כידוע, שנת 2020 היתה שנה קשה לעסקים הקטנים והבינוניים. תחת משבר הקורונה מצב העסקים במשק השתנה, פחות עסקים נפתחו והרבה יותר נסגרו. במהלך 2020 נפתחו כ-45 אלף עסקים בלבד, ומנגד נסגרו כ-70 אלף עסקים, כולל כ-20-25 אלף עסקים שנסגרו באופן זמני. עסקים רבים קיבלו לצד זאת מענקי קורונה מרשות המיסים. יצאנו לבדוק מהו מצבם של העסקים בישראל כמעט שנתיים לאחר התפרצותה של מגיפת הקורונה, והנתונים בהחלט מעודדים.
עיקרי הכתבה:
- שנת 2021 היתה טובה לעסקים: 46 אלף עסקים נסגרו במהלך 2021, אך 63 אלף עסקים חדשים נפתחו או חידשו את פעילותם.
- רמת הסיכון לסגירת עסקים ירדה: ב-2021 הסיכון לסגירת עסק עמד על 7.5%, לעומת 11.5% אשתקד, וזאת בעקבות תוספת העסקים.
- מספר העסקים במשק שב לרמה גבוהה: נכון לסוף 2021 מספר העסקים הפעילים עומד על 620 אלף, מתוכם 96.5% (600 אלף) מוגדרים כעסקים קטנים.
_____________________________________________________________________________________
האם מצב העסקים השתפר ב-2021?
הנתונים שפורסמו על ידי חברת המידע דן אנד ברדסטריט מעידים על שיפור משמעותי במצב העסקים בישראל בשנת 2021 ביחס לשנה הקודמת. במהלך השנה הנוכחית, תחת הצמיחה המחודשת של המשק והחזרה לשגרה במרבית הענפים, מספר העסקים שנסגרים שב לרמתו טרם פרוץ משבר הקורונה. במקביל, חלה עלייה במספר העסקים שנפתחו, כולל חלק מהעסקים שהיו סגורים ארעית במהלך שנת 2020 ונפתחו מחדש. כך, בשנת 2021 נסגרו כ-46 אלף עסקים.
בין הענפים הבולטים בשהם נרשמה עלייה גבוהה של סגירות עסקים: מסעדות ובתי קפה - כ-3,000 עסקים; קבלני עבודות בנייה ושיפוצים - כ-1,000 עסקים; חנויות אופנה והלבשה - כ-750 עסקים.
מנגד, כ-63 אלף עסקים, באופן מצרפי, נפתחו או שבו לפעול. בהתאמה, ההסתברות לסגירת עסק ירדה לכ-7.5% בשנת 2021, לעומת כ-11.5% בשנת 2020. לאור תוספת עסקים נטו חיובית, נכון לסוף שנת 2021 מספר העסקים הפעילים במשק שב לרמתו הגבוהה עם כ-620 אלף עסקים פעילים. מתוך העסקים הפעילים, כ-96.5% (כ-600 אלף) מוגדרים כעסקים קטנים, כ-3% מהם (כ-18 אלף) מוגדרים כעסקים בינוניים וכ-0.5% (כ-3,000) מוגדרים כעסקים גדולים.
נזקים לעסקים בקורונה: הענפים המסוכנים במשק
ענף מסעדות ברים ובתי קפה – בתחילת שנת 2021 הענף סבל מאובדן הכנסות כתוצאה מהסגר השלישי ומפעילות תחת מגבלות בהמשך, ממחסור בכוח אדם, מהתייקרות חומרי הגלם ומהיעדר תיירות נכנסת. האחרונה תרמה בשנת 2019, טרם פרוץ משבר הקורונה, לפדיון הענפי סך של כ-3.5 מיליארד שקל שכיום חסרים.
ענף סוכנויות נסיעות – ענף זה, תחת השפעת משבר הקורונה, המשיך לסבול בשנת 2021 משיבוש ניכר בפעילות, בשל הקיפאון העולמי בענף התיירות והנסיעות במגמה שהחלה כבר ב-2020. כך, ב-1 באוקטובר 2021 יצאו מישראל לחו"ל כ-2.3 מיליון ישראלים ונכנסו לישראל כ-305 אלף תיירים בלבד. לשם השוואה, בשנת 2019 כולה, טרם פרוץ משבר הקורונה, יצאו כ-9.2 מיליון ישראלים לחו"ל ונכנסו כ-4.9 מיליון תיירים לישראל.
ענף האופנה - הענף סבל בתחילת השנה מאובדן הכנסות כתוצאה מהסגר השלישי וההגבלות שחלו על המסחר עם סיום הסגר ועד שחזר לפעילות של שגרה מלאה.
היקף גיוסי ההון בהייטק הישראלי בשנת 2021 צמח לשיא כל הזמנים – כ-25 מיליארד דולר, עלייה של כ-140% בהשוואה לשנת 2020
הענפים היציבים במשק
ענף ההייטק – ענף ההייטק הוא הענף היציב כיום במשק, כאשר בשנים האחרונות עלה חלקו של הענף הן בתרומתו הישירה לתוצר והן חלקו מסך הייצוא הישראלי הכולל. כיום, ענף ההייטק מהווה מקור לכ-16% מהתוצר הישראלי ולכ-54% מסך הייצוא הישראלי. בהתאמה, היקף גיוסי ההון בהייטק הישראלי בשנת 2021 צמח לשיא כל הזמנים – כ-25 מיליארד דולר, עלייה של כ-140% בהשוואה לשנת 2020.
תעשיית הפרמצבטיקה – התעשיה שנחשבת באופן מסורתי לענף יציב, נוכח הביקושים היציבים לתרופות ולמוצרים פרמצבטיים.
תעשיית הכימיקלים – ענף הכימיקלים שב לפרוח בשנת 2021 לאחר ירידה מהותית (ארעית) בפעילות בשנת 2020. ההתאוששות הכלכלית ברחבי העולם גררה עימה עלייה בביקושים לכימיקלים המשמשים לתעשיה, לחקלאות, לענף הרכב, למוצרי צריכה אלקטרוניים ועוד. הענף מאופיין בעודפי ביקוש מצד הלקוחות אל מול ההיצע וכתוצאה גם בענף זה חלו עליות מחירים, לרווחת השחקניות הפעילות בו, כאשר עליית מחירי המוצרים בענף מאפילה על העלייה בעלות חומרי הגלם והובלת המוצרים.
עסקים בצל הקורונה: תמונת מצב
"בישראל טרום הקורונה היו לנו 580 אלף עסקים, מתוכם רוב מוחלט של עסקים קטנים ובינוניים. לפני הקורונה היתה צמיחה מאוד משמעותית במגזר הזה, בין 5% ל-25%. עם זאת, הרבה מאוד עסקים זעירים לא דיווחו על סגירתם במהלך 2020 ולכן רשויות המס לא באמת יודעים מהו המספר הנכון של עסקים, כי אנשים רצו לקבל את המענקים". כך אומרת לזאפ משפטי מלי ביצור פרנס, מנכ"לית קבוצת הייעוץ והניהול Tefen ויו"ר המכון לייצור מתקדם בתעשיה.
"בשנת 2021, חלק מהעסקים שנסגרו נפתחו מחדש ונפתחו גם חדשים. מדווח כי בסך הכל נסגרו בשנה האחרונה 50 אלף עסקים, אבל השנה יש הרבה פחות מענקים, אז ככל הנראה מדובר בנתונים יחסית מדויקים", אומרת ביצור פרנס.
התעוררה פתיחות לעובדי בומרנג - אנשים שעזבו או פוטרו ממקום העבודה בעקבות הקורונה וחוזרים לאותו מקום עבודה, תופעה שנפוצה מאוד גם בארה"ב
האם עסקים עדיין מתקשים לגייס עובדים?
"גיוס כוח אדם הוא תהליך מורכב במדינת ישראל והוא מלווה בפרדוקס: מצד אחד עסקים מחפשים לגייס עובדים, ומצד שני יש עובדים שמחפשים עבודה ולא מוצאים. ההסבר הפשוט לכך הוא שהתעשיה מחפשת עובדים, בעיקר עובדי כפיים ולמרות שאנשים מחפשים עבודה, זה לא שוק שאנשים באמת רוצים לעבוד בו.
"בנוסף ובאופן בלתי מובן, התעשיה פחות מתאימה את עצמה לעבודה מהבית ולעבודה מרחוק. הרבה אנשים מחפשים לעבוד היום במתכונת היברידית או מהבית. עולמות ההייטק למשל מורגלים בעבודה מרחוק וזו סיבה נוספת מיני רבות לכך שעובדים נמשכים להייטק. בנוסף, התעוררה פתיחות ל'עובדי בומרנג' - אנשים שעזבו או פוטרו ממקום העבודה בעקבות הקורונה, וחוזרים לאותו מקום עבודה, תופעה שנפוצה מאוד גם בארה"ב".
כיצד ייראה המשק הישראלי בשנה הקרובה?
"שנת 2022 בעיני, בניגוד להרבה תחזיות, הולכת להיות שנה יותר קשה למשק הישראלי. עד כה המשק שרד את הקורונה, עסקים שרדו את הסגרים ואת כל מה שהנגיף הביאו איתו, אבל צריך לזכור שהם שרדו את התקופה הזו הרבה בגלל המענקים הממשלתיים, שכעת כבר פחות ניתנים להם.
"כשהמשבר מתארך, צריך לקחת נשימה ארוכה, ולפעמים במדינה הקטנה שלנו פחות יודעים לעשות זאת. את המגמה ניתן לראות כבר עכשיו, בסוף 2021, בבעיות המזומנים של ארגונים גדולים במשק, והדבר ישפיע גם על העסקים הקטנים. אם יהיו עוד סגרים והגבלות משמעותיות, ארגונים רבים לא יוכלו להתמודד איתם והדבר עלול להביא למצב של קריסה", מסכמת ביצור פרנס.
שורה תחתונה: ב-2021 נרשמה מגמת התאוששות מסיבית במשק הישראלי. עסקים רבים נפתחו והיו כאלה שגם שבו לחיים. מכאן, נותר לנו לאחל לשנת 2022 להיות טובה יותר מקודמתה, והכי חשוב – נטולת קורונה.
בצילום משמאל: מלי ביצור פרנס, מנכ"לית קבוצת הייעוץ והניהול Tefen ויו"ר המכון לייצור מתקדם בתעשיה. צילום: אינגה אבשלום שילן
