לרוב, אנו, בני האדם, אוהבים שיש לנו שליטה בחיינו ואף לא אחת מבקשים לשלוט במה שיקרה אחרי לכתנו. בהתאם לכך, אף תוקן לאחרונה בישראל חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, באמצעותו ניתן כעת להצטייד במסמך משפטי המכונה ייפוי כח מתמשך. מסמך המאפשר לכל אחד ואחת מאיתנו לשלוט עד כמה שניתן באופן בו יתנהלו העניינים סביבנו, לרבות ניהול רכושנו, אם חלילה לא נתפקד קוגניטיבית, כלומר לא נהיה כשירים לקבל החלטות בעצמנו.
האם ניתן להבטיח את שייעשה ברכושנו גם לאחר מותנו?
שאלת השאלות היא האם ניתן להבטיח את שייעשה ברכושנו גם לאחר מותנו, כך שתובטח השליטה שלנו בעיזבון שנותיר לאחר לכתנו, גם לאחר מותו של היורש לו הורשנו. כלומר, תובטח שליטתנו במה שקרוי: "יורש אחר יורש". כך למשל, במקרים שבהם נרצה להבטיח שעזבוננו יעבור לאחר מותנו לבן או בת הזוג שנותר בחיים, ורק לאחר מותו של בן הזוג, גם ליורשים אחרים עליהם נורה בצוואה. כתיבת צוואה הדדית, בין בני זוג, היא המענה לסוגיה הנ"ל.
מטרת הצוואה ההדדית היא, על פי רוב, להבטיח כי לבן או בת הזוג שנותר בחיים יהיה די צורכו למחייתו, ואת הצורך בהבטחה כי העיזבון "יישאר במשפחה"
מהי צוואה הדדית?
צוואה הדדית דומה לחוזה הנחתם בין בני זוג בעודם בחיים, כאשר שניהם כובלים את עצמם למסמך משפטי בעל עיקרון זהה על בסיס אינטרס ההסתמכות. כלומר, בני זוג מסתמכים בצוואתם זה על זו ומתאמים ביניהם את צוואותיהם.
מטרת הצוואה ההדדית היא, על פי רוב, להבטיח כי לבן או בת הזוג שנותר בחיים יהיה די צורכו למחייתו, ואף לא מעט עולה הצורך בהבטחה כי העיזבון "יישאר במשפחה". לאור זאת, יהיה זה שכיח מאוד בצוואות ההדדיות כי לאחר מות אחד/ת מבן הזוג, כל אחד מבני הזוג יצווה את רכושו לבן הזוג שנותר בחיים, ורק לאחר מותו של בן הזוג שנותר בחיים, הילדים שלהם (או יורשים אחרים) יירשו את יתרת העיזבון. יש אפילו החותמים על מסמך אחד (צוואה אחת הדדית) ולא על שתי צוואות נפרדות.
העיקרון בצוואה הדדית הוא שלא ניתן לשנותה לאחר מותו של בן הזוג, ואם בן הזוג שנותר בחיים מבקש לבטל את צוואתו, לאחר שחולק העיזבון, עליו להשיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון
היכן ההתנגשות בין צוואה הדדית לבין מורשת ישראל?
"כיבוד רצון המת הינו עיקרון השאוב ממורשת ישראל, והביטוי המרכזי שלו במשפט הישראלי גלום בדיני הצוואות. הצוואה משקפת את האוטונומיה של המצווה כפרט ואת זכותו החוקתית בקניינו. כללים שונים בדיני הצוואות אשר בוחנים את תוקפה של הצוואה נועדו לקבוע האם הצוואה אכן משקפת את רצונו האמיתי של המצווה (עניין אהרן, פסקאות 7, 8 לפסק דיני).
נקודת המוצא היא כי רצון המצווה הינו האינטרס היחיד הראוי להגנה במסגרת הצוואה. ליורשים או לכל אדם אחר, אין כל אינטרס הסתמכות הראוי להגנה (ע"א 1212/91 קרן לב"י נ' בינשטוק, פ"ד מח(3) 705, 722 (1994))"- בע"מ 10807/03 אליקום זמיר נ' רות גמליאל ואח'.
קיראו עוד >>>> אפוטרופסות או ייפוי כוח מתמשך?
צוואה הדדית כובלת את הצדדים ובעצם סוטה מהעיקרון הנ"ל כי רצון המצווה הינו האינטרס היחיד הראוי להגנה במסגרת הצוואה, וזאת משום שהעיקרון בצוואה הדדית הוא שלא ניתן לשנותה לאחר מותו של בן הזוג, ואם בן הזוג שנותר בחיים מבקש לבטל את צוואתו, לאחר שחולק העיזבון, "... עליו להשיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש" (סעיף 8(א) 2 (ב) לחוק הירושה תשכ"ה - 1965).
נסיבות החיים משתנות והן יכולות לקבל ביטוי, לדוגמה, בסכסוך משפחתי שנוצר עם הזמן, הגורם לבן הזוג שנותר בחיים לרצות לשנות את צוואתו
מהן החוזקות והחולשות בצוואה הדדית?
היתרון המרכזי בצוואה הדדית הוא שזהו הכלי שיכול להעניק לנו עד כמה שניתן את הביטחון והוודאות שגם לאחר מותנו בן או בת הזוג שלנו לא יוכל לשנות את צוואתו, ולמנוע כך מצב לפיו במקום להוריש את העזבון לילדינו המשותפים או למי שהחלטנו להוריש כאשר חתמנו על צוואה הדדית, אחד מבני הזוג יחליט על הורשת העזבון ליורשים אחרים, כמו, למשל לבן/בת זוג חדש, או לצאצא שייוולד לו מנישואים שניים, וכיוצא באלה.
אך יתרון זה עשוי להפוך גם לחיסרון, משום שהוא מקשה על בן הזוג שנותר בחיים להבטיח את האוטונומיה שלו ואת יכולתו לשלוט באופן שבו יחולק העיזבון שלו לאור הנסיבות המשתנות תדיר של חייו.
נסיבות החיים המשתנות יכולות לקבל ביטוי, לדוגמה, בסכסוך משפחתי שנוצר עם הזמן, הגורם לבן הזוג שנותר בחיים לרצות לשנות את צוואתו. דוגמה אחרת היא מצב שבו למשל אחד הילדים, כלומר אחד מהנהנים בצוואה, היה זקוק לסכום כסף משמעותי, ובן הזוג שנותר בחיים, שנתן לו את הסכום, מעוניין להוריד את הסכום הזה מחלקו של הילד בעיזבון, ולפיכך, נדרש בן הזוג שנותר בחיים לשנות את צוואתו. אלו הן רק שתי דוגמאות מתוך אינספור סיטואציות אפשריות.
ניתן לסייג עניינים מסוימים גם בצוואות הדדיות ובכך אף להבטיח מעט אוטונומיה וחופש פעולה לבן הזוג שנותר בחיים - לשם כך יש לפנות לעו"ד המיומן בתחום
האם בכלל קיימים לכך פתרונות משפטיים?
לחלק מהמצבים המתוארים לעיל קיימים בהחלט פתרונות, וניתן לסייג עניינים מסוימים גם בצוואות הדדיות ובכך אף להבטיח מעט אוטונומיה וחופש פעולה לבן הזוג שנותר בחיים. אך לשם כך יש לפנות לעו"ד המיומן בתחום והיודע מנסיונו לא רק לצפות מצבים, אלא גם לתת להם מענה. כך, תוכלו ליהנות מהיתרונות העצומים של הצוואה ההדדית ולוודא מראש שלא רק שהיא תקיים את ייעודה, אלא אף שלא תהפוך לנטל על בן הזוג שיוותר בחיים.
עורכת דין ונוטריון אפרת דרור מתמחה בדיני ירושה, ניהול עזבונות, בעריכת צוואות לסוגיהן ובמתן מענה לצרכים הייחודיים הקשורים בצוואות.
אין באמור לעיל, בכדי להוות משום יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית, הכתוב לעיל מהווה תיאור כללי בלבד ובלתי מחייב. בכל מקרה יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין
