"במשך שנים הועסקתי בשכר נמוך יותר לעומת עמיתי רק בשל היותי חברת קיבוץ", כך טענה א', קיבוצניקית מצפון הארץ, בתביעה על אפליה בעבודה שהגישה נגד ארגון גדול שבו הועסקה. לטענתה, הארגון שילם לה משכורת נמוכה יותר מזו שקיבלו עמיתיה רק בשל הידיעה שהכסף ממילא אמור להגיע לקופת הקיבוץ, ולא אליה.
בעקבות התביעה שהגישה העובדת, באמצעות עו"ד שרונה ברנבוים, זכתה העובדת לפיצוי עבור השכר שלא שולם לה לאורך השנים. בנוסף, קיבלה העובדת פיצויי פיטורים מלאים עבור עבודתה.
העובדת גילתה שבשונה מעובדות אחרת באותו תפקיד שהרוויחו לאורך השנים 8,000 או 9,000 שקל היא הרוויחה רק 5,000 שקל
הקיבוץ דחק בעובדת להגדיל את שכרה
העובדת, בשנות הארבעים לחייה, עבדה כמנהלת בארגון גדול המספק דיור לאנשים עם מוגבלות. אף שלאורך השנים מעסיקיה היו מרוצים ממנה והיא זכתה לתשבוחות, התברר לעובדת כי באופן שיטתי היא מרוויחה שכר נמוך יותר מעמיתיה רק בגלל היותה חברת קיבוץ. "העובדת גילתה שבשונה מעובדות אחרת באותו תפקיד שהרוויחו לאורך השנים 8,000 או 9,000 שקל היא הרוויחה רק 5,000 שקל", מסבירה עו"ד ברנבוים. "המעסיק הניח שבגלל שהכסף גם כך נכנס לקיבוץ ולא אליה ישירות, לעובדת לא יהיה אכפת".
ואולם, לאורך השנים לעובדת דווקא היה אכפת. היא פנתה לארגון שוב ושוב וביקשה להעלות את שכרה, וגם הקיבוץ, שהבין כי העובדת לא ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלה, דחק בה לעשות זאת. "למרות כל הפניות, הארגון לא הסכים להעלות את שכרה של העובדת והיא המשיכה להיות מופלת בשכר", מספרת עו"ד ברנבוים. בשלב מסוים עבר הקיבוץ הפרטה, ובדרך פלא זינק שכרה של העובדת. "תחילה קפצה משכורתה של העובדת מ-5,000 ל-12,000 שקל ובשנתיים האחרונות להעסקתה קפץ השכר ל-14,000 שקל".
הארגון טען כי בכל מקרה יכולה היתה העובדת לעזוב את עבודתה בכל שלב, אך בחרה להמשיך לעבוד בו לאורך שנים
הארגון לא עמד בהבטחה להגדלת הפיצויים
לאחר חילופי הנהלה בחברה החליטה העובדת לעזוב את עבודתה. בדומה לנוהג שהיה קיים עם עובדים אחרים שעזבו את אותו ארגון, פנתה העובדת למעסיקיה וביקשה שישלמו לה פיצויי פיטורים מלאים, כלומר ישלימו את ההפרשות שהיא הפרישה עבור עצמה לפיצוי של 100%.
במייל שנשלח אליה אישרו מעסיקיה של העובדת את בקשתה, אולם למרות זאת, לאחר שסיימה בפועל את עבודתה ועברה לעבוד אצל חברה מתחרה, היא נדהמה לגלות שהופרש לה רק חלק הפיצויים שהיא הפרישה לעצמה, בניגוד למובטח.
"ההנהלה אמרה לעובדת שתשלם לה על פי חוק, אבל 'סיבנה' אותה. שילמו לה 40 אלף שקל, במקום לשלם 140 אלף שקל שהובטחו לה", אומרת עו"ד ברנבוים שייצגה את העובדת. "חלפו שלושה חודשים, היא חיכתה לכסף, אבל גילתה שנותרה מול שוקת שבורה". העובדת החליטה שלא לשתוק והצטיידה בשני עדים שעבדו עימה באותם הזמנים להוכחת אמיתות דבריה והגישה תביעה נגד מקום עבודתה לשעבר, באמצעות עו"ד ברנבוים.
קיראו עוד >>> תביעה בסדר דין מהיר: הדרך של חברות לתבוע עשרות אלפי שקלים באופן מהיר ואפקטיבי
בתביעה שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה דרשה העובדת, בין היתר, להגדיל את סכום הפיצויים בכ-100 אלף שקל, כפי שהובטח לה על ידי הארגון. בנוסף, דרשה העובדת לפצות אותה על האפליה בשכר שממנה סבלה לאורך השנים - רק בשל היותה חברת קיבוץ. היא דרשה להשוות את השכר ששולם לה באופן רטרואקטיבי לזה ששולם לעמיתיה שמילאו אותו תפקיד בארגון.
בכתב ההגנה דחה הארגון את טענות העובדת. ביחס לאפליה בשכר שלה, הכחיש הארגון את הדברים וטען כי בכל מקרה יכולה היתה העובדת לעזוב את עבודתה בארגון בכל שלב, אך בחרה להמשיך לעבוד בו לאורך שנים. ביחס לטענתה כי הובטחו לה פיצויים מוגדלים כמו לפורשים אחרים, טען הארגון כי הבטיח לשלם לעובדת "על פי דין", ולפיכך מגיעים לה רק הפיצויים שהיא הפרישה לעצמה.
בית המשפט קיבל את כל טענות העובדת
במסגרת פסק הדין קיבל בית המשפט את כל דרישות העובדת. השופט קבע כי יש להגדיל את סכום הפיצויים שישולמו לעובדת למלוא הפיצויים שהובטחו לה, וכן הגדיל את המשכורת ששולמה לה באופן רטרואקטיבי ולמשך עשר שנים (כלומר, להוציא תקופות שהתיישנו) מ-5,000 שקל לחודש ל-8,000 שקל לחודש. בסופו של דבר, קיבלה העובדת תוספת של 100 אלף שקל עבור רכיב הפיצויים שנתבע, ותוספת של כמעט 50 אלף שקל על האפליה בשכר שנגרמה לה לאורך השנים.
על מנת להגיע לתוצאות ולזכות בפיצוי מלא מאת בית הדין לענייני עבודה, חשוב מאוד לשמור התכתבויות מול מנהלים, לרבות מיילים, הודעות טקסט, שיחות וכל ראיה ותימוכין להוכחת דבריו של העובד. ככל שהראיות גדולות יותר, כך סיכויי התביעה גבוהים יותר.
מרגישים שגם אתכם הפלו בשכר כתוצאה מהשתייכות לקבוצה כלשהי? פגעו בזכויות המגיעות לכם בעבודה? אתם מוזמנים לפנות אל עו"ד שרונה ברנבוים כדי לבחון מה הן הזכויות המגיעות לכם.
