בדומה לתקנות חירום רבות שנעשות בישראל, גם בשיאה של תקופת הקורונה – ספטמבר 2020 – אושרה בכנסת שורה של תיקונים לחוק ההוצאה לפועל שלכאורה היו אמורים לסייע ליחידים ועסקים שנקלעו למצוקה בשל משבר הקורונה, לפרוע את החובות שבגינם נפתחו להם תיקים בהוצאה לפועל. עו"ד דקל יוגב מסביר שבפועל, תקנות חירום אלו ממשיכות להתקיים ללא זמן מוגבל והנהנים העיקריים הם החייבים, שמקבלים גיבוי מלא למשוך עוד ועוד את חובותיהם.
"בתקופת הסגרים, בעלי עסקים רבים הלינו על כך שהעסקים שלהם סגורים ושאין ביכולתם לשלם את החובות הרבים שהצטברו בהוצאה לפועל. באותה תקופה של תחילת ימי הקורונה, זה היה הגיוני ורלוונטי. בהחלטה של תזכיר חוק הוצאה לפועל (נגיף קורונה) החדש הוראות שעה תש"ף 2020, למעשה, המנהל להוצאה לפועל הוציא תזכיר תקנת חירום והוחלט שיינתן 60 יום לחייב להגיש התנגדות על הליכי ביצוע בהוצאה לפועל, במקום 30 יום".
"החייבים מחמקים מתשלום, ההגבלות לא מפריעות להם ואין כלי גבייה משמעותי מולם"
אז מה הבעיה שנוצרה?
"הבעיה היא שעד היום - ינואר 2022 - התקנות קיימות ולמעשה הפכו לנוהל שבשגרה, בדיוק כפי שמשרדים ממשלתיים רבים ממשיכים עם הנחיות חירום מכוח האינרציה ואינם מקבלים קהל. הבהלה שיצר נגיף הקורונה הותירה מצב אבסורדי של התנהלות קלוקלת", אומר עו"ד דקל יוגב.
לדבריו, אחת הבעיות המרכזיות שיש בתקנות אלו היא שרוב החייבים הסתבכו טרם מרץ 2020 עת פרצה המגיפה וללא קשר להתפרצות הנגיף. "החייבים המשיכו להגיש עוד ועוד התנגדויות כדי למשוך זמן, והצהירו שאינם חייבים את הכספים אך זאת ללא הוכחת ראיה - הם לא חתמו, לא ידעו וכו'. מצב כזה דורש בירור ובינתיים רשם ההוצאה לפועל, שלו אין שיקול דעת, מעביר לביהמ"ש את התיק, שם דיון מקדים נקבע לא פחות מ-4-5 חודשים, ובינתיים כל ההליכים מוקפאים. המדינה ורשות האכיפה הפכה להיות חממה לחייבים. כל אדם יכול לדחות את חובותיו ולהתנהל כך במשך שנים, עם גיבוי מלא מהמדינה".
קיראו עוד בנושא >>> הליכים בהוצאה לפועל: כיצד להתנהל?
בנוסף לדחיית ההליכים, בשל העובדה שמספר החייבים הלך וגדל, הוחלט להפחית את אגרת פתיחת תיק ליחיד, קרי החייב בהליכי חדלות פרעון, מסך של 1,600 ₪ ל-900 ₪. אגרת הפתיחה של תיק חדלות פרעון הופחתה בכמחצית - בעבר הלא רחוק במשך מספר שנים היא עמדה על 2,500 ₪. "כך", אומר עו"ד יוגב, "החייבים מתנהלים כפי שהם רוצים תחת ההגנה של המשפט, ההגבלות לא מפריעות להם להתנהל ואין כלי גבייה משמעותי מולם. החייב יכול למעשה להמשיך ולהתחמק מתשלום החובות בחסות החוק".
"עיקולים בטרם המצאת אזהרה משמשים כמנוף הטוב ביותר לתפוס חייב מתחמק מתשלום, ואלה הם מרבית החייבים"
מה ניתן בכל זאת לעשות כדי למנוע דחיית הליכים?
"ניתן להטיל עיקולים טרם המצאת אזהרה – הניתן במעמד צד אחד. על הזוכה להסביר לרשם ההוצאה לפועל מה יקרה אם ימתין לסנקציה, עד שהחייב יגיש התנגדות. אם יש לך מידע מהימן על חייב שמסתיר מידע, בין אם מדובר בחייב שמחד מעיד על היעדר מקור פרנסה אך מאידך מנהל עסק בשם אחר או בכובע אחר, או פותח סניף נוסף תוך שינוי בעלויות או העברת נציג מהמשפחה לפרונט, כאשר הוא נמצא מאחורי הקלעים, אפשר להגיש זאת לרשם. לפעמים מספיקות רק תמונות או דו"ח של חוקר, מצג כמו שינוי ספח של הקופה. לא צריך מאמצים עילאיים כדי להוכיח זאת, וכך ניתן לבצע עיקולים בטרם המצאת אזהרה", אומר עו"ד יוגב דקל.
לדבריו, מדובר בכלי חשוב "משום שברגע שהצלחנו לעקל בשלב ראשוני ומוקדם כספים של חייב, הצלחנו למלא את מכסת החוב טרם הספיק החייב לרוקן את חשבונותיו או להבריח את נכסיו. בסוגיה זו נכון לומר שכל הקודם זוכה - כך החייב מעדיף לבוא איתך במו"מ על מנת לסיים את עניין החוב ויש כאן חשיבות לעניין הראשוניות, כי המלחמה היא לא רק מול החייב אלא גם מול הנושים האחרים שיתווספו בהמשך. לכן, אם תפסת את הכסף ראשון, תהיה הראשון לקבלו.
"היו לי לא מעט תיקים שבהם הייתי הנושה הקטן ביותר אך הצלחתי לקבל את הכספים ואף סייעתי לנושים האחרים. עיקולים בטרם המצאת אזהרה משמשים כמנוף הטוב ביותר לתפוס חייב מתחמק מתשלום, ואלה הם מרבית החייבים".
מכשלה שכיחה נוספת שאתה מציין עו"ד יוגב היא היא חייבים שמתחמקים בכל דרך מקבלת האזהרה, כך יוצא שמי שלא הצליח להמציא את האזהרה לחייב, אינו יכול לעשות דבר.
מה ניתן לעשות במקרים שכאלו?
"קיימים שני סוגי המצאות: המצאה חלקית והמצאה מלאה. המצאה חלקית היא כאשר היו שלושה ביקורים במקום מגוריו של החייב, כאשר מדביקים על דלתו הודעה והמוסרים מצלמים את הדלת, מסבירים היכן השאירו את ההודעה ומוודאים עם השכנים שהחייב אכן גר באותו מקום.
"ההבדל בין חלקית למלאה הוא שהמצאה חלקית לא נותנת להטיל הגבלות על החייב אחרי תקופה מסוימת, בעוד שהמלאה כן נותנת. עם זאת, המצאה חלקית יוצרת עיקולים עתידיים עד 60 ימים והסיטואציה יכולה ליצור מנוע הפעלה על החייב. אם החייב סירב לקבל את האזהרה מדובר בהמצאה מלאה ואפשר להטיל עליו את כל הסנקציות.
ואיך אפשר להוכיח סירוב?
"המוסר מצהיר שאותו אדם חייב זוהה, נותן תצהיר בשמו מפורט ומצהיר בפני עו"ד שזהו אכן החייב, גם אם סירב לקבל את האזהרה או לחתום עליה".
