הגל הרביעי של מגיפת הקורונה כבר מאחורינו, מותיר אחריו שובל של חילוקי דעות מהותיים ונפגעים רבים. בגל הרביעי נפטרו יותר מ-1,600 איש ואישה, כשההחלטה של הממשלה הנוכחית היתה שלא לאכוף הפעם סגר ולהסתמך על חיסון הבוסטר. ואכן, אחוז גבוה מאוד מהנפטרים בגל הרביעי היה מקרב מי שלא התחסן במנה השלישית. האם המדינה יכולה היתה לחייב מתנגדי חיסון להתחסן בבוסטר ובכך לצמצם את כמות הנפגעים מהמגיפה? כנראה שלא.
הקורונה בינתיים בנסיגה, אולם המשמעויות שלה ממשיכות ללוות אותנו מדי יום. נהוג להתייחס אליה מזוויות בריאותיות, חברתיות וכלכליות, אולם למגיפת הקורונה ישנם גם היבטים משפטיים מגוונים אשר באו לידי ביטוי ביתר שאת במהלכו של הגל הרביעי ואין ספק כי הקורונה מאתגרת אותנו גם מבחינת החוק.
נכון לכתיבת שורות אלו, תחילת חודש נובמבר, במהלך הגל הרביעי נפטרו למעלה מ-1,600 איש ואישה ומתחילת המגיפה נפלו קורבן למחלה יותר מ–8,000 בני אדם. בבתי החולים מאושפזים למעלה מ-200 חולים קשה ומתוכם יותר מ–140 מונשמים. הגל שכך בזכות העובדה כי כמעט ארבעה מיליון ישראלים התחסנו במנה השלישית. ה-FDA נתן את המלצתו לחסן ילדים מגיל 5–12 ולראשונה התקיים בישראל דיון פתוח לציבור אודות מתן החיסון לילדים.
הגבלות התו הירוק נפתחות מחדש וכבר התבשרנו כי הגבלת ההתקהלויות בשטח פתוח ליותר מ–5,000 איש תוסר. השמיים ייפתחו לתיירים בודדים ועוד. עקב בצד אגודל, המדינה משחררת מעט את הרסן. הגל הנוכחי כמעט מאחורינו, אבל הרבה מאד ממה שהתרחש במהלכו והמשמעויות שהתהוו כאן כדי להישאר וימשיכו להשפיע על תחומים רבים בחיינו, גם מהזווית המשפטית.
נראה שמפגשים של עורכי דין עם לקוחותיהם או אפילו דיונים בבית משפט הפכו פשוטים וזמינים יותר באמצעות ועידות אלקטרוניות כמו "זום" ודומיו
פגישות ודיונים משפטיים - תקשורת רחוקה
מגיפת הקורונה הובילה לשינוי מהותי בעולם העסקים ובבתי המשפט. כדי שלא לעצור את הפעילות לגמרי, החל שימוש נרחב בעולם הדיגיטלי ובאמצעים הטכנולוגיים כדי לאפשר תקשורת רחוקה מכל מקום, שעד למגיפה היתה בשימוש במקרים נדירים בלבד. כעת נראה שמפגשים של עורכי דין עם לקוחותיהם או אפילו דיונים בבית משפט הפכו פשוטים וזמינים יותר באמצעות ועידות אלקטרוניות כמו "זום" ודומיו.
גם הליכי חיתום ואימות של מסמכים מרחוק מתאפשרים כעת בשל הקורונה. באיזון העדין שבין האמצעים שבתי המשפט כבר פועלים בתוכם, לבין שמירה על זכויות ותקינות ההליך המשפטי, נראה כי המהפכה הטכנולוגית בבתי המשפט תביא לשיפור היעילות, הוזלת ההליך המשפטי, הנגשתו ותחסוך משאבים רבים של זמן, בירוקרטיה והוצאות כספיות.
ביטוחי נוסעים השתנו לחלוטין והפוליסות כוללות כעת גם כיסוי למחלת הקורונה תוך התייחסות לרמת התחלואה ביעד הנסיעה, עמידת המבוטח בכללים של מדינת היעד, מצבו החיסוני ועוד
עולם הביטוח על רקע המגיפה
גם בתחום הביטוחי נדרשים אקטוארים לתת את הדעת על השינויים בתחומי החיים הרבים וישנן פוליסות שמתייחסות לנגיף. ביטוחי נוסעים השתנו לחלוטין ומדיניות החיתום, שכללה כיסויים בריאותיים סטנדרטיים או למחלות כרוניות ותאונות, כוללת כעת גם כיסוי למחלת הקורונה תוך התייחסות לרמת התחלואה ביעד הנסיעה, עמידת המבוטח בכללים של מדינת היעד, מצבו החיסוני ועוד. הפוליסות החדשות מציעות כיסוי לשהייה בבידוד, בדיקות קורונה בעקבות מחלה ואף חילוץ בעת הצורך. יש לשער כי תחומים ביטוחיים נוספים יידרשו לקבל התייחסות אקטוארית רלוונטית לנגיף.
עובד יכול עקרונית לתבוע את המעסיק על אפליה במקום העבודה אם הוא בוחר לפטר אותו או להשעות את עבודתו כיוון שלא להתחסן
מקומות עבודה ופגיעה בזכויות העובדים
אם בתחילת משבר הקורונה, אי שם בשנת 2020, חשבנו שלמעסיק אסור לחדור אל חייו הפרטיים של העובד ולשאול אותו אם הוא מחוסן, כיום, בשלהי הגל הרביעי, המדיניות השתנתה ובתי הדין לעבודה קבעו כי המידע האם העובד מחוסן הוא רלוונטי כדי שהמעסיק יוכל לתכנן את צעדיו העתידיים.
לא די בכך, אלא שהמדינה עצמה דורשת מעובדי ציבור, מורים למשל, להתחסן בבוסטר או לבצע בדיקות קורונה תכופות כדי שיוכלו להמשיך למד ועל אף שהיא פוגעת בזכותם להחליט עבור עצמם. המעסיק יכול עתה להתנות כניסה למשרדים או לבית הספר בהצגת תו ירוק, אולם חוקית הנושא הזה פרוץ עדיין ועובד יכול עקרונית לתבוע את המעסיק על אפליה במקום העבודה אם הוא בוחר לפטר אותו או להשעות את עבודתו כיוון שלא להתחסן.
גם האופציה כי יחוקק חוק המחייב חיסונים קיימת ויש מדינות דמוקרטיות מסוימות שכבר מחייבות בחוק הזה. אצלנו, יוזמת הממשלה חוק כלכלי חדש שמעורר סערה ולפיו מי שיסרב להתחסן וגם לא יסכים להיבדק כל מספר ימים כדי לוודא שלא חלה בקורונה, עלול להיות מפוטר ממקום עבודתו וגם לא להיות זכאי לדמי אבטלה. נדגיש, כי החוק הזה מתייחס למי שהתוקף החיסוני שלו פג ולא התחסן במנה השלישית, בבוסטר. על חוק שמחייב להתחסן לא מדברים בישראל, וסביר על פי המומחים, כי חקיקת חוק שכזה תייצר התנגדויות משפטיות, מה גם שהחוק מתנגש לחלוטין בחוק זכויות החולה.
בדיונים משפטיים אודות בני נוער שהוריהם לא הסכימו ביניהם לגבי מתן החיסון, התייחסו בתי המשפט להמלצת משרד הבריאות למתן חיסון כתחליף לחוות דעת רפואית
פגיעה בזכויות החולה
הקורונה אפשרה לראשונה מספר שינויים בחוק לגבי זכויות וחובות של החולה. כך למשל התאפשרה לממשלה בתחילת המגיפה להחליט לצמצם משמעותית את שירותי הבריאות השוטפים והלא דחופים בניגוד לקבוע בסל שירותי הבריאות. ובנוסף, עד היום ישנה הגבלה על מלווים של נבדקים ומאושפזים, למרות שהחוק קובע כי זכותו של מאושפז לקבל מבקרים בזמנים המותרים לו על ידי המוסד הרפואי.
גם נושא השמירה על הפרטיות, שהוא מאבני היסוד של חוק זכויות החולה, נפגם, כאשר מחלקות קורונה מאולתרות לא הכילו מחיצות לשמירת פרטיות. בנוסף, מנגנוני העברת המידע בין הגופים לצורך מעקב אפידמיולוגי נותרו כמעט ללא פיקוח מזווית השמירה על הפרטיות.
הנושא הבוער ביותר בחוק זכויות החולה הוא נושא החיסונים. החוק קובע חד משמעית כי יש לקבל את הסכמתו של אדם לכל טיפול רפואי. אולם, פקודה לבריאות העם משנת 1940 קובעת כי במקרה של מגיפה שיש בה סכנת חיים, רשאי גורם מוסמך לכפות על האזרחים להתחסן. הסעיף הזה לא מומש בארץ ובכל זאת נפתחה מלחמה שערה בין הרשויות שיצאו בקמפיין נרחב בעד החיסונים וכללו הגבלות משמעותיות באמצעות התו הירוק שחלות בעיקר על סרבני חיסונים. הוויכוח בנושא הזכות להתחסן או לסרב לחיסון עורר גלים ברשתות החברתיות, הביא לקרע חברתי ממש והוביל לאיומים על חייהם של נציגי מערכת הבריאות ובראשם ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור, שבעקבות כך הוצמד לה מאבטח אישי.
חיסון הילדים - הוויכוח עולה שלב
עם המלצת ה-FDA לחסן ילדים בני 5– 12, גם בישראל הוחלט לחסנם והוויכוח הלוהט עתה הוא האם למדינה יש זכות חוקית ללחוץ על הורים שמסרבים לחסן את ילדיהם. הוויכוח לא יפסח מן הסתם גם בתוך משפחות בהן אחד ההורים יסרב לתת חיסון לילד והשני דווקא יתעקש שכן ומערכת המשפט העוסקת בענייני משפחה תצטרך לתת את דעתה על כך. החוק קובע כי בית המשפט ייעזר בחוות דעת רפואית ויבחן אם האמצעים המבוקשים לשמירת בריאותו של הילד הם נכונים לו. בדיונים משפטיים אודות בני נוער שהוריהם לא הסכימו ביניהם לגבי מתן החיסון, התייחסו בתי המשפט להמלצת משרד הבריאות למתן חיסון כתחליף לחוות דעת רפואית.
יש להניח כי המדינה לא תכפה בחוק חיסונים של ילדים, אולם היא עלולה להטיל סנקציות על ההורים כמו מימון בדיקות הקורונה בעצמם כתנאי לכניסה למסגרות החינוכיות, דבר שכבר מוביל לביקורת נוקבת.
היבטים רבים לה, למגיפת הקורונה, והגל הרביעי הדגיש אותם במיוחד. אריגת התמהיל החברתי והמשפטי שמצד אחד יכבד את חוק זכויות החולה ואת חוקי הדמוקרטיה ומצד שני ישמור ויגן על האוכלוסיה היא מורכבת ומלווה במחלוקות קשה. נקווה שעד הגל הבא תימצא דרך המלך לשמירה על בריאות וזכויות הכלל והפרט כאחד.
