בשנת 1994 נחקק חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שהפך גם את זכות הקניין לזכות חוקתית על-חוקית, ובעקבותיו נפסקו פסקי דין נוספים, אשר החשוב שבהם הוא בג"ץ הקיום בכבוד משנת 2005 שקבע תנאים וכללים כדי להיות זכאי לזכות זאת. בערעור לבית המשפט העליון שהתקבל ברוב דעות נבחנה השאלה המהותית האם חוק הביטוח הלאומי, אשר מגן מעיקול של גמלת נכות, גובר על חוק "חדלות פירעון" החדש שמתיר לכאורה עיקול בתנאים מסוימים.
ממש לאחרונה הוגש ערעור תקדימי על פסק הדין שמשפיע באופן מהותי על עתידה וגורלה של קצבת הנכות לאדם עם מוגבלות. בערעור נקבע שקצבת הנכות לא תעוקל במקרים של חדלות פירעון, אם מתקיימים שני תנאים עיקריים:
- כאשר ההכנסה היחידה שיש לאדם עם המוגבלות שנכנס להליך חדלות פירעון היא אך ורק מגמלת הנכות.
- כל אדם עם מוגבלות אשר נקבעה לו אי יכולת השתכרות מקסימלית.
כאמור, כאשר שני התנאים מתקיימים, אדם המקבל קצבת נכות עקב מוגבלותו הרפואית נהנה מהגנה מוחלטת של היעדר חשיפה לעיקול של הגמלה או חלק ממנה בעת פתיחת הליכי חדלות פירעון וכן בהליכים דומים. למעשה, זהו המצב היחיד שבו קצבת הנכות זוכה להגנה הרמטית.
הגנה הרמטית מהחזרת חובות תינתן רק במקרים בהם אדם עם מוגבלות לא יכול להשתכר כתוצאה מעמל והכנסתו היחידה היא מקצבת הנכות
כיצד הערעור משפיע על זכויות הנושה
במשפט ישנם מנגנונים של איזונים ובלמים, במקרים מסוימים יגנו על זכות הנושה ובמקרים אחרים יגנו על זכות הקניין. כיוון שלכל אדם יש זכות מוסרית וחוקתית לחיות בכבוד וברמה הבסיסית ביותר הנדרשת - במקרה זה זכות הקניין גוברת על זכות הנושה והמשמעות היא שאם אדם בעל מוגבלות חייב לנושה מוסדי או פרטי כסף, לא ניתן יהיה לגבות אותו כל עוד מתקיימים שני התנאים שפירטתי בסעיף הקודם – קבלת קצבת נכות קבועה המהווה את מקור ההכנסה היחיד שלו, כאשר החייב נעדר כל כשירות אחרת להשתכר ממקור אחר.
לא ניתן להתחמק מתשלום חובות בכל מקרה, שכן כל אדם עם מוגבלות בעל כושר השתכרות יהיה חייב לשלם את חובו לנושה באמצעות תלוש השכר שלו, אך מהתשלומים החודשיים תוחרג קצבת הנכות
האם גמלת הנכות היא היחידה שמוגנת?
לאחרונה, אנשים המקבלים גמלאות שונות, בין אם מדובר על גמלת נכות, גמלת שירותים מיוחדים או אף דמי אבטלה עקב חופשה ללא תשלום, פונים לבית המשפט ומבקשים להתחשב בנתון שזוהי למעשה הגמלה היחידה שממנה הם מתקיימים. הם מסתמכים כאמור על זכותם הבסיסים לחיות בכבוד ומבקשים למעשה מבית המשפט לוותר על חובם עקב כך שאין להם שום דרך להשיב אותו. זאת מפני שבחוק הביטוח הלאומי ישנו סעיף אשר קובע שלא ניתן להנחות - להעביר את כספי הביטוח הלאומי לטובת צד שלישי. המשמעות היא שבעל המוגבלות זוכה להרגיש ודאות אך הנושה נאלץ לוותר על חובו.
שינוי פסיקתי תקדימי: בג"צ "הבוגדת". לקריאה מאת עו"ד אקוקה >>
יחד עם זאת חשוב לי לציין בהקשר זה שלא ניתן להתחמק מתשלום חובות בכל מקרה, שכן כל אדם עם מוגבלות בעל כושר השתכרות יהיה חייב לשלם את חובו לנושה באמצעות תלוש השכר שלו, אך מהתשלומים החודשיים תוחרג קצבת הנכות.
בסופו של דבר, בית המשפט נדרש להגן על הערכים המוסריים והחוקיים של החזרת חובות, עמידה בהתחייבויות ושמירה על הזכות להתקיים בכבוד וכן על הזכות לקניין כלכלי. כל עוד אדם יכול לעבוד, הוא ישלם את חובותיו אך את קצבת הנכות שלו לא ניתן יהיה לעקל. הגנה הרמטית מהחזרת חובות תינתן רק במקרים בהם אדם עם מוגבלות לא יכול להשתכר כתוצאה מעמל והכנסתו היחידה היא מקצבת הנכות. המשמעות במקרה זה היא שזכות הקניין גוברת על זכות הנושה, כאמור, ונושים אשר מתמודדים במערכות משפטיות מול בעלי מוגבלויות חסרי יכולת השתכרות יאלצו לוותר על חובם.
הכותב הוא עורך הדין גיא אקוקה, המתמחה בדיני מוגבלות ומייצג בעלי מוגבלויות מול הערכאות השונות; עוסק בגילוי עוולות בתוך תהליכים ביורוקרטיים ומציף אותן על פני השטח. לשיחת ייעוץ, צרו קשר: 052-803-4955
גיא הינו אדם עם מוגבלות ומלווה באופן רציף ושוטף זה זמן רב עמותות המייצגות אנשים עם מוגבלות ובעל משרד פרטי ברמת גן העוסק בתחום זה, לרבות דיני המשפחה והעבודה.
*מאמר לא מהווה יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני
