לקראת סוף שנת 2019, טרם פרוץ מגיפת הקורונה, חוקק חוק חדלות פירעון אשר מציע אפשרות לכל אדם שנקלע לחובות והוא אינו מסוגל לעמוד בהחזרים, להגיע להסדר ולהשתקם כלכלית. עו"ד אלי פרטוק, העוסק בייצוג חייבים וזוכים בהוצאה לפועל, מסביר שהמטרה המרכזית של חוק חדלות פירעון היא להביא עד כמה שניתן לשיקומו הכלכלי של החייב ולקדם את שילובו במרקם החיים הכלכליים. לצורך כך, במסגרת ההליך מתמנה נאמן מטעם בית המשפט שמפקח על הנכסים וההחזרים, ומלווה את החייב עד סוף ההליך לקבלת ההסדר.
קיראו עוד >>>> הוצאה לפועל: הצעיר נסע ללמוד בחו"ל וגילה שהוא בחובות כבדים
לנושים, שהם לרוב בנקים, חברות וגם אנשים פרטיים, יש את הזכות להגיש את תביעת החוב לתיק חדלות פרעון בתוך שישה חודשים. אם התביעה לא מוגשת במסגרת זמן זו, הם מאבדים את הזכות לדרוש את התביעה וכך למעשה קטן גובה החוב של החייב.
החוק לא מתייחס להיקלעות לחובות כאל פגם מוסרי אלא כאל כשל שיכול להתרחש ועל החברה לעשות ככל יכולתה להחזיר את החייב למסלול התקין
מהו השינוי המהותי בין הדין הקודם (פקודת פשיטת רגל) לחוק חדלות פירעון?
"החוק לא מתייחס לאירוע כאל פגם מוסרי אלא כאל כשל שיכול להתרחש ועל החברה לעשות ככל יכולתה להחזיר את החייב למסלול התקין ולסייע בשיקומו הכלכלי", אומר עו"ד אלי פרטוק ומסביר שכאשר החוב עומד על 50,000-150,000 שקל ח מגישים את הבקשה לממונה והיא תידון אצל רשם ההוצאה לפועל. לעומת זאת, כאשר החוב הוא מעל 150,000 שקל, הבקשה תידון בבית משפט השלום ולא בבית המשפט המחוזי.
קיראו עוד >>>> הקיבוצניקית קיבלה הפטר חובות על יותר מ-90% מחובותיה
באחד התיקים שהגיעו לאחרונה למשרדו של עו"ד אלי פרטוק, חייבת שסך כל חובותיה היו כ–445,500 שקל לנושים שונים, נכנסה להליך של חדלות פרעון. לאחר מו"מ עם הנאמן הגיעו להסכמה שעל החייבת לשלם סך כולל של 74,500 שקל שייפרס על פני 60 תשלומים, ולאחריהם היא תהיה זכאית להפטר.
העובדה שהפיצויים וקופת הגמל של בעל החוב עשויים להגיע לקופת ההוצאה לפועל היא אחת הבעיות המהותיות בחוק
הסיבות שיוכלו להביא לביטול חדלות פירעון
"לנסיבות שהובילו את החייב לחובות יש משקל, משום שקיימים מצבים שבהם החוב נעשה שלא בתום לב, ובמצבים אלה לא יאשרו הממונה והנאמן את הבקשה להיכנס להליך של חדלות פירעון", אומר עו"ד אלי פרטוק ומונה שלוש סיבות כאלו:
- כאשר קיים חוב הימורים.
- כאשר החייב לא עומד בתשלום החודשי שנקבע על ידי הממונה מכל סיבה שהיא.
- כאשר החייב לא מגיש לממונה ולנאמן את הדו"חות הדו חודשיים המפרטים את ההכנסות וההוצאות בצירוף כל האסמכתאות, כגון: תלושי משכורת, ארנונה, חשמל והוצאות שונות נוספות.
הנסיבות שבעטיין נוצר החוב נחשפות בעת הליך בירור, אליו מוזמן החייב על ידי הנאמן ברגע שמתקבל צו לפתיחת ההליכים. "במהלך הבירור, הנאמן מברר את השתלשלות העניינים, ומה יכולת הפירעון העתידית להמשך ההליך", אומר עו"ד אלי פרטוק. "אם יש לו למשל קופות גמל או פיצויים – אלה הם כספים שאינם מוגנים ולכן יש סיכוי שיעברו לקופת הנאמן והממונה. לעומת זאת, יש כספים שהם מוגנים כמו פנסיה ובזה אין לגעת, אלא אם כן בעל החוב מסכים לכך".
לדידו של עו"ד פרטוק, העובדה שהפיצויים וקופת הגמל של בעל החוב עשויים להגיע לקופת ההוצאה לפועל היא אחת הבעיות המהותיות בחוק זה.
"ראוי לעשות תכנית פרעון לחייב ועד כמה שניתן להפחית בקופות גמל ופיצויים, שייקחו רק חלק מכספים אלו או שלא יקחו בכלל. החייב ממילא אינו במצב כלכלי טוב ואם ייקחו גם מקורות אלה, הוא אמנם יהיה פטור מחובות אך גם יישאר בלא כלום בידיו".
