כאשר חייל בשירות סדיר או בשירות קבע בצה"ל נחקר במצ"ח על עבירה, מועבר חומר החקירה לפרקליטות הצבאית על מנת שתבחן אותו ותחליט אם יש מקום להגשת כתב אישום. בעבירות מסוג פשע - סוג העבירות החמור ביותר, מוזמן החייל לשימוע לפני הגשת כתב האישום.
ניצול נכון של הליך השימוע הוא קריטי, שכן הוא יכול למנוע הגשת כתב אישום ולשנות לחלוטין את מסלול חייו של החשוד. השימוע הוא זכות ולא חובה, ולכן רבים לא מכירים את חשיבותו ואת פרטיו, טועים ומתעלמים מזכות ענקית וחשובה זו. ריכזתי את השאלות הנפוצות שמגיעות אלי ואת התובנות שלי משנים רבות כסנגור בנושא השימוע, על מנת לעשות סדר ולהבין איך לפעול.
הליך השימוע הוא בעצם ההזדמנות האחרונה של מי שעומד בפני אישום להסביר את עצמו ולנסות למנוע את ההליכים נגדו ובכך חשיבותו
מהו בעצם שימוע?
השימוע הוא הליך המאפשר לחשוד בעבירה, לאחר שנחקר ועוד בטרם הוגש נגדו כתב אישום, לשכנע את הפרקליטות כי לא כדאי או שאין הצדקה להגיש כתב אישום נגדו. זוהי בעצם ההזדמנות האחרונה של מי שעומד בפני אישום להסביר את עצמו ולנסות למנוע את ההליכים נגדו.
קיראו עוד בנושא >>> חקירת מצ"ח – כל מה שחשוב לדעת
מהו הבסיס החוקי לשימוע?
בהליך הפלילי במישור האזרחי, סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, מחייב את התביעה לזמן חשוד בעבירות מסוג פשע לשימוע. במישור הצבאי, הסעיף הזה מוחל עקב פסיקות של בית המשפט העליון, וצה"ל אף הוציא נוהל בעניין.
ההנחיה המחייבת בצה"ל היא הנחיה 3.01, שסעיף 15 שלה קובע כי בעבירות מסוג פשע יש לזמן חייל חשוד לשימוע. סעיפים 20-21 להנחיה קובעים כי בעבירות מסוג עוון אין חובה לזמן לשימוע, אך מומלץ לעשות כן.
סנגורו של החשוד יכול לפנות לפרקליטות ולבקש הארכה למימוש השימוע. מניסיון אישי, כדאי לפנות ולבקש. למעשה, בכל פעם שפניתי לפרקליטות קיבלתי הארכה
האם בכל מקרה של עבירה מסוג פשע חובה לזמן לשימוע?
למרות האמור בהנחיה 3.01, התשובה היא לא. במקרים בהם הפרקליט הצבאי סבור שתיתכן מניעה משימוע, הוא רשאי שלא לזמן את החשוד בעטיין של נסיבות שונות שינומקו על ידו.
כמה זמן עומדת הזכות לשימוע?
בהליך הפלילי, מרגע שחשוד זומן לשימוע, עומדים לרשותו 30 יום לממש אותו. בצה"ל. לעומת זאת, הזמן מוקצב ל-21 יום בלבד. זאת ועוד, הפרקליטות הצבאית רשאית לקצר את הזמן כאשר מדובר במקרה קיצוני וחריג. במקרה כזה, קיצור הזמן לשימוע יוסבר ויתועד בתיק. מאידך, סנגורו של החשוד יכול לפנות לפרקליטות ולבקש הארכה, ומניסיון אישי כדאי לפנות ולבקש. למעשה, בכל פעם שפניתי לפרקליטות קיבלתי הארכה.
על מנת לקיים את השימוע באופן היעיל ביותר, רשאי הסנגור לבקש לצלם את החומר הקיים בתיק. כך הוא יכול לדעת פרטים חשובים - מהו היקף הראיות, במה הודה החשוד ובמה לא, ועוד
איך מתבצע השימוע?
באופן רגיל, השימוע מתבצע בכתב. עם זאת, מומלץ לפנות ולבקש פגישה פרונטלית, שללא ספק יש לה סיכוי גבוה יותר להצליח. מנסיוני, ברוב הפעמים שביקשתי שימוע פרונטלי נעניתי בחיוב, כך שאין מה להפסיד מעצם הבקשה.
על מנת לקיים את השימוע באופן היעיל ביותר, רשאי הסנגור לבקש לצלם את החומר הקיים בתיק. כך הוא יכול לדעת פרטים חשובים - מהו היקף הראיות, במה הודה החשוד ובמה לא, באילו אמצעי חקירה השתמשו, האם נעשה שימוש באמצעים פסולים, ועוד.
קיראו עוד בנושא >>> פטור משירות צבאי: מקרים וחריגים
בעוד שבמישור האזרחי כמעט כל החומר נחשף בפני הסנגור, בצה"ל אין חובה להעביר את כל החומר והפרקליט הוא שיחליט מה לחשוף. אולם, חשוב לדעת כי בית המשפט העליון קבע שאם רוצים להעניק לחשוד את זכות השימוע, הרי שיש לעשות זאת "בלב שלם ובנפש חפצה", כלומר באופן שבו יוכל החשוד באמת להגן על עצמו. לכן, כאשר הפרקליט הצבאי אינו חושף בפני הסנגור את מלוא החומר, ניתן לבקש עוד חומרים ולטעון שמניעת חומרים מהחשוד אינה עומדת במישור אחד עם "לב שלם ונפש חפצה".
חשוב מאוד לדעת שגם אם השתחררת כבר מהצבא וזימנו אותך לשימוע, כדאי מאוד לנצל את ההזדמנות כדי לנסות למנוע הגשת כתב אישום
מה לעשות אם השימוע נכשל?
במידה שהשימוע לא עזר והוגש כתב אישום, חשוב לדעת שסעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי מאפשר לפצ"ר או לסגנו לסגור תיק, אפילו שהוגש כתב אישום. לכן, אין להתייאש ולהשלים עם הגשתו של כתב האישום. לעתים מומלץ לפנות לפצ"ר ולבקש את ביטול התיק, תוך הצגת טיעונים שמסבירים מדוע יש לסגת מכתב האישום (אך זאת במקרים מיוחדים ולא כעניין שבשגרה).
הורשעתי בצבא - מהי ההשפעה באזרחות?
ישנה תפיסה שגויה לפיה מה שקורה בצבא נשאר בצבא. אולם, חשוב לדעת שכתב אישום שמוגש בצבא משתקף באזרחות ומופיע ברישום הפלילי. לכן, כדאי לעשות הכל כדי למנוע את הגשת כתב האישום, לנצל את ההזדמנות שמעניק השימוע, ממש להסתער עליה, וכמובן שלא לוותר על זכות זאת.
ביצעתי עבירה בצה"ל והשתחררתי - האם העניין נשכח?
חייל שעבר עבירה, אך לא נשפט ובינתיים השתחרר, צריך לדעת שהוא לא משוחרר מהשלכות העבירה. סעיף 6א לחוק השיפוט הצבאי אומר שאם אדם "עבר עבירה בעודו חייל ולאחר ביצוע העבירה חדל לחלוטין או לשעה מהיותו חייל, יחול עליו חוק זה בכל הנוגע לאותה עבירה". כלומר, יש לצבא אפשרות להגיש נגדו כתב אישום, אפילו אם הוא כבר אזרח. במקרה כזה האזרח יידון כמו כל חייל אחר לפני בית דין צבאי ובקודים של הצבא. לכן, חשוב מאוד לדעת שגם אם השתחררת כבר מהצבא וזימנו אותך לשימוע, כדאי מאוד לנצל את ההזדמנות כדי לנסות למנוע הגשת כתב אישום.
