אב לשתי בנות צעירות סובל מניכור הורי במשך מספר שנים, אך בית המשפט כושל לראות את התמונה המלאה. "הפסיכולוג שטיפל במקרה לא טיפל בזה כמקרה של ניכור. האב מגיע לראות את הבנות והן מסרבות לצאת מהבית ולפגוש אותו או לדבר איתו. כשהוא מביא להן מתנות, הן מחזירות לו אותן. לפני כשנה הבכורה, כבת 12, ניסתה להחתים את האב על הסכם לפיו יורשה לה לא לראות אותו", מספרת עו"ד ורד לוי. "בית המשפט סבור שהאב לא מתאמץ מספיק וכי לא מדובר בניכור, אך מה עוד יוכל לעשות כאשר במשך שנתיים היו נסיונות חוזרים ונשנים לראותן ובכל פעם זה הסתיים באכזבה מרה?
"האב מתוסכל ושבור. המערכת לא שמעה את זעקותיו מתחילת הדרך. אילו המערכת היתה מבינה שיש כאן בעיה בקשר, הדבר היה מטופל, בית המשפט היה מפעיל את מגוון הכלים שעומדים לרשותו, לרבות הפניית האם, הבנות והאב להליך טיפולי לשיקום הקשר, הטלת סנקציות על האם על מנת שתסייע ולא תטרפד את הקשר, ומפקח על התהליך עד שהקשר יחזור למסלולו. בקביעת הדיכוטומית, לפיה אין ניכור הורי, בית המשפט למעשה משחק לידיה של האם המסיתה ונותן לזמן לחלוף, והקשר בין הבנות לאב הולך ומידרדר עד לנקודת האל חזור. אי אפשר לתאר את התחושות הקשות של הורה שמאבד את ילדיו וכתוצאה מכך אבות רבים מגיעים לאובדנות וילדים רבים סובלים מצלקות רגשיות עמוקות, שכן ילד זקוק לשני הוריו, אומרת עו"ד ורד לוי. "פגיעה בקשר הזה מהווה לא פחות מאלימות נפשית כנגד ההורה המנוכר והילדים גם יחד".
"לעתים הילד מגיע להורה, נמצא שם פיזית אבל מהותית לא בקשר עם ההורה: מתכחש אליו, אומר דברים פוגעניים, או שותק כל הזמן"
ניכור הוא תופעה מתמשכת - אל תגיעו לנתק מוחלט
בניגוד לתפיסה המקובלת בבית המשפט, לתפיסתה של עו"ד ורד לוי, ניכור איננו תופעה ספציפית ייחודית עם סימני היכר ברורים של היעדר קשר, אלא תופעה מתמשכת בעלת מספר רמות אשר מצויה על רצף, על ספקטרום, ויש לטפל בה בכל שלב שבה היא מרימה את ראשה.
"לא מחייב שיהיה מצב שבו אין שום קשר עם ההורים. לעתים הילד מגיע להורה, נמצא שם פיזית אבל מהותית לא בקשר עם ההורה: מתכחש אליו, אומר דברים פוגעניים, או שותק כל הזמן - הכל על מנת שההורה ייכנע ויוותר עליו. לכן", מסבירה עו"ד לוי, "חשוב לבחון את הדברים ברמה המהותית ולא רק הטכנית - אם מתקיימים זמני שהות או לא - אלא לבחון את אופי הקשר והסימנים המדאיגים שעולים ממנו ומסמנים פגיעה קשה בקשר, שתוביל בסופו של דבר לנתק.
"לכן, לא צריך להגיע למצב של נתק מוחלט כדי להפעיל את מלוא הכלים שעומדים לבית המשפט. הטיפול יהיה יעיל יותר אם יתחיל כבר בשלבים מוקדמים כשרואים ניצנים של הסתה, ריחוק, ופגיעה בקשר".
"עלינו כהורים לקחת אחריות ולהילחם למען נפשם של הילדים שלנו ולעודד קשר עם ההורה האחר"
מי אחראי לניכור ההורי?
"לא אחת ההורה האחר טוען כי אינו אשם בהתרחקות של הילד מההורה האחר – האומנם? חלק מהמחויבות ההורית הוא לדאוג לטובת הילד, וטובתו היא שיהיה בקשר עם שני הוריו. לילדים אין את החוזקות הנפשיות שמאפשרות להם להתמודד ולהכיל משברים. הילד נתון בקונפליקט נאמנויות ולעתים מרגיש כמי שצריך להילחם למען הורה אחד כנגד הורה אחר.
"עלינו כהורים לקחת אחריות ולהילחם למען נפשם של הילדים שלנו ולעודד קשר עם ההורה האחר. ככל שיש קושי בקשר, צריך לבחון ממה זה נובע, לשלב הליכים טיפוליים ולעודד את הילד באופן ברור לשמור על קשר עם ההורה האחר ולכבד אותו. זו התנהלות הורית אחראית שנובעת מתוך ראיית טובת הילד ושמירה על התפתחותו הבריאה".
ההורה המנכר לא מבין את משמעות הנזק לילדיו
שנים רבות רווחה התפיסה כי מי שסובל מניכור הורי הם בעיקר האבות, אך מבינים יותר ויותר כי זו לא נחלתם של אבות בלבד. יותר ויותר אמהות, כמו במקרה של אסתי ויינשטיין ז"ל, סובלות גם הן מניכור הורי. "זה קשה באותה מידה. הניכור נעשה לעתים כנקמה בהורה האחר או כרצון להיאחז בילד כמשענת ולשתפו במשבר או בטענות כנגד ההורה האחר", מסבירה עו"ד לוי.
"לעתים, ההורה כלל לא מודע לכך או שעושה זאת בדרך מתוחכמת כדי לטשטש את חלקו בעניין. כך או אחרת, סביר להניח כי ההורה שיוצר את הניכור, באופן פעיל או פסיבי, אינו מודע לנזק הקשה שנגרם לילד שמתרחק מההורה השני, שיכול ללוות אותו במשך שנים רבות, בפיתוח הזהות שלו, בביטחון, באמון באנשים, בזוגיות, ועלול להוביל אף למשברים נפשיים ואף לאובדנות. אין פלא כי בפסיקה, בית המשפט ראה בהליכי ניכור כהתעללות בילד. הורה שהיה מבין את ההשלכות של מעשיו ואת חלקו בעניין, היה עושה הכל לא להגיע לשם".
"יש לראות בכל פגיעה בקשר של ההורה כאות אזהרה וכנקודה על הספקטרום של הניכור ההורי ולעשות שימוש בכל סל הכלים שעומד בפני בית המשפט כדי לעצור את ההידרדרות ולשקם את הקשר"
המלכוד הפנימי של הניכור ההורי
פגיעה עד כדי אובדן קשר בין הורים לילדים הפכה למגיפה בקרב הורים גרושים. אלא שבפועל נראה כי התופעה שהולכת ומתפשטת לא מקבלת מענה מתאים מהמערכת המשפטית והמערכת הטיפולית. הדבר נובע ממלכוד פנימי כאשר מצד אחד יש שימוש יתר בסיסמה :"ניכור הורי", סרבנות קשר או "הסתה" כמילת קסם, שבצידה הישגים משפטיים כמו הפסקת מזונות, שינוי משמורת או קנסות והפעלת לחץ על הצד שכנגד.
מצד שני, בית המשפט מתייחס לניכור הורי באופן קשיח תוך בחינת פרמטרים ברורים, שחלקם חיצוניים, כגון אובדן קשר מוחלט ואי קיום מפגשים, תוך שהוא פוסל מקרים רבים שמצויים על הספקטרום וזקוקים לטיפול דומה. לא אחת מתקיימים הסתה וניכור של הילד גם כשהוא מגיע להורה, שכן המבחן איננו צריך לעמוד על בסיס הסממנים החיצוניים.
"לטעמי", אומרת עו"ד לוי, "יש לראות בכל פגיעה בקשר של ההורה כאות אזהרה וכנקודה על הספקטרום של הניכור ההורי ולעשות שימוש בכל סל הכלים שעומד בפני בית המשפט כדי לעצור את ההידרדרות ולשקם את הקשר, מוטב מוקדם ככל שניתן. זה לא מצב שניתן להזניח אותו", היא מדגישה.
באחד המקרים שהובאו למשרדה של עו"ד ורד לוי, ילד בן 8 מגיע לאמו על פי זמני השהות אך הוא אינו מוכן לישון או לאכול אצלה. הילד יושב בחוץ במהלך המפגש כולו ואינו רוצה לדבר איתה ואף אומר: "אני חייב להיות כאן אבל אני לא רוצה להיות כאן". הילד טוען שהאמא היסטרית, מושג אותו שמע מאביו. האם אישה מאוד רגשנית וכך היתה מאז ומעולם.
בית המשפט לא רואה בכך מקרה של ניכור הורי משום שהילד פיזית מגיע לבית האם. במשך תקופה ארוכה התיק לא טופל באופן מותאם, כשההורה המסית התנגד לכל טיפול. כל זאת עד אשר התברר כי הילד סובל מבעיות רגשיות שנבעו מפגיעה בקשר ההורי ורק אז בית המשפט הסכים לחייב בטיפול. לו היה בית המשפט שומע לזעקות האם בשלב מוקדם יותר, ייתכן שהיה ניתן לצמצם את הנזק ולשקם את הקשר.
במקרה אחר, הורים לילדים בגילאי 11-12 נפרדו. האב יצא מהארון והאם האשימה אותו ואת נטיותיו בפרידתם. הילדים כועסים עליו, ועל אף שהיו קשורים אליו, הם לא מוכנים לבוא אליו מרצונם. גם מקרה זה לא הוכר כמקרה של ניכור הורי.
לפני שנתיים יצאה הנחיה של נשיאת בית המשפט העליון על החשיבות של אובדן הקשר ועל הצורך לתת מענה מיידי. בפועל, זה כלל לא מיושם. מערכת המשפט מתייחסת אך ורק לניכור קיצוני
מדוע חשוב להגדיר את המצב כניכור הורי?
"מספיק שיש בעיה בקשר כדי להתייחס לזה כאל הבעיה החמורה והבהולה ביותר ולא לחכות שיהיה נתק מוחלט שאי אפשר יהיה לתקן אותו. ברגע שיש בעיה - הסתה או ריחוק - צריך כאן ועכשיו לתקן. לפני שנתיים יצאה הנחיה של נשיאת בית המשפט העליון על החשיבות של אובדן הקשר ועל הצורך לתת מענה מיידי. בפועל, זה כלל לא מיושם. מערכת המשפט מתייחסת אך ורק לניכור קיצוני וזה פוגע ברוחב גדול של אנשים שחווים ניכור ברמות שונות. טובת הילדים היא שיהיה להם קשר עם שני ההורים. כל פגיעה בקשר מקלה ועד בינונית או חמורה צריכה לקבל אותה התייחסות, כדי שאפשר יהיה לתקן את המעוות ובמהירות".
איך נוכל לזהות ניכור הורי?
- ילד שמסרב ללכת להורה המנוכר באמתלות ובתירוצים שונים.
- ילד שמגיע להורה המנוכר, לא מתקשר איתו, לא מוכן לדבר איתו, מתעסק רק עם הטלפון שלו, מסרב לכל דבר – ללכת איתו למקומות ולעשות איתו דברים במשותף.
- ילד שמעליב הורה, מטיח בו עלבונות, לא מוכן לשמוע מה הוא אומר (באופן מוקצן ולא כשלב בגיל ההתבגרות).
- ילד שמאשים את ההורה על מה שעשה או לא עשה להורה האחר.
- ילד ששותק כל הזמן עם אחד ההורים, מסתגר בעצמו.
