"המונח 'משמורת' החל לחלוף מן העולם", אומרת עו"ד סימה כהן, המתמחה בדיני משפחה וירושה. "הגישה הרווחת כיום בבתי המשפט מדברת על אחריות הורית משותפת וחלוקת זמני שהות שווים בין שני ההורים ועל כך ניתן ללמוד אף מתיקון החוק האחרון, לפיו פס מן העולם מונח המשמורת מתקנות בית משפט לענייני משפחה".
כיצד הגדרת המשמורת משפיעה על חלוקת הזמנים ועל המזונות?
"ישנה משמורת משפטית ומשמורת פיזית על קטין. על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, עד גיל 18 שני ההורים הם האפוטרופסים של הילד, שניהם שקולים במעמדם ויש להם אחריות כלפי קטין בשגרה או בחירום, כמו בחירת הזרם החינוכי, עניינים רפואיים ועוד. כל החלטה בעניינים אלה צריכה להתקבל על ידי שני ההורים, וככל שאין הסכמה - בית המשפט מכריע", אומרת עו"ד סימה כהן. "למשמורת יש היבט נוסף - משמורת פיזית, הלכה למעשה היכן נמצא הקטין ביום יום, עם אמא או עם אבא".
"יש לא מעט גברים שמעוניינים בהורות שוויונית והמטרה היא לאפשר זאת, שכן טובת הילד היא למעורבות שוויונית של שני הוריו בגידולו"
חזקת הגיל הרך הולכת ונחלשת
על פי חזקת הגיל הרך המוגדרת בחוק, משמורת ילדים עד גיל 6 ניתנת על דרך הכלל לאם, כאשר לאב נקבעים זמני שהות עם הילד, אלא אם כן יש נסיבות מיוחדות שבעטיין בוחנים מחדש את טובת הילד. נסיבות מיוחדות כוללות למשל חוסר כשירות של האם, או לחלופין הוכחת פעילות ומעורבות שוויונית של האב בגידול הילדים, דבר שקורה בהרבה ממשפחות כיום. "יש לא מעט גברים שמעוניינים בהורות שוויונית", אומרת עו"ד כהן, "והמטרה היא לאפשר זאת, שכן טובת הילד היא למעורבות שוויונית של שני הוריו בגידולו".
כיום כוחה של חזקת הגיל הרך הולך ונחלש, וחלק משופטי בתי משפט לענייני משפחה פוסקים בהתאם לטובת הילד להסדרים של משמורת משותפת, גם כאשר מדובר בילדים מתחת לגיל 6.
בתיק שהובא למשרדה של עו"ד כהן, הורים לפעוטות בני שנתיים ושלוש החליטו להתגרש. האם טענה שהיא ההורה העיקרי ולכן הילדים צריכים להיות אצלה ולשהות בעיקר איתה. "הצגתי בפני בית משפט ראיות שהאב היה מעורב לא פחות מהאם, הוא ליווה את ילדיו לחיסונים והיה מעורב יותר מהאם מול צוות הגן. קיבלנו חלוקת זמנים שוויונית, ובגיל הרך זה כלל לא מובן מאליו", מספרת עו"ד סימה כהן.
"הגדרת ההורה המשמורן משפיעה הלכה למעשה בעיקר על קבלת קצבאות, כמו קצבת ילדים מביטוח לאומי או סיוע בדיור"
חלוקת זמני שהות חשובה הרבה יותר מהגדרת המשמורת
לדברי עו"ד כהן, רבים נתפסים במאבק על הגדרת המשמורת, אך מתברר כי המאבק הזה מיותר ומה שחשוב יותר הוא חלוקת זמני השהות. "אם אב רוצה הורות שוויונית, הוא לא צריך להיתפס להגדרת הורה משמורן אלא להתעקש על חלוקת זמני שהות שוויוניים משום שהגדרת ההורה המשמורן משפיעה הלכה למעשה בעיקר על קבלת קצבאות, כמו קצבת ילדים מביטוח לאומי או סיוע בדיור. מה גם שלפי תיקון החוק החדש, פס מן העולם מונח המשמורת. הגישה היום היא שאם אב רוצה לקיים את ההורות כמו האם, אין שום הבדל מגדרי, גם בגיל הרך".
איך הגדרת המשמורת משפיעה על המזונות?
"פסיקת מזונות מושפעת משני פרמטרים בעיקר: חלוקת זמני השהות בין הצדדים ופערי ההכנסות ביניהם, כך שגם אם הורה מוגדר כמשמורן אבל הלכה למעשה זמני השהות הקבועים שוויוניים - זה מה שישפיע על המזונות ולא הגדרת המשמורת".
מה לגבי הטענה הרווחת שחלק מהגברים דורשים משמורת משותפת כדי שיבוטלו דמי המזונות?
"השיח הזה שגוי. כדי להפחית מזונות צריך להראות שינוי נסיבות מהותי. אחד משינויי הנסיבות יכול להיות הרחבת זמני שהות. אם לדוגמה פסקו יומיים בשבוע ובפועל האב רואה יותר ימים, זה שינוי נסיבות מהותי ומצדיק הפחתת מזונות. לעומת זאת, אם יש אב שנקבעו לו זמני שהות פעמיים בשבוע אך בפועל זה כלל לא קורה, האם יכולה לפנות לבית משפט ולבקש הגדלה של מזונות".
"בית המשפט מבין את מעמדם של שני ההורים ואת החשיבות של דמות אב גם בגיל הרך"
אחריות הורית משותפת
בתיק אחר שאותו ייצגה עו"ד סימה כהן, בני זוג נפרדו בזמן שהאישה היתה בהריון. "החלנו בהליך המשפטי בין הצדדים עוד בטרם הלידה ודרשנו מבית המשפט שהאם תעביר לאב את פרטי הלידה על מנת שיהיה מחוץ לחדר הלידה ויוכל לראות את הקטינה לאחר שתיוולד.
"לאורך כל החודשים הראשונים ניהלנו הליך משפטי כדי להסדיר מפגשים, ועוד כשהקטינה היתה בת חצי שנה, על אף שהאם הניקה אותה, היא היתה מגיעה ללון בבית האב. אמנם זה נעשה בהדרגה, אבל בית המשפט הכיר בו כאב שווה זכויות לאם, שברצונו לממש את ההורות שלו. לבסוף, בגיל שנה הילדה היתה בחלוקת זמנים כמעט שוויונית של 40-60. מקרה זה מלמד שבית המשפט מבין את מעמדם של שני ההורים ואת החשיבות של דמות אב גם בגיל הרך".
