בית המשפט לענייני משפחה בנצרת דן בשאלה האם יש לפסוק הוצאות משפט לחובת בעלת דין שהגישה תביעה לאבהות ונמצא במסגרת בירורה, כי הנתבע אינו האב.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו עכשיו לפורום משמורת ואבהות
אם לקטין הגישה תביעה כעבור כמה שנים מאז לידתו כנגד מי שהיא סברה שהוא אביו, והעידה כי מלבדו לא היה אדם אחר שקיימה עמו יחסים.
הצדדים הסכימו לקבל המלצת בית המשפט לפיה תיעשה בדיקה גנטית שמשקלה הראייתי מכריע וחותך ובמידה שהנתבע לא יתאים להיות האב תחוייב האם בשיפויו.
ממצאי הבדיקה הגנטית הראו כי הנתבע אינו מתאים להיות אביו הביולוגי של הילד.
בית המשפט קבע, כי בעלת דין המגישה תביעה לאבהות, מזונות ומשמורת כנגד מי שאינו אבי בנה הקטין, אינה יכולה להימלט מחובת תשלום הוצאות המשפט הריאליות שנגרמו לאותו נתבע.
הוצאות ממשיות ועגמת נפש
השופט אסף זגורי פסק, כי החיוב בהוצאות צריך לשקף את הוצאותיו הממשיות של הנתבע בפועל, את חלקו בתשלום הבדיקה הגנטית אך גם לכלול רכיב מפצה בגין עוגמת הנפש הנגרמת לאותו נתבע שנגרר בעל כורחו להליכים משפטיים ומעבר לכך נדרש לחשיפת חייו האישיים והפרטיים בפני בית המשפט והצד שכנגד ואף אפשר נטילת דגימת דם לשם הוכחת טענותיו.
בנסיבות הפרטניות של המקרה, מדובר בנתבע מוסלמי, מאורס, אשר בירור עובדות התביעה והתמודדות עמה לא הקלו עמו ויש לכך חשיבות בקביעת הפיצוי.
עוד נקבע, כי חשיבות נוספת בקביעת הפיצוי יכולה להילמד מהשאלה, האם מדובר בתביעה שהוגשה בתום לב או שמא מדובר בהעלאת טענות בעלמא או טענות שאין להן בסיס או הסתרת עובדות מפני הנתבע ומפני בית המשפט.
בנסיבות ולאחר שהוכח בבדיקה הגנטית, כי האב אינו מתאים להיות אביו הביולוגי של הקטין, ברור כי במקום אחר נמצא אביו הביולוגי של הקטין ואב זה הוא אשר קיים יחסים עם התובעת. עובדה זו הוסתרה מעיני בית המשפט והנתבע. יש בהחלט מקום בהקשר זה, להידרש להצהרות שונות של התובעת כדי ללמוד על (היעדר) תום הלב העומד מאחוריהן.
חשיפת האמת
השופט קבע, כי ברור, כי הצהרה זו של התובעת כמו יתר ההצהרות המאמתות כתבי התביעה, אינן ולא היו הצהרות אמת בכל הנוגע ליחסי ההורות או לקשר האבהות של הנתבע. העובדה שאין מדובר בהצהרות אמת מצדיקה לבדה חיוב הולם בהוצאות משפט. לאמירה האמת בבית המשפט ישנו ערך לא יסולא בפז. מי שאינו אומר אמת ותביעתו נדחית לאחר שהתגלה הדבר, צריך גם לשאת במחיר הכרוך בהסתרת העובדות האובייקטיביות (אשר יש והן ידועות רק לו) מעיני הצד שכנגד ומעיני בית המשפט.
השופט זגורי הדגיש, כי לעולם המשפט ולבעלי הדין ערך רב בחשיפת ואמירת האמת. פסיקת הוצאות הינם אחד המכשירים המכוונים להשגת תוצאה זו, בין כאמצעי עונשי בדיעבד, כאשר מתגלה אי אמירת אמת הנוגעת ללב המחלוקת ובין כאמצעי מחנך ומרתיע.
בית המשפט הוסיף, כי בהקשר זה יש לציין, כי לא תזיק צניעות וזהירות לבעלת דין המגישה תביעת אבהות. גם בעלת דין הבטוחה במאת האחוזים, כי הנתבע הוא אבי בנה הקטין (כבענייננו) צריכה להיזהר בדבריה ולומר לכל היותר, כי היא סבורה שמירב הסיכויים שהנתבע הוא אביו הביולוגי של הקטין וכן עליה לחשוף כל פרט אודות קיום יחסים עם גברים אחרים במועד ההתעברות המוערך. התנהלות דיונית שכזו אולי אינה עולה תמיד בקנה אחד עם טובת התובעת, אך היא מתחייבת מחובת ההגינות, תם הלב וחובת הזהירות בניהול תביעה משפטית בבית המשפט לענייני משפחה.
העובדה שהתובעת מיוצגת בידי הלשכה לסיוע משפטי, יכולה להצדיק התחשבות בקביעת גובה החיוב בהוצאות המשפט, לרבות במקרה דנן, אך בוודאי אינה יכולה להוות שיקול לאי חיוב אוטומטי כל אימת שמובהר כי הייצוג מוסדר מטעם הלשכה לסיוע משפטי.
לחשוב היטב לפני הגשת תביעות הכרוכות באבהות
מוצע לבעלות דין ולעורכי הדין לשקול היטב הגשת סדרת תביעות הכרוכות באבהות, כל עוד טרם נתברר עניין זה לגופו וניתן פסק דין הקובע, כי הנתבע הוא האב. זאת בפרט במקרים, בהם מדובר על צדדים שלא קיימו תא זוגי או משפחתי ואין ביניהם היכרות מוקדמת היכולה להקים בסיס ראייתי לקיום קשרי הורות ו/או הודאה ו/או הכרה של הנתבע באבהותו קודם הגשת התביעות. במצב דברים זה, הרצוי הוא כי ראשית לכל, תוגש תביעת אבהות ורק אם זו תתברר כמוצדקת מבחינה זו שיינתן פסק דין הקובע, כי הנתבע הוא אביו הביולוגי של הקטין, תוגשנה התביעות האחרות למזונות, השבת הוצאות עבר ו/או משמורת.
במקרה זה התביעה לאבהות הוגשה 4 חודשים לאחר הגשת התביעות למזונות ומשמורת ורק לאחר הכחשת האבהות על ידי הנתבע הוגשה התביעה לאבהות.
דרך אחרת היא להגיש כל התביעות יחדיו, אך בד בבד, לנהוג בהגינות ובזהירות כלפי הנתבע, בכך שב"כ התובעת יודיע כי ככל שהנתבע חולק על האבהות, הרי שהוא לא יידרש להגיש כתב הגנה עד למתן פסק דין בתביעת האבהות ו/או עד למתן הוראה אחרת של בית המשפט.
במקרה הנדון הוגשו התביעות למזונות ולמשמורת עוד קודם התביעה לאבהות והנתבע נאלץ להגיש כתבי הגנה כנגד כל התביעות. הדבר הצריך אותו לתשלום שכר טרחת עורך דין בהתאם ואין לזלזל בכך.
לאור האמור, התובענות למזונות משמורת ואבהות נדחו, והתובעת חויבה בתשלום הוצאות בסך 12,000 ₪ לנתבע.
(תמ"ש33909-11-11 א.ו. נ' ע.ח. ואח' – תביעת אבהות)