עוד לפני מגיפת הקורונה, מעבר בין מקומות עבודה הפך לדבר שבשגרה. עד לפני עשורים בודדים, היציבות התעסוקתית היתה אחד העקרונות החשובים במשקי בית רבים ובחייהן של משפחות שהתבססו עליה לפרנסתן. אבל אלה הם זמנים אחרים ורבים מחליפים עבודות וערניים להזדמנויות תעסוקה חדשות כל הזמן מתוך רצון לגוון, להתקדם, לשפר את תנאי העבודה או להתמודד עם אתגרי עבודה אחרים.
מגיפת הקורונה הרחיבה עוד יותר את התופעה הזו בשל השלכותיה הקשות על עסקים וחברות רבות שסגרו שעריהם, עברו לעבודה מצומצמת יותר או מהבית או עברו לשיטות עבודה אחרות ונאלצו לוותר על עובדים. בחוסר יציבות תעסוקתי שכזה, חתימה על הסכם עבודה היא כבר מנהג קבוע למדי, אך חשוב לשים לב לסעיפים בחוזה ההעסקה ולתת את הדעת לפרטים קטנים כגדולים.
כולנו מכירים את הרגע הזה שבו אנחנו מתחילים עבודה חדשה ומקווים שנתפתח בה מקצועית, נצליח ונרוויח היטב. אולם, לא נתחיל לעבוד בטרם נחתום על חוזה ההעסקה, או הסכם העבודה שחלקנו קוראים אותו ברפרוף וחלקנו לא קוראים כלל ורצים לשורת השכר. אולם, לא רק המשכורת חשובה. חתימה על הסכם העבודה תשפיע על תנאיכם במהלך תקופת ההעסקה וגם אחריה. הנה כל הדברים שחשוב לדעת לפני שחותמים על ההסכם.
חוזה העבודה, המכונה גם הסכם עבודה, מחויב להיות מנוסח בתוך 30 יום מתחילת העבודה והחובה היא של המעסיק
מה זה הסכם עבודה?
הסכם עבודה מפרט את תנאי העבודה ואת כלל ההסכמות בין המעסיק לעובד ומטרתו להסדיר את יחסי העבודה בין הצדדים ולספק הגנות משפטיות ככל שיהיה צורך בהן. ההסכמות האלו נקראות בשם הכולל – הסכמי עבודה.
נושא יחסי עובד–מעביד הוא מרכזי מאד בתחום דיני העבודה. חוזה העבודה, המכונה גם הסכם עבודה, מחויב להיות מנוסח בתוך 30 יום מתחילת העבודה והחובה היא של המעסיק. כמו כן, דיני העבודה בארץ לא מאפשרים לגרוע מזכויותיו המשפטיות של עובד המוקנות לו מכוח חוק ופסיקה. נכון, למעסיק יש יתרון טבעי על העובד בניסוח הסעיפים השונים, אולם חשוב שהעובדים יידעו לאילו סעיפים צריך לשים לב ולהתייחס.
אחד הדברים המשמעותיים הוא לייתר מחלוקות ואי הבנות ולתאם ציפיות לגבי שעות העבודה, במיוחד השעות הנוספות
הסדרת שעות עבודה
החוק מאפשר צורות שונות של התקשרות בין העובד למעסיק. אחד הדברים המשמעותיים הוא לייתר מחלוקות, אי הבנות ולתאם ציפיות לגבי שעות העבודה, במיוחד השעות הנוספות. נהוג לשלם עבור שעתיים נוספות ראשונות 125% מהשכר ועל כל שעה נוספות מעבר להן 150%. אולם, אפשר גם לסכם על תשלום קבוע כנגד שעות נוספות. במקרה כזה, יש לפרט בהסכם העבודה את היקף השעות הנוספות. זאת, גם כדי לחייב את העובד למלא את מכסת השעות הנדרשות ממנו וגם כדי להגן עליו כדי שלא ייאלץ לעבוד מעבר להן. במשרות בכירות, או כאלו שבהן לא ניתן לבקר את כמות השעות שאותן עובד השכיר בפועל, אפשר לסכם מראש כי מוותרים על תשלום בגין שעות נוספות מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה.
הכנסות נוספות
בין אם בזמנכם הפנוי (וחלילה לא על חשבון שעות העבודה שנקבעו) אתם מרצים לקולנוע מדע בדיוני, מפתחים סטארט אפ או מארחים סעודות בתשלום בביתכם - ודאו שהחוזה מאפשר לכם לקבל הכנסות נוספות, שאין ניגוד אינטרסים בין הפעילות הנוספת שלכם ובין הפעילות של מקום העבודה החדש שלכם כדי למנוע התלקחויות משפטיות עתידיות.
כדאי מאד להיוועץ עם סוכן הביטוח שלכם, או מומחה פנסיוני, על מנת לוודא כי הסעיפים הפנסיוניים ואחוזי ההפרשות המופיעים בהם תקינים מבחינה חוקית ומיטיבים אתכם. ואם לא, אולי שווה לקיים מו"מ עם המעסיק
חיסכון פנסיוני ופיצויים
בשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים בתחומים אלה לטובת העובדים וכדאי לסכם מראש את התנאים האלה שמשמעותם הכלכלית העתידית היא גדולה. אם סיכמתם על קרן השתלמות, בידקו מה יחס ההפרשות ביניכם לבין המעסיק. אם למשל המעסיק מציע כי חלק מההעברה לקרן הפנסיה שלכם יהיה סכום המיועד לתשלום במקום פיצויי פיטורים - אמנם תקבלו במקרה של התפטרות את הפיצויים, אולם תאבדו השלמות אחרות שמגיעות לכם, על פי חוק, מעבר לסכום המסוים שנצבר בקרן.
כדאי מאד להיוועץ עם סוכן הביטוח שלכם, או מומחה פנסיוני, על מנת לוודא כי הסעיפים ואחוזי ההפרשות המופיעים בהם תקינים מבחינה חוקית ומיטיבים אתכם. ואם לא, אולי שווה לקיים מו"מ עם המעסיק.
קניין רוחני והסכמי סודיות
חופש העיסוק נחשב לזכות יסוד במדינת ישראל ולא פעם קבעו בתי המשפט בישראל לטובת העובד כשעברו לעבוד אצל מתחרה או השתמשו בידע שצברו במקום העבודה הקודם. פסקי הדין הללו ניתנו בשל סעיפים בהסכמי העבודה שנכתבו באופן לא חוקי על ידי המעסיקים ופגעו משמעותית בחופש העיסוק והושפעו מגורמים רבים כמו המשאבים שהשקיע המעסיק בהכשרה, סוד מסחרי, תמורה נוספת שקיבל העובד כדי לא לעבוד אצל מתחרה וכמובן – תום לב.
שמירה על סודיות היא לעתים נספח להסכם העבודה והיא אמורה להבטיח את המעסיק מפני גילוי סודותיו המסחריים במקרה של מעבר העובד למעסיק מתחרה. ישנם לא מעט מעסיקים הכוללים בהסכם העבודה סעיף מפורש הקובע כי זכויות היוצרים על הקניין הרוחני הנוכחי, וזה שהעובד יפתח תחתם, יהיה שייך אליהם. דרך נוספת להבטיח את המעסיק היא קביעת תקופת צינון בת חצי שנה או שנה, במעבר למקום עבודה אחר. אולם כאמור, נושא זה, אם מגיע למחלוקת, נפתר כשהוא כפוף גם לחופש העיסוק. חשוב להסדיר את הסעיף הזה מראש כדי למנוע סיבוכים משפטיים בהמשך.
שימו לב כי במקרים רבים המעסיקים לא כוללים תגמולים נוספים אל ההפרשות המיועדות לקרנות החיסכון והפנסיה וסכמו את הסעיף הזה מראש – כל השכר, לא חשוב כיצד הוא מורכב, רצוי שייכנס אל תכניות החיסכון השונות שלכם
תאריך תחילת וסיום עבודה
הסכם העבודה צריך לציין את מועד תחילת העבודה ואם זו עבודה קצובה מראש או כזו שמוגדרת מראש אבל מספקת אופציה להמשך - על החוזה להבהיר זאת.
משכורת
כשאתם קוראים את הסכם העבודה, ודאו כי המשכורת תואמת את הסכום שנקבע מראש. חשוב לבדוק היטב כי תגמולים נוספים עליהם סיכמתם כמו אפיקי חיסכון, החזרים עבור נסיעות, טלפון או כל הוצאה אחרת, יגולמו בסעיף זה לצד בונוסים רבעוניים או שנתיים, עמלות מכירה או הגדלת רווחים וכל תגמול אחר. שימו לב כי במקרים רבים המעסיקים לא כוללים תגמולים נוספים אל ההפרשות המיועדות לקרנות החיסכון והפנסיה וסכמו את הסעיף הזה מראש – כל השכר, לא חשוב כיצד הוא מורכב, רצוי שייכנס אל תכניות החיסכון השונות שלכם. בנוסף, חשוב לוודא כי החזרים אותם אתם אמורים לקבל – עבור הוצאות נסיעות, אירוח או כל נושא אחר, מוגדרים היטב בחוזה ואינם נתונים לפרשנות רטרואקטיבית.
דמי המחלה, החופשה וההבראה קבועים בחוק. גם אם לא יופיעו בהסכם ההעסקה שלכם, תקבלו אותם. אולם, חשוב לתת את הדעת על הסעיפים האלה, אם סיכמתם תנאים שונים ומשופרים עם המעסיק
ימי מחלה, חופשה והבראה
דמי המחלה הם הסכום הניתן לעובד בשל היעדרות מהעבודה בגלל מחלה שלו, של הורה, ילד או בן זוג. חוק דמי המחלה קובע לכמה ימי מחלה ואיזה תגמול תקבלו עבור היעדרות בשל כך. בדרך כלל מדובר ביום וחצי בחודש על משרה מלאה. ימי המחלה ניתנים לצבירה עד מקסימום של 90 ימים והם נמחקים לאחר מכן אם לא נוצלו. חשוב לשים לב כי בחוזה שלכם, אינכם זכאים לפחות ימי מחלה ממה שמאפשר החוק. אם אתם עובדים בארגון גדול, תוכלו לבדוק באתר התמ"ת אם ימי המחלה והחופשה שלכם מסוכמים בהסדר קיבוצי.
ימי החופשה מוסדרים גם הם על פי חוק, אולם במו"מ במקרים רבים ניתן להרחיב את ימי החופשה ולקיים הסדר אישי עם המעסיק. חוק חופשה שנתית וכן צו ההרחבה בדבר מעבר לשבוע עבודה מקוצר קובעים כמה ימי חופשה נצברים לעובד בכל שנת עבודה. כמות ימי החופשה מושפעת מהוותק של העובד, מהיקף העסקתו וממועד תחילת עבודתו. ימי הודעה מוקדמת בשל פיטורין או התפטרות אינם נחשבים כימי חופש גם אם לעובד צבורים יותר מ–14 יום.
המעסיק הוא זה שיכול לקבוע מתי ינוצלו ימי החופשה, ועליו להודיע על כך לעובד מראש. אך נהוג במחוזותינו להתחשב בבקשות העובד. כמו כן, העובד רשאי על פי חוק לקחת ימי חופשה מתוך חגים לבחירה כמו חגים דתיים, יום הזיכרון ועוד. כל זאת, בהודעה מנומקת מראש כמובן.
אם אתם רוצים לצבור ימי חופשה ולפדות אותם בכסף או לצאת לחופשה מרוכזת גדולה, דעו כי ההסדר הזה לא קבוע בחוק שמאפשר לצבור עד 14 ימי חופשה לשנה הבאה. ימי החופש שצברתם עלולים להימחק אם לא תסדירו זאת מראש עם המעסיק ותוודאו כי ההסדר הזה מנוסח בבהירות בהסכם העבודה שלכם. בנוסף לימי החופשה, ישנם דמי ההבראה. הסכום משתנה בין המגזר הפרטי לציבורי והוא משולם בדרך כלל על פי חוק בחודשי הקיץ.
דמי המחלה, החופשה וההבראה קבועים בחוק כאמור. גם אם לא יופיעו בהסכם ההעסקה שלכם, תקבלו אותם. אולם, חשוב לתת את הדעת על הסעיפים האלה, אם סיכמתם תנאים שונים ומשופרים עם המעסיק.
חשוב מאוד לזכור כי חוזה העבודה האישי יכול רק להוסיף על הזכויות המוקנות לעובד בחוק, בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה שחל עליו, אך בשום אופן לא לגרוע מהן
הגדרת התפקיד
זהו סעיף שלא רבים קוראים אותו לעומק, אבל תחומי האחריות והיקפי המשרה שלכם כפי שהם מוגדרים בהסכם העבודה יכולים למנוע מכם תסבוכת משמעותית. ככל שהגדרת התפקיד שלכם ערטילאית יותר – כך המעסיק יוכל לדרוש מכם לעבוד יותר ולתבוע מכם הרחבה משמעותית. ודאו כי הגדרת התפקיד משקפת את תחומי האחריות והיקפי המשרה עליהם סיכמתם מראש והימנעו מהגדרות רופפות.
הסכם עבודה אמור להוות ביטוי חוזי להסכמות הדדיות בין עובד למעסיק, גם אם אלו התקבלו לאחר מו"מ. תנאי ההעסקה צריכים להופיע בכתב בהסכם עבודה מסודר ובו מפורטים תנאי העבודה, השכר, התנאים הסוציאליים, בונוסים, תנאים נלווים ועוד. הוא יכלול בדרך כלל גם הגבלות והוראות מיוחדות כמו שמירה על סודיות והתפטרות, איסור תחרות לתקופה מסוימת, שיעורי פיצוי במקרה של פיטורים ועוד.
בכל מקרה, חשוב מאוד לזכור כי חוזה העבודה האישי יכול רק להוסיף על הזכויות המוקנות לעובד בחוק, בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה שחל עליו, אך בשום אופן לא לגרוע מהן. שימו לב לאותיות הקטנות וקיראו בעיון. רק תרוויחו מזה.
