התחלתו של הליך גישור בגירושין משול לא פעם ללידה מחודשת של משפחה – זהו תהליך מורכב ומלא בקשיים אך בסופו יש קרן אור ואופטימיות רבה. הסכם גישור פותח פתח לשינוי חיובי ולשיפור משמעותי בחיים, כך ששני הצדדים יכלו להמשיך להתפתח ולצמוח בחייהם גם לאחר הגירושין. באופן זה, כאשר הצדדים יודעים כבר בשלבים המוקדמים של התהליך כיצד הם רוצים שחייהם ייראו לאחר הגירושין, ניתן להגדיר מטרות מעשיות לגישור ולפעול באופן שיתופי כדי להשיגן.
ניתן בהחלט להגיע להסכם שמניח את היסודות להתנהלות משפחתית מאוזנת באווירה שלווה ונעימה, לפשר ולגשר בין פערים ולפתור את המחלוקות
מטרת הליך הגישור
מטרת הליך הגישור בגירושין היא הגעה להסכם ללא התנגדויות ובמסגרת החוק. הליך הגישור הוא הליך שיתופי, שאם נעשה מתוך רצון טוב, הוא מטיב עם הצדדים ומקטין באופן ניכר את העלויות הכרוכות בהליך פירוק הבית. בתהליך ש"פניו לשלום" אין צורך בשני עורכי דין, שלעתים רק מלבים את אש המריבה, אלא ניתן בהחלט להגיע להסכם שמניח את היסודות להתנהלות משפחתית מאוזנת באווירה שלווה ונעימה, לפשר ולגשר בין פערים ולפתור את המחלוקות בעזרת עורך דין הנותן מענה לשני הצדדים.
ההסכם הוא התחייבות מידתית לשנים הבאות, שמטיבה עם שני הצדדים. בהסכם הוגן, צד אחד לא יוותר על כל רכושו לטובת הצד האחר, כיוון שהמשפחה עדיין ממשיכה להתקיים
מהו הסכם גישור טוב?
הסכם גישור מוצלח הוא הסכם שניתן לאשר בדיון אחד לפתחו של בית המשפט והוא מבטא את רצונות בני הזוג, מגדיר את הגבולות ומאפשר לכל אחד מהצדדים להתחיל את חייו לאחר הגירושין כשיש קורת גג לראשו ושעתידו הכלכלי ועתיד ילדיו מובטח.
המציאות מלמדת שהסכמים טובים הם הסכמים שעומדים במבחן הזמן, ואכן לא פעם ראיתי זוגות שהגיעו להסכמות ומימשו את תנאי ההסכם במלואם (תשלום מזונות במועד וקיום הסדרי ראייה כפי שהוגדר), ויתרה מכך הגדילו לעשות והקלו על הצד השני ככל שיכלו. אנשים אלה הם דוגמה לתהליך פרידה שנעשה מתוך כבוד הדדי ושותפות אמת.
ההסכם הוא התחייבות מידתית לשנים הבאות, שמטיבה עם שני הצדדים. בהסכם הוגן, צד אחד לא יוותר על כל רכושו לטובת הצד האחר, כיוון שהמשפחה עדיין ממשיכה להתקיים וניהול השגרה הופך להיות מורכב יותר, אך יחד עם זאת אפשרי לחלוטין, רק בדרך אחרת. כדי להמחיש את הנושא, בחרתי להביא מספר דוגמאות להסכמים טובים, שברקע ישנה מחלוקת על רכוש ועל נכסים משותפים. כלל הפרטים המזהים בדוגמאות אלו שונו.
ההסכם המיטבי בין שני בני הזוג התאפשר כי הצדדים הבינו את הרצונות העמוקים זה של זה ואת הצורך להבטיח את עתיד הילדים לעומת הצורך לשמור על השגרה
הסכמי גירושין שעמדו במבחן הזמן
לפני מספר שנים הגיע למשרדי זוג שהיתה ברשותו דירה משותפת במיזם יוקרה. בני הזוג רכשו יחד את הדירה אך מקור ההון העיקרי לרכישת הנכס ניתן במתנה מהוריה של האישה. במחלוקת הגירושין שהיתה ביניהם היו אי- בנות ביחס לשייכות הדירה, ולכן בהסכם הגישור בני הזוג הסכימו כי האישה תשלם לאבי ילדיה 400,000 שקל כדי שיוכל לרכוש דירה משל עצמו, ואילו היא תישאר עם הדירה שרכשו יחדיו. בנוסף לכך, הוחלט כי האישה לא תוכל למכור את הדירה ויהיה עליה להוסיף את שמות ילדיה לרישום הטאבו שלה.
במקרה זה, ההסכם התאפשר כי הצדדים הבינו את הרצונות העמוקים זה של זה ואת הצורך להבטיח את עתיד הילדים לעומת הצורך לשמור על השגרה. בן הזוג קיבל סכום כספי ראשוני שסייע לו לרכוש נכס משל עצמו ובו יוכל לארח את ילדיו בסביבה בריאה (ולא בבית הוריו כפי שקורה לרבים) ואילו האישה נשארה בסביבת המגורים המוכרת ולא עברה שום טלטלה. בדרך זו ההורים יכלו להבטיח קורת גג קבועה ובטוחה לילדיהם גם לאחר הגירושין.
במקרה אחר שעסק אף הוא במחלוקת על נכס משותף, האב המשיך לשלם משכנתה על נכס שלא התגורר בו עד שהילדים הגיעו לבגרות, וזאת כדי להבטיח כי לילדים תהיה קורת גג קבועה לפחות עד מועד גיוסם לשירות צבאי. על פי ההסכם, רק לאחר מכן ניתן יהיה למכור את הבית וכל צד יקבל מחצית מכספי המכירה ויעשה כרצונו.
מקרים כאלה מהווים חלופה הולמת לאפשרות אחרת כמו פנייה לכונסי נכסים, שמציעים את הנכס במחיר נמוך מהמקובל בשוק.
האם תהליך הגישור פותח חלון הזדמנויות לתיקון?
לעיתים תהליך הגישור הוא פתח לקיום שיח משותף ופתוח יותר, כשבתווך עומד אדם בלתי תלוי, אשר משקף את הדברים שנאמרים ומבהיר כיצד ניתן לנהל את הבית במתכונת טובה יותר, תוך הגדרה ברורה של תחומי האחריות. ישנם זוגות שפנו להליך גישור ולאחר מכן הבינו שתהליך הגירושין מיותר וניתן להמשיך ולקיים את הבית ולמזער נזקים. הם חזרו לביתם עם "חומר למחשבה" ומי שהצליח ליישם את ההמלצות נהנה משיפור באיכות חייו ובשגרת יומו.
אם אתם עומדים להתגרש או שוקלים את הנושא בכובד ראש, אל תיתנו לבית המשפט להכריע את גורלכם בעניינים שאפשר לגשר עליהם
מהו משכו של הליך הגישור?
הליך הגישור נמשך בין ארבע לחמש פגישות, אחת לשבוע או אחת לשבועיים, שבסופן נחתם הסכם מחייב שפתוח לדיון. לאחר הגעה להסכמה משותפת המחייבת את שני הצדדים, הזוג ניגש לבית הדין לצורך תיקוף הגירושין.
בהסכם מסוג זה ניתן להתגרש ולשמור על שלום הבית, ללכת לקראת בני הזוג, למצוא פתרונות לנכסים שיש עליהם מחלוקת, להרחיק את נקודת המבט ולהבין את שורש הקרע ואת הגורמים המשפיעים על הרצון להתגרש (לדוגמה, חלוקת נטל לא הוגנת בבית, נכסים במחלוקת, לחץ חברתי וכן הלאה). בתהליך זה אנחנו מתרגמים את הרצונות למעשים ו"מקלפים את הקליפות".
לסיכום, אם אתם עומדים להתגרש או שוקלים את הנושא בכובד ראש, אל תיתנו לבית המשפט להכריע את גורלכם בעניינים שאפשר לגשר עליהם. בית משול לעסק וחשוב להמשיך לקיים אותו מתוך שיח ולא מתוך מלחמה.
גשו למגשר שיסייע לכם להגיע להסכם מידתי, הגיוני ומציאותי. הפתרונות זמינים יותר ממה שתוכלו לשער, ולכן אין טעם להילחם, כל שכן כאשר הצדדים מכירים זה את זה. הפנו את המבט אל החיים החדשים גם אם הם לא ימשיכו בקן המשפחתי הקיים ותוכלו להגיע אל עמק השווה.
הכותב הוא עורך דין ומגשר תומר בן-דור העוסק בדיני משפחה ומלווה זוגות בהליכי גישור. עורך הדין בן דור פועל בגישה המקדמת החלטות שקולות, הגיוניות המקדמות את שני הצדדים.
לפגישת ייעוץ ראשונית, צרו קשר: 053-4262129
