קריסת הבניין בחולון זעזעה רבים כשברגע אחד דיירי הבניין איבדו את עולמם ונותרו ללא הרכוש המשמעותי בחייהם וללא מקום מגורים. קריסת הבניין בחולון התרחשה שלושה שבועות לאחר הפלתו המבוקרת של בניין ברמת גן שעמוד תווך שלו התמוטט.
בשבועות האחרונים פונו מספר מבנים נוספים ברחבי הארץ, בין השאר בבני ברק, קריית שמונה וקריית אליעזר. מומחים מתריעים כי מבנים שקיימים מעל ל–50 שנה נמצאים בסיכון אולם הרשויות המקומיות לא מבצעות ביוזמתן בדיקות. בעקבות המצב המדאיג הוצפו חברות וסוכני הביטוח בפניות שביקשו לבדוק אם פוליסות ביטוח הדירה שברשותם מכסות גם נזק שנגרם מהתמוטטות. התשובה מבשרת הרעות מצויה באותיות הקטנות של הפוליסה. אז מי אחראי לכיסוי הביטוחי? שאלה טובה.
ההערכה כרגע היא כי הבניין התמוטט בשל בלאי, שמוחרג בפוליסה התקנית. יתרה מזו, כיוון שקריסה אינה חלק מהפוליסה, גם הציוד שנפגע לא יוכל על פניו להיתבע על ידי הדיירים
לא כולל קריסה
בישראל, פחות מ-50% מהדירות הן בעלות ביטוח מבנה בביטוחי פוליסת דירה תקנית שאין בהן מענה ביטוחי לנזקים עקב קריסת המבנה. חברות הביטוח רשאיות להוסיף ולהחריג כיסויים על פי בקשת המבוטח בכפוף לאישור רשות שוק ההון, אולם ברוב המוחלט של המקרים, הביטוח מכסה נזקים כמו אש, פריצה, זדון, נזקי טבע, רעידות אדמה, צד ג', תכולה וכיו"ב, אך לא השחתה הדרגתית, בלאי לחות, חלודה, קורוזיה, גם לא תזוזת קרקע אלא אם נגרמה מרעידת אדמה ואין כיסוי לנזק כתוצאה מתכנון, בנייה או עבודה לקויה. כך שלמעשה, הסיכוי שמי שרכשו ביטוח מבנה יקבלו פיצוי עבור בניין שקרס – קלוש.
בפוליסה התקנית ישנו סעיף הקרוי "נזק תאונתי" והוא מוגדר כנזק פתאומי וחיצוני בלתי צפוי. רק אם יוכח שהקריסה בחולון עונה על ההגדרות האלו, יוכלו הדיירים לנסות ולתבוע את חברות הביטוח בהן חלקם מבוטחים. אולם, ההערכה כרגע היא כי הבניין התמוטט בשל בלאי, שמוחרג כאמור בפוליסה התקנית. יתרה מזו, כיוון שקריסה אינה חלק מהפוליסה, גם הציוד שנפגע לא יוכל על פניו להיתבע על ידי הדיירים.
העירייה, שאמורה לגלות אחריות לא מבצעת בדיקות יזומות והדיירים, שיש לזכור שאינם אדריכלים, שמאים או קונסטרוקטרים, הם אלה שאחראים לזהות ליקויים שמופיעים במבנה ולפנות לעירייה
מי אחראי
גם כאן, התשובה מורכבת ולא ברורה כלל. בכירים בענף מציעים לבדוק בחקירה אם היתה רשלנות של גורם אחר בעקבות חפירה סמוכה או כשל אחר, אבל טוענים כי כשרוכשים נכס קריטי להיוועץ בסוכן ביטוח מקצועי שיתאים את הפוליסה הטובה ביותר ללקוח ויש מי שטוען כי אולי מדובר בפיצוי שאמור להתקבל על ידי מס רכוש.
העירייה, שאמורה לגלות אחריות לא מבצעת בדיקות יזומות והדיירים, שיש לזכור שאינם אדריכלים, שמאים או קונסטרוקטרים, הם אלה שאחראים לזהות ליקויים שמופיעים במבנה ולפנות לעירייה, שם מהנדס העיר מוציא צו לשיפוץ אם הוא מוצא צורך בכך. החברות הקבלניות שמבצעות את השיפוצים צריכות להיות בעלות סיווג מתאים.
עד היום, מדינת ישראל סייעה בסכומים מסוימים לנזקים מאסונות גדולים כמו השריפה בכרמל או בהרי ירושלים, אבל ברור כי לא ניתן להסתמך על פיצויים חלקיים אלה ועל בעלי הבתים לרכוש פוליסות
ובכל זאת, אופטימיות זהירה
באתר N12 פורסם ראיון עם עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין, שטוען כי פסק הדין שניתן לפני כשש שנים לגבי אסון ורסאי יכול להוות נקודת אור עבור בעלי הדירות שבוטחו בפוליסת דירה. בעלי האולם טענו כי מדובר היה ב"אירוע תאונתי ובלתי צפוי שהתרחש עקב התפוצצות", כיוון שהאסון התרחש בנקודת זמן מסוימת ובשטח מסוים וקטן למרות שההתמוטטות נבעה מפגמים במבנה. התמוטטות מסיבה כזו מכוסה בפוליסה. לאחר דיון ממושך במילה "התפוצצות", הכריע השופט כי ניתן לפרש את המילה "באופן רחב, מעבר לפרשנות המילולית הפשוטה, לטובת המבוטח ובהתאם לציפיותיו הסבירות", ופסק לטובת בעלי האולם.
גם ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, הרגולטור המפקח על חברות הביטוח, פועלים לכיסוי ביטוחי של חברות הביטוח ובחינת האחריות לאחר מכן. גורמים בענף הביטוח טוענים שמדובר בפרשנות ושהחקירה יכולה להעלות שילוב של נסיבות שהובילו לקריסה. לצד כל זה, קולות רבים קוראים לחייב בעלי בתים לבצע בדיקה תקופתית של הבניין ולממן תיקונים נדרשים כדי למנוע קריסות מסוג זה להבא.
עד היום, מדינת ישראל סייעה בסכומים מסוימים לנזקים מאסונות גדולים כמו השריפה בכרמל או בהרי ירושלים, אבל ברור כי לא ניתן להסתמך על פיצויים חלקיים אלה ועל בעלי הבתים לרכוש פוליסות. גם הצעת חוק חדשה להרחבת הכיסוי של ביטוחי הדירות, שהוגשה על ידי ארבעה חברי כנסת מיהדות התורה ושצפויה להיתמך על ידי גורמים רלוונטיים רבים, מחזקת טענה זו. כפי שנראה כרגע, ענף הביטוח יצטרך לחשב מסלול מחדש בכל הקשור לכיסויי פוליסה.
