שינוי פסיקתי תקדימי מרחיק לכת בדיני המשפחה – בעקבות "בג"צ הבוגדת"

לאחרונה קבע בית המשפט העליון הלכה חדשה ששינתה לחלוטין הלכה קיימת ומהותה לתחום את סמכויותיו של בית הדין הרבני ולשמור על זכויותיה הקנייניות של האישה, אשר מופקעות ממנה אם סרחה בדרכה וכתוצאה ממעשיה הביאה  לפירוק הבית. כאמור, התיקון נוגע להלכת בג"צ המכונה "בג"צ הבוגדת" ועוסקת בגירושין ונישואין של יהודים, שעד לאחרונה נדונו אך ורק בבתי הדין הרבניים וכן בבית הדין הגדול בירושלים כערכאת ערעור.

בית המשפט העליון, שנסמך על החוק הישראלי, לא יאפשר את המצב שבו זכות הקניין של אישה מופקעת ממנה בגין מעשיה – נבזים לכאורה ככל שיהיו

המצב שהיה והמצב החדש

בעבר הלא רחוק בית הדין הרבני ניכס לעצמו את הסמכות לדון בענייני קניין והפלה לרעה את זכותה הקניינית של אישה שנמצא כי בגדה בבעלה ויש הוכחות לכך. במקרים אלה, כאשר אישה הוכרזה כבוגדת או כי לא מצאה חן בעיני בית הדין, נשללת ממנה הזכות הקניינית על כל נכס ורכוש שצברה במסגרת חייה המשותפים עם בעלה. כך למשל, היא לא תזכה בחצי מערכו של הנכס שגרה בו, גם אם על פי הדין הישראלי הנכס שייך לבעל ולאישה שווה בשווה.

במצב החדש ובמסגרת ההלכה החלוצית, בית המשפט העליון פוסק שאין לבית הדין הרבני כל סמכות לדון בענייני קניין, בהעדר הסכמת הצדדים לכריכה, ויתרה מכך, בית המשפט העליון, שנסמך על החוק הישראלי, לא יאפשר את המצב שבו זכות הקניין של אישה מופקעת ממנה בגין מעשיה – נבזים לכאורה ככל שיהיו. הנימוק להחלטה נובע מדין המוסר והצדק, ולכן האישה תקבל את החלק המגיע לה בקניין המשותף חרף מעשיה, גם אם נמצאה כבוגדת וגם אם מעשיה הם אלה שהביאו להליך הגירושין.

בזכות פסק הדין החדש נשמרת זכותן הקניינית של הנשים המוחלשות, שעדיין נדרשות להתקיים לאחר הפרידה, לחיות, לגדל ילדים ולעמוד בתשלומים, ולכן אין שום סיבה מוצדקת להמשיך ולהחליש אף יותר את האישה

ההיגיון מאחורי ההלכה התקדימית

אנחנו חיים בעידן פמיניסטי וטוב שכך, אך עדיין נשים נמצאות בדרך כלל – וזאת נאמר גם על ידי בית המשפט הנכבד – בעמדה חלשה יותר ובמעמד כלכלי נמוך יותר ביחס לגברים. הסיבות לכך רבות אך העיקריות שבהן נובעות מסידור משפחתי שבו אישה נושאת את עיקר נטל גידול הילדים וטיפוח הבית, בעוד בעלה מתקדם בקריירה וזוכה לגמישות רבה יותר, ויתרה מכך - צובר זכויות כלכליות וסוציאליות. לעומתו, האישה מקריבה את הקריירה במשך שנים רבות ומשלמת מחיר כלכלי יקר שנובע מאי צבירת ותק במקומות עבודה, צורך להתפשר על משרות בדרגים נמוכים או להסכים לעבוד בשכר נמוך או לעבוד במשרות חלקיות או זמניות כדי לשלב בין משפחה, בית וקריירה.

בזכות פסק הדין החדש נשמרת זכותן הקניינית של הנשים המוחלשות, שעדיין נדרשות להתקיים לאחר הפרידה, לחיות, לגדל ילדים ולעמוד בתשלומים, ולכן אין שום סיבה מוצדקת להמשיך ולהחליש אף יותר את האישה.

אנחנו עדים לפסיקה מהפכנית ורבת משמעות שנפסקה ברוב של שישה שופטים לעומת שלושה, פסיקה שכל מהותה היא תיקון העיוות אשר מפלה לרעה את האישה ומאפשר לה לממש את זכותה בקניין המשותף

השלכות הנושא ביחס לסמכויותיו של בית הדין הרבני

סמכותו של בית הדין הרבני מאפשרת לו לדון אך ורק בנישואין וגירושין של יהודים – כל שאר הנושאים, לרבות נושאים קניינים, אינם נמצאים בסמכותו, רק אם הצדדים מסכימים מפורשות או מתנגדים לכך בהזדמנות הראשונה וקוראים תיגר על סמכות זו. אני סבור שבעתיד הקרוב נחזה בהתפתחות פסיקתית בהיבט הדתי, שכן ייתכן מאוד שלא ניתן יהיה לכרוך את הקניין, ונדרש לבחון כיצד הפסיקה החדשה משפיעה ותשפיע על בתי הדין הדתיים, לרבות בית הדין הגדול בירושלים.

לסיכומו של עניין, אף על פי שחלק משופטי בית המשפט העליון נוקטים לעתים קו שנחשב ליותר מסורתי-שמרני, אנחנו עדים לפסיקה מהפכנית ורבת משמעות שנפסקה ברוב של שישה שופטים לעומת שלושה, פסיקה שכל מהותה היא תיקון העיוות אשר מפלה לרעה את האישה ומאפשר לה לממש את זכותה בקניין המשותף.

בפסיקה זו ישנה נקיטה של קול ברור בדבר סמכויותיו של בית הדין הרבני בענייני נישואין וגירושין ובפרט שאין בסמכותו להפקיע זכויות קנייניות עקב מעשים כאלה או אחרים. קניין רוחני הוא זכות מוסרית, זכות חוקתית מוקנית, ואין להתנות אותו בהתנהגות כזאת או אחרת שהביאה לפירוק המשפחה.

עורך הדין גיא אקוקה, מתמחה בתחום דיני המשפחה, העבודה והביטחון הסוציאלי ובעל משרד פרטי ברמת גן