משפטי– זאפ
משפטיזכויותהמתת חסד בשווייץ? גם בישראל אפשר לומר לא לחיים בסבל

המתת חסד בשווייץ? גם בישראל אפשר לומר לא לחיים בסבל

המתת חסד מאפשרת לאדם לסיים את חייו בכבוד כשהוא נמצא במצב סופני ובוחר שלא להמשיך לחיות בייסורים. האם מוכרחים לטוס לשווייץ וכיצד מתקיים ההליך בישראל?

מאת: סתיו שינדלר – מערכת זאפ משפטי
14.02.22
תאריך עדכון: 14.02.22
5 דק'
המתת חסד בשווייץ? גם בישראל אפשר לומר לא לחיים בסבל

עיקרי הכתבה:

  • מהו חוק "החולה הנוטה למות"? לפי החוק, בששת החודשים האחרונים שהוגדרו לחיו של אדם, כאשר הוא מוגדר "חולה סופני", מותר לו לבקש לסרב לטיפול רפואי.
  • האם החוק נוגד את ההלכה? התפיסה של נקיטת כל פעולה על מנת להאריך חייו של אדם, גם אם הדבר הוא נגד רצונו, נתפסת לעתים כעמדתה של ההלכה. אך אין זה נכון, ההלכה מתירה שלא לנקוט בפעולות שיאריכו את סבלו של אדם גוסס.
  • המתת חסד אקטיבית – בישראל, החוק לא מותיר המתה אקטיבית, אך יש עמותות בחו"ל שניתן לבצע את ההליך דרכן.
    __________________________________________

המתת חסד פירושה המתה של אדם או בעל חיים, שסובל ממחלה סופנית, וזאת במטרה למנוע ממנו סבל. יש שני סוגים של המתת חסד. הראשון הוא המתה פאסיבית - משמעה אי הענקת טיפול רפואי לאדם במצב סופני, על סמך בחירתו – המתה שהיא חוקית בישראל; והסוג השני הוא המתת חסד אקטיבית, שבמסגרתה ממיתים אדם באופן אקטיבי, באמצעות נטילת תרופה במינון גבוה, הליך שהוא מחוץ לחוק הישראלי. כיצד, אם כן, מתקיים ההליך בישראל והאם הוא נוגד את ההלכה היהודית? כל הפרטים בשורות הבאות.

האדם צריך להצהיר שזה רצונו באמצעות מילוי טפסים. הטופס הראשון הוא ייפוי כוח נוסח מקוצר, והטופס השני מגדיר הנחיות רפואיות מקדימות שבמסגרתו ממלא הטופס מציין אילו הליכים רפואיים הוא לא מוכן שיבצעו עליו בעת הגעה למצב סופני

חוק החולה הנוטה למות

"כמו שאנחנו מתכננים את ההורשה שלנו,  באותה מידה כדאי לבצע הכנה לאופן בו נרצה לסיים את החיים", כך אומרת לנו ד"ר ענת מאור, יו"ר עמותת ליל"ך (לחיות ולמות בכבוד), ח"כית לשעבר. "האמונה הזו לא נשארה בגדר תאוריה. יזמנו חוק בישראל – 'חוק החולה הנוטה למות' שחוקק בשנת 2005. לפי החוק, בששת החודשים האחרונים שהוגדרו לחיו של אדם, כאשר הוא מוגדר 'חולה סופני' מותר לו לבקש לסרב לטיפול רפואי, אך הוא לא כולל המתה אקטיבית".

מהו ההליך הטכני של החלת החוק על אדם?

"ראשית, האדם צריך להצהיר שזה רצונו באמצעות מילוי טפסים. הטופס הראשון הוא ייפוי כוח נוסח מקוצר, והטופס השני מגדיר הנחיות רפואיות מקדימות שבמסגרתו ממלא הטופס מציין אילו הליכים רפואיים הוא לא מוכן שיבצעו עליו בעת הגעה למצב סופני, ביניהם החייאה, מניעת תרופות ועוד. יש שתי גרסאות של הטופס וניתן לבחור אחת מהן. הגירסה הראשונה היא טופס מקוצר וידידותי יחסית, שעליו מחתימים שני עדים, והשנייה, גירסה ארוכה ומסורבלת יותר שצריך למלא תוך התייעצות עם רופא או אחות. את הטפסים שולחים בדואר למשרד הבריאות".

מדוע שיעור האנשים שמבקשים המתה פאסיבית בישראל הוא נמוך?

"הוא בהחלט נמוך. מרגע החקיקה של החוק לפני 17 שנה, רק אחוז אחד מהחולים הסופניים מילאו את הטפסים. יש רק כ-40 אלף טפסים שמולאו. אני מאמינה שזה בגלל שאין מספיק מודעות לחוק ולמשמעות שלו".

האם זה קשור לדת היהודית?

"התפיסה של נקיטת כל פעולה על מנת להאריך חייו של אדם, גם אם הדבר הוא נגד רצונו, נתפסת לעתים כעמדתה של ההלכה. אך אין זה נכון, ההלכה מתירה שלא לנקוט בפעולות שיאריכו את סבלו של אדם גוסס.

"שלוש הדתות המונותיאיסטיות הן בעד מניעת סבל,  אך לצערנו אין כאן מספיק מודעות ואנשים נוטים לחשוב שהחוק נגד הדת, וזה ממש לא המצב. לשמחתי, קיים כבר ארגון דתי שמסביר את החוק לציבור הדתי שזה לא בניגוד להלכה. בנוסף, החוק שומר על כבוד האדם, ככל הניתן".

מהו תפקידה של עמותת ליל"ך?

"תפקידנו הוא להפיץ את החוק ואת המשמעויות שלו. ניתן לקבל דרכנו את הטפסים וגם דרך משרד הבריאות. לפני החקיקה בנושא היה ניתן למלא את הטפסים רק אצלנו, ולא כל בתי החולים כיבדו אותם. כעת, לאחר החקיקה, קיימים גם טפסים מטעם המדינה. אנחנו כמובן גם מסייעים במילוי הטפסים".

האם גם אנשים שלא נמצאים במצב סופני יכולים לחתום על המסמכים?

"חד משמעית כן ובתנאי סביר שכל חמש שנים הם יצטרכו לחדש את הטפסים. משרד הבריאות שולח גם תזכורת בנושא. לעתים מתרחשים מצבים לא צפויים בחיים, למשל תאונה או התקף לב פתאומי, ולכן יש אנשים שמעדיפים לחתום על המסמכים הללו גם בגילאים צעירים יותר".

בעולם יש שני ארגונים מרכזיים שמבצעים המתת חסד אקטיבית: ארגון דיגניטאס שבשווייץ ועמותת אקזיט המקסיקנית

האם החוק מספק או שיש סעיפים נוספים שכדאי להוסיף אליו?

"בימים אלה אנו עובדים על תיקונים בחוק שמתברר שהיה בו ליקויים. למשל, ההגדרה בחוק הוא שאדם המוגדר כסופני, נותרו לו שישה חודשים לחיות, אך הרופאים נרתעים מהגדרה של חצי שנה. יש מקרים שהחולה מתאושש בהגדרת הזמן הזו, ואז המשפחה באה בטענות לרופאים. לכן, לוקח לרופאים יותר מדי זמן להגדיר שמדור במצב סופני.

"אנחנו הצענו שמוכרחים להיות יותר גמישים בהגדרה של מצב סופני, ולא להיצמד לתקופה של שישה חודשים, וגם אם אין סיכוי להחלמה והסבל הוא רב, אך הרופא נותן לאדם מעל חצי שנה לחיות, צריך להכניס את המקרה תחת כנפי החוק. בנוסף, צריך להחיל את החוק גם בשירותים של מגן דוד אדום – כלומר אם האדם במצב קריטי כשהם מגיעים אליו, והוא חתם על המסמכים, צריך להקשיב לרצונו ולא להעניק לו טיפול רפואי. בנוסף, הטפסים מסורבלים מדי ואנחנו עובדים גם כדי לפשט אותם יותר".

המתת חסד בשווייץ? גם בישראל אפשר לומר לא לחיים בסבל(1)

המתת חסד בשווייץ - הבחירה האקטיבית

בישראל, המתת חסד אקטיבית היא בניגוד לחוק, לכן עמותת ליל"ך לא עוסקת בנושא זה. בעולם יש שני ארגונים מרכזיים שמבצעים המתת חסד אקטיבית: ארגון דיגניטאס שבשווייץ, ועמותת אקזיט המקסיקנית. מדובר בארגונים ללא מטרות רווח שמטרתם לסייע להפסקת חייהם של אנשים הסובלים ממחלות חשוכות מרפא, גופניות או נפשיות. כאמור, החוק בישראל לא מאפשר זאת  אך הגופים הללו פתוחים לכל אזרח ואזרחית.

שורה תחתונה: אדם במצב סופני שרוצה להפסיק לסבול יכול לבקש הפסקת טיפול ואין זה נוגד את ההלכה או את החוק. בנוסף, בישראל החוק לא מותיר המתה אקטיבית, אך ניתן לבצע את ההליך בשווייץ או במקסיקו.

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?