הסתובבתם בקניון, ונכנסתם לחנות נעליים. רציתם למדוד כמה זוגות ולקנות אחד או שניים. המוכרת לא התייחסה אליכם ברצינות ולא עזרה לכם כפי שציפיתם. כעסתם, נפגעתם ויצאתם מהחנות. האם נגרם לכם נזק? האם הכעס ואי הנעימות שווים פיצוי?
במקרה אחר, הזמנתם מקרר חדש, אך האספקה שלו התעכבה. בסופו של דבר, הוא הגיע חמישה ימים אחרי התאריך המיועד, ובדרך בזבזתם הרבה זמן על המתנה, שיחות טלפון ובירורים. האם תקבלו פיצוי על הזמן האבוד ועל עוגמת הנפש שנגרמה לכם?
בית המשפט לתביעות קטנות מוסמך לפסוק פיצוי בגובה של תקרה מסוימת שמשתנה מעת לעת ע"פ עלויות המדד, ועומדת כיום (יוני 2019) על 33,900 ש"ח
רוצים לשאול שאלה בנושא? היכנסו עכשיו לפורום צרכנות
האם וכיצד אפשר לתרגם עגמת נפש לפיצוי כספי במסגרת תביעה שמוגשת לבית המשפט לתביעות קטנות?
בית המשפט לתביעות קטנות מוסמך לפסוק פיצוי בגובה של תקרה מסוימת שמשתנה מעת לעת ע"פ עלויות המדד, ועומדת כיום (יוני 2019) על 33,900 ש"ח. תביעות אזרחיות שעולות על סכום זה, מוגשות לבימ"ש שלום.
בתביעות המוגשות לבית המשפט לתביעות קטנות נתבע בדרך כלל פיצוי על הנזק שנגרם לתובע, בצירוף עגמת נפש. הרכיב של עגמת נפש הוא לרוב חלק בלתי נפרד מהתביעה. נשאלת השאלה, מהי בדיוק אותה עגמת נפש וכיצד אפשר לתרגם אותה לפיצוי כספי שייפסק ע"י בית המשפט לזכות התובע?
ראש נזק של עגמת נפש או אי נוחות הוא ראש נזק בלתי ממוני, כלומר: נזק שלא ניתן לשומה בכסף
למציאת עורכי דין בתחום נזיקין באינדקס משפטי החדש
מונח סובייקטיבי שמשתנה ממקרה למקרה
לעוגמת נפש אין הגדרה אחת אבסולוטית שחלה על כלל התובעים. זהו מונח סובייקטיבי, שמשתנה מתובע לתובע ובהתאם לנסיבות המקרה. עגמת נפש של אחד לא תקוטלג אצל אחר כעגמת נפש, ואילו אצל האדם השלישי היא תיתפס כעגמת נפש משמעותית ביותר, שתצדיק, מבחינתו, פיצוי גבוה.
ראש נזק של עגמת נפש או אי נוחות הוא ראש נזק בלתי ממוני, כלומר: נזק שלא ניתן לשומה בכסף. בתי המשפט פוסקים פיצויים בשל נזק לא ממוני בהתאם לסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות), שקובע, כי: "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין".
בהתאם לכך, גם בתביעות קטנות, בית המשפט יכול לפסוק פיצוי בשל נזק לא ממוני, וכאמור, לרוב, זהו רכיב בלתי נפרד מהתביעה לפיצויים.
מכאן, ובהתאם לגובה סמכות בית המשפט לתביעות קטנות, כאשר נגרמת לתובע עגמת נפש, הוא יכול לתבוע פיצוי בגינה עד לסכום של 33,900 שקלים.
כך, למשל, בית המשפט לתביעות קטנות בחדרה פסק לאחרונה פיצוי של 600 שקלים בשל עגמת נפש שנגרמה כתוצאה מכך שהצלם לא בצע מלאכתו נאמנה באירוע בר-מצווה. (ת"ק 10181-05-10 אזרחי נ' בלה)
כאשר בית המשפט לתביעות קטנות בוחן במקרה שבפניו את גובה הפיצוי בגין נזק לא ממוני שיש לפסוק לתובע (לאחר שהוא מגיע למסקנה כי אכן יש מקום לפסוק פיצוי כזה), הוא בוחן את מידת הסבל ועוגמת הנפש שגרמו לתובע בעטיו של הנתבע
אופי המוצר והשירות
כאשר בית המשפט לתביעות קטנות בוחן במקרה שבפניו את גובה הפיצוי בגין נזק לא ממוני שיש לפסוק לתובע (לאחר שהוא מגיע למסקנה כי אכן יש מקום לפסוק פיצוי כזה), הוא בוחן את מידת הסבל ועוגמת הנפש שגרמו לתובע בעטיו של הנתבע. זאת, בהתייחס, בין היתר, לאופי השירות/המוצר ונחיצותו לתובע.
כך, למשל, בדוגמא של המקרר מדובר במכשיר חשמלי נחוץ, ולכן הפיצוי עשוי להיות יחסית גבוה.
מקרה שקרה: בית המשפט לתביעות קטנות קבע נזק לא ממוני של עוגמת נופש בסך 3,000 ₪ כאשר התובעים חויבו בסכומי חבילת גלישה בטלפון הנייד שלא היו בהתאם להסכם ההתקשרות שלהם
רכיב נזק יחיד בתביעות קטנות
בדוגמה נוספת, בת"ק 20049-09-11 בית המשפט לתביעות קטנות קבע נזק לא ממוני של עוגמת נופש בסך 3,000 ₪ כאשר התובעים חויבו בסכומי חבילת גלישה בטלפון הנייד שלא היו בהתאם להסכם ההתקשרות שלהם.
התובעים טענו כי בזבזו זמן יקר של שעות עבודה כאשר נאלצו לשוחח עם נציגי שירות הלקוחות מכיוון שהחיובים בהם חויבו שלא בהתאם לתכנית המשיכו להגיע, והזיכוי אליו היו זכאים מחברת הסלולר לא היה נראה באופק. תקלות חברות הסלולר מנעו את הזיכויים מהלקוחות, ובית המשפט קבע פיצוי בגין ההתעסקות בכל הפרשה שגרמה עוגמת נפש לתובעים.
במקרה זה, עוגמת הנפש לבסוף היוותה את כל סכום גובה הפיצוי בעצם (מלבד הוצאות משפט), כך שניתן לראות שעוגמת הנפש אך יכולה להוות את רכיב הפיצוי היחיד בתביעה קטנה, אם הינה מבוססת היטב.
היו גם מקרים אחרים, בהם הפיצוי בגין עוגמת הנפש הגיע לסכומים של 10,000 -15,000 שקלים, כך שהכל תלוי בנסיבות העניין.
גורמים נוספים הנלקחים בחשבון בעת פסיקת הפיצוי עבור נזק לא ממוני הם התנהגותו של הנתבע - האם התחמק מהתובע, נהג בו בחוסר תום לב וכו', כמו גם התנהגותו של התובע עצמו
פיצוי פרופורציונלי לנזק
גורמים נוספים הנלקחים בחשבון בעת פסיקת הפיצוי עבור נזק לא ממוני הם התנהגותו של הנתבע - האם התחמק מהתובע, נהג בו בחוסר תום לב וכו', כמו גם התנהגותו של התובע עצמו - האם הערים קשיים? האם הגיש תביעה מופרזת ומוגזמת?
חשוב להדגיש, כי בית המשפט ידחה תביעה קנטרנית ומוגזמת. תובע שיבקש פיצוי מופרז עבור עוגמת נפש, פיצוי לא פרופורציונלי ביחס לנזק שנגרם לו, לא רק שלא יקבל פיצוי גבוה, אלא עלול להסתכן בכך שתביעתו תידחה והוא יחויב בהוצאות. כך, למשל, בית המשפט לתביעות קטנות בת"א דחה תביעה נגד ישרוטל, וחייב את התובע בהוצאות של 2,000 שקלים. נקבע, כי לא הוכח שנפל פגם בהתנהלות ישרוטל, וכי מדובר בתביעת סרק שהוגשה רק כדי שהתובע יקבל הטבה נוספת מישרוטל (ת"ק 19509-01-11 גביש נ' ישרוטל ניהול מלונות בע"מ).
כמו כן, בת"ק 68228-03-17 בו נוסעים נתקעו ביוון לאחר שטיסתם לישראל עוקבה בשל חולי חמור של אחת מדיילות צוות המטוס, בית המשפט לתביעות קטנות קבע כי לא נומק מספיק נזק עוגמת הנפש אשר נתבקש על ידי הנוסעים בסך 3000 ₪ לכל נוסע, בגין חוסר הוודאות שנגרם להם, ולא הוגשו ראיות לקושי שהם טענו לו ביצירת קשר עם בני משפחתם ובגישה לאוכל. חברת התעופה במקרה זה שיכנה את הנוסעים שומרי השבת במלון חמישה כוכבים והעיכוב ליתר הנוסעים היה מינימלי.
כך, על אף שמדובר כביכול ברכיב פיצוי שהוא סובייקטיבי, יש לשים לב כי הפיצוי צריך להיות פרופורציונלי לנזק ולהיות מגובה בראיות ככל האפשר. לעתים, התנהלות הנתבע היא כזו שאף לא נדרש להוכיח את עוגמת הנפש, שכן זו מהווה ראיה בפני עצמה. עם זאת, אם התביעה מציגה ראיות מוחשיות ועובדות ברורות ככל האפשר, יש סיכוי גבוה יותר שבית המשפט יקבל את התביעה בגין עוגמת הנפש.
לסיכום: אם אתם מגישים תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות, ומבקשים פיצוי בשל עוגמת נפש, ציינו את ראש הנזק הזה, ותרגמו אותו לסכום כספי ריאלי ולא מופרז. אם לא כן, בית המשפט לא יפסוק לכם פיצוי בשל עוגמת נפש, ואם יסבור כי הבקשה מוגזמת, ידחה את התביעה ואולי יחייב אתכם בהוצאות.
עוד בנושא:
תביעה קטנה: ביטול עסקה ופיצוי ללקוח
