרדת לעומק העניין ולברר מה גורם לכאבים. כדי להגיע לאבחנה המדויקת ביותר, הרופא צריך לבדוק ולחקור, לערוך בדיקות מתאימות, ואם יש צורך, גם להתייעץ ברופאים מומחים.
קיראו עוד בנושא זה >>> רשלנות רפואית: מתי מומלץ להגיש תביעה?
אמנם, לא כל טעות או אפילו איחור באבחנה היא בגדר רשלנות רפואית, אך רופא שחרג בצורה משמעותית מהסטנדרט המקובל, ולא שלח את המטופל לבדיקות שנהוג לערוך, לא התייעץ עם רופא מומחה, או התעלם מתלונות המטופל או מתוצאות של בדיקות, וכתוצאה מכך נגרם למטופל נזק, עלול בהחלט לעמוד בפני תביעה בגין רשלנות רפואית.
השאלה שבית המשפט שואל היא: "מה היה עושה רופא סביר באותן נסיבות?", "האם היה פועל אחרת מכפי שפעל הרופא המטפל בהתבסס על הפרקטיקה הרפואית שהיתה מקובלת בעולם הרפואה בזמן שפנה אליו החולה?"
מהו מבחן הרופא הסביר וכיצד הוא מיושם במקרים של אבחון מאוחר של מחלה קשה?
כדי להכריע אם אכן מדובר במקרה של רשלנות רפואית שגרמה לאבחון מאוחר, בתי המשפט משתמשים במבחן הרופא הסביר. השאלה שבית המשפט שואל היא: "מה היה עושה רופא סביר באותן נסיבות?", "האם היה פועל אחרת מכפי שפעל הרופא המטפל בהתבסס על הפרקטיקה הרפואית שהיתה מקובלת בעולם הרפואה בזמן שפנה אליו החולה?".
למועד שבו התרחשה הרשלנות לכאורה חשיבות רבה בהפעלת מבחן הרופא הסביר. לעתים, חולים או בני משפחה רוצים להגיש תביעה על רשלנות רפואית שמתבססת על מידע חדש שהתגלה עם הזמן, כמו בדיקה חדשה שנכנסה לשימוש. ואולם, מבחן הרופא הסביר אינו מבחן של חכמה לאחר מעשה אלא של הרופא הממוצע בעת המעשה. לכן, בית המשפט בוחן את התנהגותו של הרופא על פי מה שהיה מקובל בזמן שאבחן את המטופל.
מדוע יש להוכיח קשר סיבתי בין האבחון המאוחר של מחלה קשה לבין מותו של החולה?
לצערנו, במקרים של מוות לא ניתן להזיז את השעון לאחור ולתקן את הנזק שנגרם לחולה. הדבר היחיד שניתן לעשות הוא לתבוע פיצויים על הרשלנות שלולא היא, ניתן היה למנוע את מותו. כדי שניתן יהיה לקבוע מי אחראי למוות, צריך להוכיח שקיים קשר סיבתי בין הפעולות הרשלניות של הרופא לבין הנזק שנגרם למטופל.
בית המשפט משתמש במבחן ״הסיבה שבלעדיה אין״ כדי להוכיח קשר סיבתי שכזה. כלומר, בית המשפט שואל את השאלה – "אם הרופא לא היה פועל באופן רשלני, האם היה נגרם נזק למטופל?". אם התשובה היא חיובית, כלומר גם אם הרופא היה פועל אחרת היה נגרם נזק, אזי לא ניתן להוכיח רשלנות רפואית.
בתביעות רשלנות רפואית בגין גילוי מאוחר של מחלה קשה, בית המשפט נוטה לפסוק פיצויים הסתברותיים
מהו הקשר בין סיכויי ההחלמה של המטופל לבין קביעת הקשר הסיבתי?
לסיכויי ההחלמה של המטופל משקל רב במבחן "הסיבה שאין בלעדיה". לעתים, חולים מגיעים לאבחון כשסיכויי ההחלמה שלהם קטנים יחסית, וכך, אם למשל הגיעה מטופלת עם גידול סרטני והיו לה 30% סיכוי להחלים בזכות אבחון מוקדם, והרופאה אמנם התרשלה ולא שלחה אותה לבדיקות בזמן, עדיין קשה יהיה להוכיח במקרה כזה כי פעולת הרופאה היא זו שגרמה בוודאות להידרדרות מצבה של המטופלת.
קיראו עוד >>> הידעת? התקף לב או אירוע מוחי יכולים להיחשב כתאונת עבודה ולזכותך בפיצוי
לאור זאת, בתביעות רשלנות רפואית בגין גילוי מאוחר של מחלה קשה, בית המשפט נוטה לפסוק פיצויים הסתברותיים. כלומר, אם סיכויי ההחלמה של החולה ירדו מ-30% ל-10%, היא תקבל פיצוי בשיעור של 20% מהנזק שנגרם לה. עם זאת, הפסיקה קבעה שאם סיכויי ההחלמה היו גבוהים מ-50%, אזי המטופלת תהיה זכאית לפיצוי מלא, עבור כל שיעור הנזק.
חוות דעת של רופא מומחה בתחום הרלוונטי צריכה להראות כי אכן היתה רשלנות וכי היא גרמה לנזק. בנוסף, מומחה בתחום הנזק שנגרם צריך להגיש חוות דעת שקובעת את שיעור הפגיעה בסיכויי ההחלמה עקב גילוי מאוחר של המחלה
מהי חשיבותה של חוות דעת רפואית בהוכחת רשלנות רפואית בגין גילוי מאוחר של מחלה קשה?
טענות של רשלנות רפואית חייבות, על פי החוק, להיות מבוססות על חוות דעתם של מומחים בתחום. חוות דעת של רופא מומחה בתחום הרלוונטי צריכה להראות כי אכן היתה רשלנות וכי היא זו שגרמה לנזק.
בנוסף, מומחה בתחום הנזק שנגרם צריך להגיש חוות דעת שקובעת את שיעור הפגיעה בסיכויי ההחלמה עקב הגילוי המאוחר של המחלה. במקרים רבים, יש חשיבות גם למתן עדות על ידי הרופא שכתב את חוות הדעת ויש להביא זאת בחשבון בעת שבוחרים במומחה.
משרד עורכי דין מרדכי רסיוק - אבי רסיוק מתמחה בדיני נזיקין ובתביעות רשלנות רפואית בכלל, ותביעות רשלנות רפואית בגין גילוי מאוחר של מחלה קשה בפרט
