עושים סדר: פרשת NSO – המדריך המלא

עיקרי הכתבה:

• מהי פרשת NSO? פרשה שנחשפה לאחרונה בהמשך לכתבה שמצאה כי המשטרה האזינה וצפתה בשיחות והודעות של אזרחים חפים מפשע, באמצעות תוכנת הריגול של NSO.
• האם חוקי לעקוב אחרי אנשים ללא סיבה מוצדקת? התשובה היא לא, בישראל קיים חוק האזנות סתר, שנועד להסדיר האזנות סתר במסגרת חקירה פלילית, או כדי למנוע עבירה מסוג פשע, וניתן לממש את החוק בצו בית משפט בלבד – והמשטרה לא קיבלה צו כזה במקרה האמור.
• כיצד המדינה טיפלה בפרשה? היועמ"ש מינה צוות לבדיקת האזנות סתר בדרך של תקשורת בין מחשבים, שבראשו תעמוד המשנה ליועמ"ש, עו"ד עמית מררי. הצוות התחיל לעבוד וצפוי להגיש את מסקנותיו עד יולי 2022.
  _________________________________

הסיפור שלנו מתחיל במחאת הדגלים השחורים, שמטרתה היתה להפיל את ממשלת נתניהו במהלך שנת 2020, שהיתה כזכור שנה מתוחה מאוד – מצד אחד, מלחמות בין שמאל לימין, ומצד שני נגיף הקורונה המשתולל שהופיע בעולמנו ושינה לא מעט סדרים. מחאת הדגלים התעצמה על רקע כתבי האישום שהוגשו כנגד ראש ממשלת ישראל לשעבר, בנימין נתניהו.

כידוע, במדינה דמוקרטית לכל אדם יש את הזכות להפגין, ועצם המחאה לא הופכת אף אדם לעבריין. אך בכל זאת, עיתון כלכליסט חשף כי המשטרה החליטה לרגל אחרי אותם מוחים באמצעות תוכנת הריגול של NSO. אז האם זה בכלל חוקי לעקוב אחרי אזרחים חפים מפשע?

אנשי המחאה לא היו היחידים שהמשטרה עקבה אחריהם באמצעות הרוגלה של NSO. המשטרה ריגלה גם אחרי ראש עיר מכהן בשלב החקירה הסמויה שנפתחה כנגדו

מהי פרשת NSO?

כאצור, עיתון כלכליסט חשף כי המשטרה שתלה מרחוק, בטלפונים של אנשי המחאה, את תוכנת הריגול של חברת NSO, חברה ישראלית המפתחת תוכנות סייבר וריגול. באמצעות תוכנת הריגול, המשטרה האזינה דרך קבע לשיחותיהם האישיות וצפתה בהתכתבויות שלהם.

איך זה קרה אתם שואלים? מתברר, שהצו להאזנות הגיע מהדרגים הגבוהים ביותר במשטרה, ללא צו בית משפט או פיקוח של שופט. אז לא, לא מדובר בפרק מתוך הספר המצמרר "1984" שמתאר משטר טוטליטרי קיצוני שבראשו עומד אח גדול שעוקב אחרי אזרחיו, וגם לא מדובר על מקרה שהתרחש בקוריאה הצפונית,  אלא ממש כאן, בישראל.   

מי שביצעו אותן הוראות היו אנשי צוות המבצעים המיוחדים (מ"מ) בחטיבת הסייבר "סיגינט" הסודית. כמו כן, אנשי המחאה לא היו היחידים שהמשטרה עקבה אחריהם באמצעות הרוגלה (תוכנת ריגול) של NSO. המשטרה ריגלה באמצעותה גם אחרי ראש עיר מכהן בשלב החקירה הסמויה שנפתחה כנגדו. במקרה הזה, הפריצה לנייד הניבה שלל ראיות לעבירות של המשטרה. עד כה נמצאו עדויות כי המשטרה ריגלה גם אחרי פוליטיקאים ויעדים מודיעיניים באמצעות התוכנה. כמו כן, באחרונה העלו חשדות כי גם בתיקי נתניהו המשטרה נעזרה באותה תוכנה.

המשטרה השתמשה בתוכנת הריגול כפתרון קל, שחסך לה עבודת תחקיר מקצועית. והמחיר? קשה מנשוא. פגיעה חמורה בפרטיות של אזרחים חפשים מפשע, שלרוב לא תכננו כל פעילות לא חוקית. כך למשל, לאחר רצח שירה בנקי במבצע הגאווה בירושלים ב-2015, המשטה שתלה את התוכנה בטלפונים של גורמים בולטים שהתנגדו למצעד, שסומנו ככאלה המועדים לבצע פעילות אלימה.

ענקית הטכנולוגיה Apple יצאה כנגד החברה ונמצאת בהליך משפטי נגדה, על רקע הטענה שהחברה ריגלה באופן ממוקד אחרי המשתמשים שלה, באמצעות אותה רוגלה

לא רק בישראל – NSO הרעידה את הקרקע בעולם

חשוב לציין כי התוכנה של NSO סייעה למשטרים חשוכים בעולם לעקוב אחרי מתנגדי משטר, ובעקבות כך ממשלת ארה"ב דרשה מישראל להטיל סנקציות על החברה ואף הכניסה אותה לרשימה השחורה של משרד הסחר האמריקאי.

גם התובע הכללי בצרפת פתח בחקירה נגד החברה, לאחר שגילה כי תוכנות הריגול שלה שימשה למעקב אחרי עיתונאים מקומיים. כמו כן, לא רק מדינות נפגעו מתוכנת הריגול – גם  ענקית הטכנולוגיה אפל (Apple) יצאה כנגד החברה ונמצאת בהליך משפטי נגדה, וזאת על רקע הטענה שהחברה ריגלה באופן ממוקד אחרי המשתמשים שלה, באמצעות אותה רוגלה.

כדי להאזין לחשודים נדרשת המשטרה לגשת לבית המשפט המחוזי ולהוציא צו. המשטרה טענה כי היא ביצעה את המהלכים באופן חוקי ובגיבוי היועמ"ש

האם מעקב אחרי אנשים חפים מפשע חוקי בישראל?

בישראל קיים חוק האזנות סתר, שנועד להסדיר האזנות סתר במסגרת חקירה, או כדי למנוע עבירה מסוג פשע, וניתן לממש את החוק בצו בית משפט בלבד. כאמור, את החוק ניתן להחיל במקרים של עבירות פליליות בלבד, ולכן אין שום סיבה שהמשטרה תעשה בו שימוש כדי לרגל אחרי אנשים שכלל לא עברו על החוק.

בנוסף, החוק מתייחס להאזנה לשיחות, אך הוא חד משמעית לא מתייחס לשאיבת כלל התוכן שנמצא על המכשיר. ובכן, פחות הגיוני לטעון שהמשטרה השתמשה בתוכנה של NSO רק כדי להאזין לשיחות, משום שיש תוכנות יותר זולות וזמינות שמיועדות להאזנה, ולכן כבר ברור שהמשטרה השתמשה בתוכנה כדי לשאוב כל מידע אפשרי מהטלפון.

כאמור, כדי להאזין לחשודים נדרשת המשטרה לגשת לבית המשפט המחוזי ולהוציא צו בהתאם. המשטרה בתגובה טענה כי היא ביצעה את המהלכים באופן חוקי ובגיבוי היועמ"ש, ומנגד היועמ"ש טוען כי לא ידע דבר. כמו כן, אחת לשנה, המשטרה חייבת לדווח על האזנות סתר שביצעה מכורח חוק האזנת סתר.

נראה שמעקב אחרי אנשים חפים מפשע לא מתבצע רק במשטרים חשוכים. חשוב לזכור שמדובר במעשה לא חוקי, שעוקף בצורה גסה את חוק הגנת הפרטיות

כיצד הגיבה המשטרה לפרשה והאם השוטרים המעורבים יועמדו לדין?

התשובה לשאלה מורכבת, כי התגובה שלה משתנה מעת לעת. ערב התפוצצות הפרשה, המשטרה התנערה מכל אשמה וטענה שהיא נהגה על פי חוק. אך לאחר קצת יותר משבוע שינו גישה במשטרה והחליטו להודות על השימוש בתוכנה: "התגלו ממצאים נוספים המשנים בהיבטים מסוימים את מצב הדברים", נמסר מהמשטרה.

בעקבות חשיפת הפרשה, היועמ"ש מינה צוות לבדיקת האזנות סתר בדרך של תקשורת בין מחשבים, שבראשו תעמוד המשנה ליועמ"ש, עו"ד עמית מררי. הצוות התחיל לעבוד וצפוי להגיש את ממצאיו עד יולי 2022.

מה למדנו? נראה שמעקב אחרי אנשים חפים מפשע לא מתבצע רק במשטרים חשוכים. חשוב לזכור שמדובר במעשה לא חוקי, שעוקף בצורה גסה את חוק הגנת הפרטיות. לנו לא נותר אלא לקוות שהאנשים שהיו מעורבים בפרשה ייתנו את הדין.

בנוסף, אל לנו לשכוח כי בקצה פרשת האזנות הסתר ניצב יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, אשר גם לגבי השגת העדויות למשפט של חייו מתעוררות כעת שאלות נוקבות. המשך יבוא.