אמר פעם שופט בית המשפט העליון אהרון ברק "אמת או יציב - אמת עדיף; אמת או אמת - יציב עדיף". כשאנו באים לתכנן את צעדינו, אנחנו מתבססים על מצב משפטי מסוים. כך למשל כשבא לקוח ומבקש להתייעץ עימנו האם עליו לערוך הסכם ממון כדי להגן על רכוש שצבר לפני הנישואין, לכאורה העצה המתבקשת היא כי אין צורך בכך, מאחר שחוק יחסי ממון בין בני זוג קובע באופן חד משמעי כי נכסים שהיו בבעלותו לפני הנישואין אינם נכללים בין הנכסים המשותפים לבני הזוג. לכאורה פשוט, אך המציאות הוכיחה כי הדבר לא כך.
פסיקות בתי המשפט במהלך השנים הוכיחו כי לא בכל מקרה הנכס שהיה לכם לפני הנישואין לא עלול להיות נכס לחלוקה בין בני הזוג במקרה של גירושין. במקרה של דירת המגורים, הפסיקה בבתי המשפט החריגה אותה וקבעה שבמקרים מסוימים תתחלק בין בני הזוג אם התגוררו בה שנים ויצרה את המושג "כוונת שיתוף ספציפית". אם אתם חושבים לעשות הסכם ממון וסוברים שתהיו מוגנים בשל כך? חישבו שנית. לא תמיד הסכם הממון יגן עליכם. לא תמיד פתרונות חוקיים תקפים לאורך שנים, שכן, בית המשפט עשוי לשנות אותם משיקולי צדק שונים.
חוק יחסי ממון שעלול לחשוף את אחד מהצדדים לתביעות לזכויות של בן/בת הזוג עקב שינוי בגישת בתי המשפט בנושא השיתוף בדירת מגורים
שינויים בפסיקה משפיעים על פתרונות חוקיים בטווח הארוך
שינויים בפסיקה הם לא עניין של מה בכך, אבל כשהם מתהווים הם משפיעים על תוקפם של פתרונות חוקיים לטווח הארוך. דוגמה טובה לכך היא הצוואה ההדדית, שהוכשרה בחקיקה לאחר פסיקה סותרת בבתי משפט שונים בנושא. דוגמה בולטת אחרת עוסקת בחוק יחסי ממון, שעלול לחשוף את אחד מהצדדים לתביעות לזכויות של בן/בת הזוג עקב שינוי בגישת בתי המשפט בנושא השיתוף בדירת מגורים.
קיראו עוד משולחנה של עו"ד נורית פיש >>> מדריך ייפוי כוח מתמשך
מדריך ייפוי כח מתמשך
מקרים בהם פתרונות חוקיים מתרוקנים מתוכנם בעקבות שינויים בפסיקה ובגישת בית המשפט, דורשים היערכות מקדימה, והדרך לעשות זאת היא באמצעות נקיטת פעולות כמו עריכת הסכמים מפורטים בצורה מקצועית יותר הצופה אל העתיד ובפרט הסכמי ממון גם אם המצב המשפטי נראה בטוח ולא צופן שינויים.
בית המשפט עלול להחליט שאין זה מן הצדק לנשל את בני הזוג לחלוטין מהזכויות הקנייניות בדירה. זאת, תוך שהוא שוקל לפעמים שיקולי צדק ולפעמים שיקולי חמלה
ירשתם או רכשתם דירה לפני הנישואין? ייתכן שתאבדו זכויות קנייניות עליה בעתיד
האם דירה שהיתה בבעלותכם בטרם התחתנתם לא תהיה נושא לחלוקה במקרה של פרידה? התשובה לכך אינה חד משמעית, כי גם אם הדירה רשומה על שמכם, בין אם רכשתם אותה מכספיכם ובין אם קיבלתם אותה בירושה, עדיין קיים סיכון שאם התגוררתם בה בשותפות מלאה עם בני הזוג, שהשקיעו בדירה ואולי תרמו במהלך השנים להשבחתה, בית המשפט עלול להחליט שאין זה מן הצדק לנשל את בני הזוג לחלוטין מהזכויות הקנייניות בדירה. זאת, תוך שהוא שוקל לפעמים שיקולי צדק ולפעמים שיקולי חמלה – וגם אם לא רכשו את חלקם מכספם. יש לציין בהקשר זה שאם הפסיקה משתנה, אזי מקרה סטטיסטי אחד הופך לסחף ותקף לכולם.
מהם אותם שיקולי צדק?
בעניינים הנוגעים לדיני משפחה, בית המשפט נוטה למידת החסד. במקרים שבהם אישה מתגוררת עם בן זוגה במשך שנים רבות בדירה שהוא ירש או רכש לפני הנישואין, יש סיכוי גבוה שבדיון בחלוקת הרכוש, בית המשפט לא ישיב את פני האישה ריקם. כך גם היה במקרה שהגיע לאחרונה לבית המשפט, אשר פסק שהאישה זכאית לחלק מסוים בדירה שהיתה דירת שיכון שירש הבעל, זאת משום שהושקעו בה כספים שהביאו להשבחתה ולעליית ערכה במרוצת השנים.
במקרים בהם בני זוג התגוררו בדירה אחת, ואף שדרגו אותה עם השנים, לא ניתן יהיה להסתתר מאחורי טענה חוקית שהדירה היתה בבעלות אחד מהצדדים לפני הנישואין ולכן לצד השני אין זכויות
מקרים בולטים בהם מומלץ לערוך הסכמי ממון מקדימים
קיימים שני מקרים בולטים בהם מומלץ לערוך הסכמי ממון מקדימים:
- כשיש צורך להחתים את בן /בת הזוג על הסכם הקובע העדר "כוונת שיתוף ספציפית" במטרה למנוע תוצאה של שיתוף בדירת מגורים – במקרים בהם בני זוג התגוררו בדירה אחת, ואף שדרגו אותה עם השנים, לא ניתן יהיה להסתתר מאחורי טענה חוקית שהדירה היתה בבעלות אחד מהצדדים לפני הנישואין ולכן לצד השני אין זכויות. גם במקרים בהם אין ספק וגם אם יש ספק – בעיקר כשמדובר ברכוש שנרכש לפני הנישואין – חשוב מאוד לערוך הסכם ממון מפורש ומודגש ולפקוח עין.
- כשיש נכס יקר מאוד בבעלותכם – בין אם מדובר בבית ובין אם מדובר על עסק (למשל חברת סטרטאפ) אחד מהצדדים יכול לבקש להגן על הנכס שלו באמצעות הסכם ממון. אם מדובר בבני זוג שאינם מתכוונים להינשא כדת וכדין, חייבים לאשר ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה. במידה שמתכוונים להינשא כדת משה וישראל, יכול נוטריון לאשר ההסכם בתנאי שנערך לפני הנישואין.
כיום רוב הזוגות מתחתנים בדרכים חלופיות ולא כדת משה וישראל ולכן יש לאשר את ההסכם ביניהם שלא מכונה "הסכם ממון" בבית המשפט
מהו הסכם ממון ומתי יש לאשרו בבית משפט?
חשוב לא לטעות: הסכם ממון נעשה רק על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג והוא מתייחס אך ורק לזוגות שעומדים להינשא כדת משה וישראל וכדאי לחתום עליו לפני הנישואין. כיום רוב הזוגות מתחתנים בדרכים חלופיות ולא כדת משה וישראל ולכן יש לאשר את ההסכם ביניהם שלא מכונה "הסכם ממון" בבית המשפט.
לעומתם, זוגות שמתחתנים כדת משה וישראל יכולים לאשר את הסכם הממון אם נחתם בטרם הנישואין אצל נוטריון או אצל עורך הנישואין. בשני המקרים קשה מאוד יהיה לבטל את הסכם הממון, כיוון שבמקרה הראשון בית המשפט מברר עם בני הזוג אם הם מודעים לתכנו של ההסכם ואם חתמו בהסכמה וברצון, ובמקרה השני עושה זאת הנוטריון.
המלצתי האישית היא לנקוט יוזמה ולפנות לבית המשפט או לנוטריון (בנישואי יהודים כדת) לאישור הסכם הממון כדי להגן על הנכסים שלכם מפני פסיקות עתידיות.
עורכת הדין והנוטריון נורית פיש הקימה את משרדה בשנת 1978 ומאז פועלת בתחום דיני המשפחה לרבות עריכת צוואות, הסכמים, אפוטרופסות וייפוי כוח מתמשך. לשיחה ולייעוץ צרו קשר
