אנשים שעומדים בפעם הראשונה בפני חקירה פלילית, נתונים במעמד מאוד מלחיץ. עבור מי שהוא "תייר" בעולם הפלילי, עצם הזימון לחקירה הוא לא דבר של מה בכך - נוטלים ממך טביעת אצבע ודגימת DNA, ואתה נחקר באזהרה.
חשבו על כך: יושב מולך חוקר מיומן, שכל מטרתו היא לחלץ הודאה בחשדות, ולעשות זאת מהר ככל האפשר. בהצטלבות הזאת שבין נחקר וחוקר, יחס הכוחות נוטה בבירור לטובת החוקר, ורבים מהחשודים רק רוצים שהחקירה תסתיים כבר, ולכן מוסרים גרסה מבלי להתייעץ קודם לכן עם עורך דין.
מדובר בטעות שקשה להפריז בנזק שהיא עלולה לגרום. כפי שנבקש להסביר בשורות הקרובות, מי שמקבל ייעוץ נכון לפני חקירה פלילית, וגם פועל לפיו, מגדיל באופן משמעותי את הסיכוי שלו להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו, או לכל הפחות להפחית מחומרת האשמה המיוחסת לו.
רבים לא מנצלים את הזכות להתייעץ עם עו"ד
אף שבנוסח האזהרה שנמסר לחשוד לפני חקירתו, כתוב במפורש שיש לו זכות להתייעץ עם עורך דין, באופן מפתיע רק חלק קטן מהחשודים מנצלים את זכות זו.
למה זה קורה? קודם כל, מפני שחלק מהחשודים בטוחים שאם ידרשו להתייעץ עם עורך דין בשלב מוקדם כל כך של החקירה, הדבר יצביע על כך שיש להם מה להסתיר. חשודים אחרים נלחצים מכך ש"ייבשו אותם" במשך שעות ארוכות, בזמן שימתינו לעורך דינם, וכולם רוצים לסיים מהר ככל הניתן את המעמד הלא נעים הזה.
סיבה נוספת לכך שנחקרים לא מנצלים את זכותם להיוועץ עם עורך דין היא שהם אומרים לעצמם: "רגע, אני יודע שאני בסדר. לא עשיתי שום דבר רע. אז למה שאצטרך עורך דין?"
מדובר בקו חשיבה מוטעה. במיוחד אם לא עשיתם שום דבר – אתם זקוקים לעורך דין שיעזור לכם לזעוק זאת.
עורך הדין יודע לשאול את השאלות הנכונות
דעו כי חשודים, במיוחד אם הם עומדים בפני חקירה בפעם הראשונה, עלולים שלא להביע את עצמם נכון בחקירה, להגיד דברים שהם לא היו צריכים להגיד או להיפך - להימנע מאמירת דברים שקריטיים להגנה שלהם.
חקירה פלילית היא דוגמה טובה למשפט "חיים ומוות ביד הלשון". אם תדע להביע את עצמך בצורה נכונה, לענות נכון לשאלות ולהבהיר את המצב לאשורו – תוכל פעמים רבות להימנע מכתב אישום וגם במקרה שלבסוף יוגש כתב אישום, מצבך יהיה טוב בהרבה לאחר הכנה מדוקדקת.
פעמים רבות חשודים מגיעים לחקירה נסערים ושוכחים לספר דברים מסוימים. כשהם נזכרים בכך מאוחר יותר ורוצים להוסיף פרטים – יש בעיה, משום שמערכת המשפט מתייחסת לגרסה המאוחרת כ"גרסה כבושה", שמשקלה הרבה נמוך בהרבה מהגרסה הראשונית.
כאשר נחקר מתייעץ עם עורך דינו, עורך הדין יידע לשאול אותו את השאלות הנכונות, יעזור לו להימנע ממוקשים, ויידע להאיר את הנקודות שחשוב שיבואו לידי ביטוי בחקירה.
עורך הדין יכול לבדוק אם לחשוד קיימות טענות הגנה, שעשויות לסייע לו, למשל ביחס למצבו הנפשי בעת ביצוע העבירה, או למערכת היחסים שלו עם המתלונן.
עורך הדין יכול גם לשאול את החשוד שאלות שעשויות לקדם את מצבו מבחינה ראייתית. למשל, לבקש ממנו להצביע על עדים שיכולים לתמוך בגרסתו, לבדוק אם בטלפון הנייד שלו יש ראיות שעשויות לתמוך בו, לברר אם איכון הטלפון שלו יסייע לו או שמצלמות אבטחה עשויות לשרתו.
לאחר פגישת הכנה עם עורך הדין, החשוד יידע לתת לחוקרים תשובות באופן שישקף את חפותו מבחינה מיטבית. הוא יידע איך להגיב אם יציעו לו לערוך עימות או בדיקה כזאת או אחרת. שום דבר לא ייפול עליו כרעם ביום בהיר.
גם אחרי החקירה כדאי להתייעץ עם עורך דין
לאחר סיום החקירה, נחקרים לא מנוסים חושבים לעצמם לרוב שטוב יעשו אם ישכחו את החוויה הלא נעימה, וכעבור כמה חודשים מקבלים בדואר כתב אישום בצירוף הזמנה לבית המשפט.
התנהגות שאננה כזאת היא מוטעית. גם אחרי החקירה כדאי להתייעץ עם עורך דין ולהסביר לו בדיוק על מה נחקרת. בשלב זה, עורך הדין יכול לערוך "מקצה שיפורים", ולדאוג לבקש מהמשטרה לגבות עדות מעדים חשובים או להעיר את תשומת לבה לגבי ראיות חשובות שכדאי שתגבה. בנוסף, עם תם החקירה, יוכל עוה"ד לבקש שימוע, על מנת לנסות לשכנע הימנעות מהגשת כתב אישום.
למה חשוב לדרוש שימוע לפני הגשת כתב אישום
לאחר שהחקירה במשטרה מסתיימת והתיק מועבר לתביעה המשטרתית או לפרקליטות כדי שישקלו אם יש מקום להגיש נגדכם כתב אישום, כדאי במקרים רבים לדרוש שימוע.
מהו שימוע? על פי החוק, בעבירות מסוג פשע (שהעונש בגינן הוא מעל 3 שנות מאסר) יש זכות לחשוד לפנות לתביעה ולנסות לשכנע אותה מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום.
עם זאת, גם בעבירות שלא קיימת בהן זכות לשימוע (עבירות מסוג עוון), במרבית המקרים, כאשר פונים לתביעה ומבקשים ממנה לקיים שימוע בטרם הגשת כתב אישום – היא מסכימה.
שימוע עשוי להוביל לעיתים לסגירת החקירה נגד החשוד. כך קרה למשל בתיק בו טיפלתי, שבו היו ראיות למכביר להגשת כתב אישום. לאחר הבאת מסמכים ששפכו אור על מצבו הנפשי המורכב של החשוד והטיפול שמקבל, והצגתם במסגרת השימוע המוצלח שהתקיים, נמנעה הפרקליטות לבסוף מהגשת כתב אישום כנגדו, והסתפקה באזהרתו בלבד.
מתי ניתן לפנות להסדר מותנה
במסגרת הייעוץ שמעניק הסניגור לאחר החקירה תישקל במקרים מסוימים האפשרות לפנות אל התביעה בבקשה לסגור את התיק בהסדר מותנה. החוק מאפשר סגירת תיקים בעבירות מסוימות (שאינן חמורות במיוחד) בהסדר מחוץ לכותלי בית המשפט , בתנאי שהחשוד עומד במספר תנאים הקבועים בחוק (למשל העדר פתיחת תיקים פליליים בחמש השנים האחרונות).
במקרים המתאימים, ייערך בין התביעה לחשוד וסנגורו הסכם לפיו לאחר שהחשוד יקבל אחריות לעבירה שבצע ויעמוד בתנאים שייקבעו בהסדר, ייסגר תיק החקירה שנפתח כנגדו, ללא כל רישום פלילי.
כך לדוגמה, נסגר בהסדר מותנה תיק של לקוחה שפנתה אלי לאחר שנחקרה בחשד לחבלה חמורה – עבירה שהעונש עליה הוא שנות מאסר רבות, ואינה נכללת ברשימת העבירות שניתן לערוך לגביהן הסדר מותנה לאחר צילום חומר החקירה, במסגרת בקשה לשימוע, הצלחנו להביא חוות דעת רפואיות שהטילו ספק בכך שהנזק הרפואי נגרם כתוצאה מהדחיפה של החשודה. ניהלנו מו"מ מול התביעה, וזו הסכימה שאין די ראיות להאשים את החשודה בחבלה חמורה, והסכימה לייחס לה עבירה קלה יותר של גרימת חבלה.
על עבירה זו ניתן להגיע להסדר מותנה, כפי שאכן קרה, מה שהוביל לסגירת התיק מחוץ לכותלי בית המשפט. כיום לאותה לקוחה אין רישום פלילי.
לסיכום, אם הסתבכתם או שנפתחה נגדכם חקירה פלילית – אל תצפו שהדברים יסתדרו מאליהם. פנו לקבלת ייעוץ משפטי, לפני החקירה ולאחריה. ייעוץ וטיפול מקצועי עשויים לחסוך לכם מאוחר יותר הגשת כתב אישום חמור ואי נעימות גדולה, או לפחות לשפר מאוד את מצבכם.
* הכותבת היא עורכת דין המתמחה בדין הפלילי
