הנוסחה הסודית לקביעת צו תשלומים חודשי בהליך חדלות פירעון

חייבים רבים שנמצאים בהליך חדלות פירעון אינם מבינים כיצד נקבע להם גובה התשלום החודשי שעשוי להסתכם בכמה מאות שקלים ולעתים אף בכמה אלפי שקלים לחודש. זאת, בניגוד להנחה הבסיסית של אותם חייבים כי ההליך נועד להקל עליהם ולסייע להם לצאת מהבור שאליו נקלעו.

עו"ד שרי זוהר, המתמחה בדיני חדלות פירעון, מסבירה כי לא מדובר בעניין שרירותי. "הממונה על הליך חדלות הפירעון קובע כנקודת מוצא את התשלום החודשי על פי נוסחה בסיסית. הבעיה היא שלא כל עורכי הדין מבינים את הנוסחה מספיק טוב ויודעים להסביר אותה ללקוחותיהם".

לדברי עו"ד זוהר, יש צורך בסיסי ודוחק לצלול לעומק הנוסחה ולהסביר אותה לציבור החייבים, כדי שיידעו לקראת מה הם הולכים. "לימוד הנוסחה הוא כורח המציאות", היא פוסקת.

לאדם רווק או גרוש שחי בגפו ללא ילדים נקבע סכום מחיה בסיסי של 3,700 שקל לחודש. לעומת זאת, לזוג עם שני ילדים נקבע סכום מחיה בסיסי של 7,892 שקל לחודש

איך נראית הנוסחה לקביעת התשלום החודשי על פי חוק חדלות פירעון החדש?

"התשלום החודשי, שבו מחויב כל חייב בהליך חדלות פירעון, מחושב לפי מחצית ההכנסה הפנויה של התא המשפחתי, כשהוא מותאם לחלק היחסי של ההכנסה נטו של החייב מתוך ההכנסה נטו של התא המשפחתי", אומרת עו"ד זוהר.

זה לא כל כך מסובך כמו שזה נשמע: אם ההכנסה נטו של החייב היא לדוגמה 75% מתוך ההכנסה נטו של התא המשפחתי, תוטל עליו חובת תשלום חודשי של 75% מתוך מחצית ההכנסה הפנויה של התא המשפחתי.

איך מחושבת ההכנסה הפנויה של התא המשפחתי?

"הממונה הגדיר מראש מהו הסכום הבסיסי המשמש למחיה בכבוד, בהתאם למספר הנפשות של התא המשפחתי", אומרת עו"ד זוהר. "כל מה שיישאר מעבר לסכום הבסיסי נחשב להכנסה פנויה המצויה בידי התא המשפחתי. אלא שיש לזכור כי הנוסחה לקביעת הסכום החודשי לוקחת בחשבון רק מחצית מהכנסה פנויה", מבהירה עו"ד זוהר.

לכל משפחה נקבע סכום בסיסי המשמש למחיה לכבוד שלה, בהתאם להרכבה. כך למשל, לאדם רווק או גרוש שחי בגפו ללא ילדים נקבע סכום מחיה בסיסי של 3,700 שקל לחודש. לעומת זאת, לזוג עם שני ילדים נקבע סכום מחיה בסיסי של 7,892 שקל לחודש.

"נוסחת ההכנסה הפנויה מחושבת כאמור מההכנסה נטו פחות הסכום הבסיסי הדרוש למחיה, ואת ההפרש שמתקבל מחלקים בשניים", אומרת עו"ד זוהר.

דוגמאות לנוסחה

רווק בלי ילדים, שמשתכר 8,000 שקל נטו וההכנסה הבסיסית שנקבעה לו היא 3,700 שקל, יידרש לשלם לקופת הכינוס כ-2,150 שקל לחודש - כלומר, מחצית מההכנסה הפנויה העומדת לפי החישוב על 4,300 שקל.

8,000-3,700= 2,150 ₪ (מחצית הכנסה פנויה)

          2                           

לעומת זאת, משפחה עם שני ילדים מתחת לגיל 18, שהאב בה (החייב) משתכר 8,000 שקל נטו ואשתו משתכרת 7,000 שקל נטו וזוכה להכנסה כוללת של 15,000 שקל, אמורה לשלם לקופת הכינוס  כ-1,895 שקל. הסכום הבסיסי הנדרש למשפחה כזאת על פי הגדרת הממונה הוא 7,892 שקל.

עו"ד זוהר מבהירה כי " מתחשבים רק בחלק היחסי של החייב מתוך סך ההכנסות של התא המשפחתי" וממחישה את דבריה באמצעות החישוב הבא:

 15,000-7,892 = 3,554  (מחצית הכנסה פנויה) * 8000  (מתחשבים רק בחלקו של החייב) = 1,895

          2                                                             15,000     

במקרה שבו בת הזוג של החייב נמצאת גם היא בהליכי חדלות פירעון, הרי שהסכום החודשי של בת הזוג בדוגמה לעיל יהיה 1,659 שקל - שניהם ישלמו יחד את מחצית ההכנסה הפנויה, כשכל אחד משלם על פי חלקו היחסי בהכנסות:

15,000-7,892 = 3,554  (מחצית הכנסה פנויה) * 7000  (מתחשבים רק בחלק היחסי שלה) = 1,659

          2                                                             15,000     

ומה באשר להוצאות מיוחדות של התא המשפחתי?

"לצורך החישוב בהחלט מתחשבים בהוצאות אלו. אם יש למשפחה פעוטות בגילאי שלוש עד 3.5 שנים מתחשבים בהוצאות גבוהות יותר של התא המשפחתי בגלל עלות המעון שאותו פוקדים הפעוטות. התוספת המחושבת היא של כ-1,200 שקל עבור כל פעוט עד גיל 3-3.5.

עו"ד זוהר מסבירה כי בדוגמה שהבאנו של בני הזוג המדוברים, כולל מעון, החישוב יתבצע כך:

15,000-9,092 = 2,954 * 8,000 = כ-1,575 ₪  (בדוגמה שהחייב מרוויח 8,000 והאישה 7,000)

   2                         15000

לדבריה, אם יש למשפחה ילדים בגילאי 6-9 שנמצאים בצהרון, מתחשבים בתוספת של 1,000 שקל לחודש לכל ילד מגיל 3.5-9 עבור צהרון, בכפוף להצגת קבלות.

גם הוצאות עבור מזונות ילדים נכללים בחשבון כבר בפתיחת הליך בגדר "הוצאה מיוחדת" שמובאת בחשבון בקביעת הסכום החודשי של החייב הנושא במזונות (בדרך כלל 1,500 עבור ילד או לפי הסכום שייקבע לחייב בהליך) בכפוף להצגת אסמכתאות שאותן הוא משלם בפועל.

למשל,  אותו חייב רווק, בדוגמה עם משכורת 8,000 שקל, כגרוש עם ילד אחד ישלם באותה משכורת:

 8,000-5,200 = 1,400 (מחצית הכנסה פנויה שנותרת, לפי תחשיב של הסכום הבסיסי 3,700 + 1,500).

כנ"ל לגבי הוצאות רפואיות חריגות. אם למשל חייב או מי מבני משפחתו צורכים הוצאות רפואיות באופן קבוע, בכפוף להצגת קבלות יתחשבו בהוצאה המיוחדת הנ"ל, והכוונה לתרופות או טיפולים שאינן בסל הבריאות.

על פי הנוסחה, את ההכנסה הפנויה הנותרת אחרי ניכוי הסכום הבסיסי ואחרי ניכוי הוצאות מיוחדות מחלקים לשניים - מחציתה תשולם מצד החייב לקופת הנשייה ומחציתה האחר ייוותר בידי התא המשפחתי

מהו ה"סוד" הטמון בנוסחה שלא כולם מבינים?

"על פי הנוסחה, את ההכנסה הפנויה הנותרת אחרי ניכוי הסכום הבסיסי ואחרי ניכוי הוצאות מיוחדות מחלקים לשניים", מסבירה עו"ד זוהר. "מחציתה תשולם מצד החייב לקופת הנשייה ומחציתה האחר ייוותר בידי התא המשפחתי".

כך למעשה, מסבירה עו"ד זוהר, "מבחינה מתמטית מוסיפים לסכום הבסיסי עוד הפרש שלא היה מוגדר תחת הסכום הבסיסי למחיה בכבוד. "בדוגמה הראשונה חישבנו שיחיד שמשתכר 8,000 שקל נטו אמור לשלם לקופה כ-2,150 שקל לחודש לקופת הכינוס. כלומר, אם בוחנים את הנוסחה שנקבעה כאמת מידה, מחצית מהכנסה פנויה חוזרת לחייב – 5,850 שקל נותר בכיסו למחיה בכבוד, ולא רק 3,700 שקל על פי הגדרת הממונה".

מה חשוב להבהיר בכל הנוגע לנוסחה זו?

"הרבה עורכי דין שמייצגים חייבים ואף שופטים תוהים איך ייתכן שמשפחה בת ארבע נפשות למשל יכולה לכלכל את עצמה מ-7,892 שקל בחודש על פי נוסחאות הממונה, או איך ייתכן שיחיד יכלכל את עצמו רק מ-3,700 שקל", אומרת עו"ד זוהר.

"אבל הם לא מביאים בחשבון שמעל הסכום הבסיסי, יש מחצית מההכנסה הפנויה (מחצית ההפרש) שמוחזרת אליהם ולא נוגעים בה בתחשיב התשלום החודשי לחייב. כלומר, הסכום הבסיסי למחיה בכבוד של החייב ומשפחתו הוא לא רק זה הקבוע בהגדרת הממונה, אלא גם מחצית ההכנסה הפנויה שנותרת בידיהם, בנוסף לסכום הבסיסי.

"בנוסף, חייב שחי עם בת זוג אמור לשלם על פי חלקו היחסי בהכנסות, באופן שמותיר עודף (בדוגמה לעיל 1,659 שקל), שהוא מעל מחצית ההכנסה הפנויה ומעל הסכום הבסיסי ולפיכך מהכנסות בנות 15,000 שקל מותירים בידי החייב מעל הסכום הבסיסי בסך 7,892 שקל, גם 3,554 שקל (מחצית מהכנסה פנויה) וגם כ1,650 שקל (חלק מותאם למשכורת האישה). 

"כשמביאים בחשבון את החזר ההפרש הנ"ל לתא המשפחתי על פי הנוסחה", מסכמת עו"ד זוהר, "אלו הן ההכנסות ה'מוגנות' של התא המשפחתי שמותירים בידי החייב ומשפחתו סכום לצורך מחיה בכבוד - והוא הרבה יותר גבוה מהסכום הבסיסי בהגדרה".

• הסכום הבסיסי למחיה בכבוד מעודכן לחודש דצמבר 2021 וכפוף לעדכון משרד המשפטים מעת לעת.
• הכתבה אינה ממצה את כל האפשרויות ואינה מהווה ייעוץ אישי, כך למשל מקבלי קצבאות ומי שאינו עובד - עניין לכתבה נפרדת.

עומדים לפני הליך חדלות פירעון? זקוקים לליווי משפטי? פנו לעו"ד שרי זוהר כדי לקבל ייעוץ ראשוני בנושא