גל תחלואת הקורונה הרביעי כבר מאחורינו. אפשר להתווכח רבות אם החלטת הממשלה שלא להכניס הפעם את המדינה לסגר היתה נכונה או לא, אם הבוסטר היה נחוץ ואם כן, האם ניתן באיחור, ואם מגבלות התו הירוק נקבעו כדי לייצר לחץ על סרבני החיסון השלישי או שמא היו הכרחיות בבלימת התחלואה. דבר אחד ברור – כל גלי הקורונה היו מלווים בחוסר ודאות קשה, אבל הגל הרביעי היה המבלבל ביותר מבחינה עסקית, מתחילתו ועד סופו.
עדיין לא פורסמו נתונים מדויקים על הנזקים הכלכליים של הגל הרביעי, אולם המגמה ברורה. חוסר הוודאות לצד הפסקת התמיכה הממשלתית, בתוספת תביעת הרשות למיסים להחזרת חלק מהמענקים שניתנו לעצמאים, מייצרים דאגה גדולה וחוסר שקט כלכלי. אי הבהירות בנוגע למצב התחלואה והאיום בסגרים, כמו גם החרפת תנאי התו הירוק, לא תרמו לנינוחות בעולמות התרבות והפנאי למשל. הגל הרביעי היה כרוך בתהיות רבות, שהשפיעו ישירות על מצבם הכלכלי והעסקי של רבים מאיתנו.
"עם התפרצות הגל הרביעי, התבטלו לנו יותר מ-80% מההזמנות למופעים בגלל החשש מסגר ומתחלואה"
אין סגר, אין תמיכה
בדיון בנסיקת הגל הרביעי בחודש אוגוסט השנה, הודיעה נועה שוקרון, אחראית הקורונה באגף התקציבים בוועדת החוקה בכנסת, כי "לא יהיה מצב שגם לא מגבילים את המשק וגם נותנים פיצוי לבעלי העסקים". האמירה הזו, עם גיבוי של שר האוצר אביגדור ליברמן, הותירה בעלי עסקים בתחומים רבים מבולבלים ואובדי עצות. מצד אחד, הדיבורים התכופים על סגר צפוי במהלך החגים בכל מהדורות החדשות הרתיעו את הלקוחות והגבילו את העשייה העסקית המתוכננת, ומהצד השני, לא נקבע כי יש סגר.
באותו דיון בוועדת החוקה התרעם שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות, על התביעה מבעלי המסעדות לאכוף את התו הירוק המתחדש. פעולה זו כמובן כרוכה בכוח אדם נוסף, אשר יאכוף את הנהלים בתוך ענף שבעקבות הסגרים הקודמים עדיין מלקק את פצעיו ומנסה להחזיר עובדים מהחל"ת. ברמן אמר כי "אנחנו מקדמי המכירות של החיסונים. התקנות האלה הן הזיה. אנשים יחטפו קנסות של עשרות אלפי שקלים. יהיו ריבים עם פקחים ושוטרים".
ד' (השם המלא שמור במערכת), מנהל אולם אירועים בשרון, מספר: "אנשים פחדו לקבוע תאריכים לחתונה, שלא לדבר על אלה שכבר קבעו תאריכים, אבל ביקשו לפתוח את ההסכם ולבדוק מה אפשר לעשות במקרה של צמצום מוזמנים או ביטול". לדבריו, הוא נאלץ לערוך "חוזים ששומרים על הלקוחות אבל לא על בעלי האולמות", לתת אפשרויות ביטול וצמצום מרחיקות לכת ואף למצוא פתרונות לאירועים מצומצמים חלופיים, כשהנזק הכספי מאירוע שבמקור מתוכנן ל-400 אורחים והופך ל–50 הוא ברור. "בהתחלה היה התו השמח, אחר כך התו הסגול והירוק. אנשים איבדו את זה", הוא אומר.
א' (השם המלא שמור במערכת), תאורן בן 50 מאזור המרכז, שעובד בהפקות מופעים, מעיד כיצד איבד בפועל את פרנסתו. "אני משתתף בהפקה גדולה של אחד מהאמנים המוכרים בישראל. עם התפרצות הגל הרביעי, התבטלו לנו יותר מ-80% מההזמנות למופעים בגלל החשש מסגר ומתחלואה. בפועל, לא היתה לי עבודה אבל לא קיבלתי פיצוי. אף אחד לא הסכים לדבר על מתווה, כי הכל כביכול נשאר פתוח", הוא מספר.
אין ספק כי בתחילת הגל הרביעי היה סגר דה פקטו אשר השפיע משמעותית על עסקים רבים.
גם הדרישה לבצע לילדים לא מחוסנים בדיקות מהירות לפני כניסה למופעים, בריכות ציבוריות ואטרקציות אחרות בשיאו של החופש הגדול גרמה לתורים ארוכים מדי במרכזי הבדיקות והביאה לכך שההורים נמנעו מלהגיע בתדירות בה היו מבקרים באטרקציות לפני שהיכתה בנו הקורונה. ההשפעה, על העסקים הללו, היתה מכרעת.
ההחלטה להפסיק את תשלומי החל"ת ובמקביל לא לשפות בעלי עסקים על נזקי הגל הרביעי, הותירו לא מעט אנשים אבודים ואכולי דאגות
לא חוזרים לעבודה מהחל"ת
גם ההחלטה להפסיק את תשלומי החל"ת על פי המודל הגרמני ובמקביל לא לשפות בעלי עסקים על נזקי הגל הרביעי, הותירו לא מעט אנשים אבודים ואכולי דאגות.
עם ההכרזה על תום החל"ת מצאו עצמם בעלי עסקים רבים ללא עובדים, במיוחד בתחומי המסעדנות, המלונאות, החקלאות אבל גם בתחומי ההייטק. למעשה, הגל הרביעי הביא למספר המתפטרים הגדול ביותר בעשור האחרון. בסקר שנערך על ידי חברת deloitte ופורסם בערוצי התקשורת השונים נמצא כי 76% מבין 564 העובדים הקרייריסטים והמשכילים, רובם בגילאים שבין 31 ל–50, טענו כי היחס שלהם לקריירה השתנה בעקבות הקורונה. 74% מתוכם העידו כי הם שוקלים להחליף מקום עבודה ו-57% את תחום העיסוק.
מומחים טוענים כי ההתכנסות פנימה, המקום הראשוני של ההישרדות עם המשפחה הקרובה בדלת אמות, עשה משהו לסדרי העדיפות והזמן הפנוי הביא לחשיבה עמוקה יותר אודות העיסוק התובעני או הלא מספק ומקדם מספיק. אין ספק כי החל"ת הממושך אפשר רשת ביטחון להחלפת מקומות עבודה, להתמקחות ולחשיבה מחודשת. הזמן השקט בתוספת שוק העבודה וכוחותיו המשתנים גרם לדבריהם להרהורים על מהות וזהות.
עליות המחירים לצרכן הן החדות ביותר מזה שנים רבות ובנקים שונים בעולם העלו כבר את שיעורי הריבית
החשש מהאינפלציה ועליות המחירים
התייקרות המשלוחים ואמצעי השילוח בעולם, יחד עם צווארי בקבוק שנוצרו בעקבות הסגרים והעלייה במחירי הדלק וחומרי הגלם, הביאו ישירות לעליות מחירים דרמטיות ולחשש אמיתי מאינפלציה. עליות המחירים לצרכן הן החדות ביותר מזה שנים רבות ובנקים שונים בעולם העלו כבר את שיעורי הריבית, לצד כאלה שבינתיים שומרים על הריבית סטטית.
הביקוש למוצרי צריכה האמיר והשוק נאבק כדי למלא את הביקוש, תוך שיכולת הייצור והאספקה של המפעלים והספקים נפגעה בשל הסגרים. מכולות שעלותן היתה לפני הגל האחרון כ-1,500 דולר האמירו לסכומים של פי עשרה, מחירי המזון והדלק עלו בשיעור חד ולכך יש השפעה מכרעת על שוק העבודה. אם הדלק עולה, מחירי האספקה מאמירים, והכל? נכון, מגולגל אל הצרכן והנזק הוא ברור.
מחירי תיירות הפנים נוסקים
אם בגלים הקודמים, תיירות החוץ כמעט לא התאפשרה, בגל הרביעי היא הפכה כל כך מסובכת לוגיסטית, עד שרבים נמנעו מלטוס. החלופה הביאה לזינוק בביקוש לנופש בישראל ועם הזינוק בביקוש, גם המחירים קפצו לרמות שלא הכרנו בעבר ועדיין, כמעט שאי אפשר היה למצוא חדר פנוי במלון בים המלח או באילת. הביקוש הקיצוני הביא גם ליזמות מוגברת בתחום תיירות הפנים, אך לא במדדים שבדרך כלל קיימים כשיש ביקוש כה גבוה וזאת בשל אי הוודאות והחשש מעתיד התיירות בכלל.
עצמאים רבים נפגעים כעת עד כדי חוסר יכולת להתקיים בשל הדרישה להחזיר את המענקים וזאת על אף שהמדינה מאפשרת החזרתם ב-18 תשלומים
מחזירים את המענקים
בשיאו של הגל הרביעי, כשהכל עוד היה חסר יציבות, התבקשו עצמאים רבים אשר קיבלו מענקי תמיכה במהלך שנת הקורונה, להחזיר חלק גדול מהכספים למדינה. בעלת פעוטון ברמת גן מספרת: "קיבלתי כמה אלפי שקלים בחודש שעזרו לי לחיות. יש לי עוד עסק, של הכנת מזון בבית, שלא נפגע. דיווחתי על ירידה בהכנסות לגבי הפעוטון, אבל כיוון שהעסק השני לא נפגע, נתבקשתי להחזיר את כל המענקים. זה נורא. העסק של מכירת המזון מכניס לי בסך הכל משהו כמו 2,000 שקל בחודש, לא כולל הוצאות חומרי הגלם. אבל בשביל המדינה זה אומר שאני לא זכאית. עכשיו אני צריכה להחזיר עשרות אלפי שקלים, ואין לי מאיפה".
הגננת מרמת גן לא יחידה בסיפור הזה. עצמאים רבים נפגעים כעת עד כדי חוסר יכולת להתקיים בשל הדרישה להחזיר את המענקים וזאת על אף שהמדינה מאפשרת החזרתם ב-18 תשלומים. העסקים עדיין לא התאוששו, הקורונה מרחפת מעל והפצעים עדיין פתוחים. בשל התביעה הקשה מהעצמאים וחוסר היכולת לתקשר עם הרשות למיסים, מתארגנת כעת תביעה ודרישה להקל בהחזרי המענקים.
האתגר הוא כעת לייצר ודאות במקומות בהם היא אפשרית על מנת לצמצם ככל הניתן את הפגיעה הכלכלית במשק ולהקל על תנאי המחיה
ומה הלאה?
תקציב המדינה החדש מכיל בתוכו בשורות כמו פתיחת המשק לייבוא, רפורמה בכשרות ובחקלאות ואלמנטים נוספים שיכולים להקל על יוקר ואופן המחיה לאורך זמן. זאת, לצד מיסים על מוצרים חד פעמיים, התייקרות הארנונה ומיסים עתידיים כמו מס גודש בכניסה לתל אביב.
התקציב כולל גם צעדים לבלימת מחירי הדיור – החזרת והעלאת המס על רכישת דירות למשקיעים ב-8% - מה שגורם להסתערות משקיעים מיידית על השוק; הפחתת מס השבח שמעודדת מכירת דירות ל-4 שנים, קיצור הליכי תכנון ורישוי ועידוד בנייה בפריפריה וגם איסור על דירות Airbnb ועידוד פיצול דירות צמודות קרקע.
במקביל, ראש הממשלה נפתלי בנט הודיע על הרחבת רשת ביטחון כלכלית ורפואית לקראת גלי הקורונה הבאים בתקצוב של עשרה מיליארד שקל. לדבריו, הוא הגיע לסיכום עם שר האוצר ליברמן על מתווה להרחבה חד פעמית של מסגרת התקציב בשנת 2022, במסגרת הפקת הלקחים מהגלים הקודמים. בנט חזר והדגיש כי "המודל הישראלי הוא של מדינה פתוחה, המון פעולות קטנות וחדשניות, גם קצת ניסוי וטעייה, חיסונים ואמצעי זהירות וניהול מיקרו של המצב באופן יומיומי, תוך לקיחת כל השיקולים, לא רק האפידמיולוגיים, בחשבון. במבחן התוצאה", לדבריו, "זה עובד".
אנחנו לא בטוחים כי זה עבד עבור עצמאים רבים בארץ או שכירים אשר שוקלים את צעדיהם מחדש בעקבות סגרי הקורונה בכלל והגל הרביעי בפרט. אולם, אין ספק: מגיפת הקורונה יצרה מצב חדש, דינמי ולא בהכרח צפוי, והאתגר הוא כעת לייצר ודאות במקומות בהם היא אפשרית על מנת לצמצם ככל הניתן את הפגיעה הכלכלית במשק ולהקל על תנאי המחיה.
