בישראל, כמו גם במדינות רבות נוספות בעולם המערבי, אחד מכל שלושה זוגות נשואים מתגרשים. לכן, בשנים האחרונות עלתה המודעות לצורך לנהל את הליך הגירושין בצורה שתפחית ככל האפשר פגיעה בבני המשפחה. לעתים קרובות במסגרת הליכי גירושין מתנהלים מאבקים הנוגעים למשמורת על הילדים, מאבקים הגוררים פגיעה בילדים, כמו גם תופעת ניכור הורי הפוגעת בילדים אך גם בהורים. איך, אם כן, ניתן להפחית את הנזקים בגירושין? הליך יישוב סכסוכים הוא אחת הדרכים להנמיך את הלהבות בסכסוך בין בני הזוג.
לאור העובדה שהליך הגירושין מעורר רגשות עזים, תסכול ואף שנאה, ישנה חשיבות רבה לפנייה לעו"ד לענייני משפחה, על מנת שירגיע את הרוחות
הסכנות שטמונות בהילך גירושין יצרי
תופעה שלילית נפוצה במסגרת הליכי גירושין היא ניכור הורי, שבמסגרתו אחד מבני הזוג מסית את הילדים נגד בן זוגו במטרה לעורר בהם רגשות שליליים כלפיו. לא צריך להיות מומחה כדי לדעת שהרחקת הורה מחיי ילדיו עלולה לגרום לנזקים נפשיים כבדים לכל הצדדים המעורבים. לאור העובדה שהליך הגירושין מעורר רגשות עזים, תסכול ואף שנאה, ישנה חשיבות רבה לפנייה לעו"ד לענייני משפחה, על מנת שירגיע את הרוחות.
אם הצדדים לא הצליחו להגיע לעמק השווה, יעמדו בפניהם שתי אפשרויות: האפשרות הראשונה היא פנייה לערכאות על מנת לנהל בהן את הליך הגירושין ואילו האפשרות השנייה היא לפנות לקבלת גישור פרטי
בקשה ליישוב סכסוכים במשפחה
בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014, נקבע כי זוגות שמתגרשים אינם רשאים להגיש תביעה בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה לפני שהגישו בקשה ליישוב סכסוך.
מטרתו של הליך יישוב הסכסוכים היא להנמיך את הלהבות בסכסוך בין בני הזוג על מנת לשמור על רווחתם של הילדים, שמוצאים את עצמם בלב הליך הגירושין. בנוסף, מאפשר ההליך לזוגות לנהל את הליך הגירושין בצורה מהירה וזולה יותר.
במסגרת הליך יישוב הסכסוכים יוזמנו בני הזוג לארבע פגישות מידע, הערכה ותיאום (מהו"ת), שבמסגרתן יבררו אנשי יחידת הסיוע על אודות ההסכמות ואי ההסכמות בין בני הזוג. ראוי להדגיש כי לפגישת המהו"ת הראשונה על בני הזוג להתייצב ללא ליווי עורך דין. אף על פי כן, החל מהפגישה השנייה רשאים בני הזוג לקבל ייצוג.
במידה שבני הזוג הצליחו להגיע להסכמות ביחידת הסיוע, הם יוכלו להגיש את הסכם הגירושין שלהם לאישור בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה, על מנת שיקבל תוקף של פסק דין. אם הצדדים לא הצליחו להגיע לעמק השווה, יעמדו בפניהם שתי אפשרויות: האפשרות הראשונה היא פנייה לערכאות על מנת לנהל בהן את הליך הגירושין ואילו האפשרות השנייה היא לפנות לקבלת גישור פרטי.
להסדר זמני שהות שווה בין ההורים יש יתרון בכך שהוא מונע תחושת ניכור הורי ומאפשר קשר מאוזן, רציף ובריא של הילדים עם שני ההורים
משמורת משותפת
חלוקת זמני שהות שווה, שנקראה עד לא מכבר "משמורת משותפת", תכתיב מתי ישהו הילדים אצל כל אחד מההורים, תוך שאיפה להסדרי שהייה שוויוניים. ואכן, רעיון המשמורת המשותפת הולך וצובר פופולריות בישראל, הן במסגרת הסכמים בין בני הזוג והן בהכרעות בית המשפט. אין ספק שהיתרונות במשמורת משותפת עולים בהרבה על החסרונות. העובדה שהילדים שומרים על קשר רצוף עם שני ההורים מובילה לביסוס מערכת היחסים עם שני ההורים וחוסכת עוגמת נפש לכל הצדדים.
משמורת משותפת מלמדת את שני ההורים להתנהג באופן מתון ומרוסן, שמיטיב עם הילדים ומונע מהם את הניתוק, בלית ברירה, מההורה אשר קיבל זמני שהות מצומצמים יותר מההורה האחר, מצב המלווה בכאב גדול וגעגועים ממושכים. להסדר זמני שהות שווה בין ההורים יש יתרון אף בכך שהוא מונע תחושת ניכור הורי ומאפשר קשר מאוזן, רציף ובריא של הילדים עם שני ההורים.
עו"ד פרח יצחק, בעלת תואר שני במשפטים ובניהול סכסוכים וגישור, מעניקה ללקוחותיה יחס אישי וליווי צמוד לאורך הליך הגירושין, ומייחסת חשיבות עליונה לסיום הליכי גירושין בצורה המיטיבה הן עם בני הזוג והן עם ילדיהם
