ישראלים, אולי יותר מכל עם אחר, אוהבים להגיד הכל בפרצוף. אנחנו אנשים פתוחים, דוגריים, ואנחנו חיים במדינה דמוקרטית, אז אנחנו מרשים לעצמנו להגיד הכל. ואכן, ישראל היא מדינה דמוקרטית וחופשית, ששמה את חופש הביטוי כערך עליון. ועדיין, אין משמעות הדבר שכל אחד יכול להגיד תמיד הכל.
בישראל קיים חוק איסור לשון הרע שנועד להגן על האזרח מפני אמירות של לשון הרע, כלומר אמירות שנועדו לפגוע בו, להשפיל אותו בעיני הבריות, לפגוע במשרתו או במשלוח ידו, או לבזות אותו בשל גזעו, עיסוקו, מינו, גילו, דתו או מוגבלותו. החוק קובע כי ניתן להגיש תביעה ולזכות בפיצוי בגובה 70,000 שקל ללא הוכחת נזק, וכפל פיצוי במקרה שהוכח נזק.
כוונת החוק אינה למנוע העלבות בין בני אדם, אלא פגיעה בשם הטוב של האדם. כלומר, פרסום ברבים של לשון הרע. כאשר אדם נחשף לדברים מבזים שנאמרים לו בלבד, אין מדובר בלשון הרע. לעומת זאת, אם נחשפו לדברים עוד שני אנשים או יותר – הדבר נחשב לפרסום ברבים וניתן לתבוע את מפיץ הדברים בגין לשון הרע. כלומר, כאשר הדברים הפוגעניים נאמרים בשיחה בין שני אנשים ללא נוכחות של אחרים, לא ניתן לתבוע בגין לשון הרע.
קללות "רגילות" כמו מטומטם, טמבל וכדומה, לא ייחשבו ללשון הרע מאחר שאלה הם כינויים שכבר הפכו למטבעות לשון מקובלים
איך ניתן להבדיל בין סתם עלבון ללשון הרע?
בית המשפט בוחן זאת בעיני האדם הסביר. קללות "רגילות" כמו מטומטם, טמבל וכדומה, לא ייחשבו ללשון הרע מאחר שאלה הם כינויים שכבר הפכו למטבעות לשון מקובלים, גם אם לא נעימים. לעומת זאת, לדוגמה, כינוי אדם, ובמיוחד חייל או שוטר, בתואר "נאצי", הוא עילה לתביעה על לשון הרע מאחר שלכינוי הזה קונוטציות קשות מאוד, ואכן היו לא מעט תביעות כאלו שהסתיימו בזכייה.
איך ניתן להוכיח לשון הרע?
פרסום לשון הרע יכול להיעשות בעל פה או בכתב, ועל מנת לתבוע, חובה לתעד את המקרה בצורה הנכונה. אם הדברים הפוגעניים נאמרים ברחוב, לאוזני כל, יש לתעד את אומר הדברים, לצלם ולהקליט אותו, אבל חשוב לתעד גם את הנוכחים מסביב כדי להוכיח שנחשפו לדברים שני אנשים לפחות מעבר לאדם אליו כוונו הדברים, ולקבל את פרטיהם על מנת שיעידו על כך במשפט.
אם הדברים הפוגעניים הגיעו בכתב, יהיה צורך להוכיח שהם הגיעו לאנשים נוספים זולת הנפגע עצמו. למשל, דברים פוגעניים שנאמרו בקבוצת ווטסאפ, או פוסט שנכתב ברשת חברתית – יש לצלם את המסך ולתעד גם את מספר האנשים שנחשפו לדברים – כמה לייקים, שיתופים ותגובות הפוסט קיבל, או כמה אנשים חברים בקבוצת הווטסאפ.
לשון הרע היא לא רק משהו מדובר או כתוב, אלא כל דבר שעלול לפגוע בשם הטוב
לפרסום לשון הרע צורות רבות
לשון הרע יכול להגיע גם בצורות מפתיעות יותר, כפי שמראה מקרה שטיפלתי בו במשרדי. הלקוח שלי הגיע לעסק מסוים על מנת לקבל שירות וזכה ליחס משפיל. בעקבות החוויה הקשה הוא נכנס לעמוד העסקי של העסק בגוגל, נתן לו דירוג נמוך וכתב ביקורת שתיארה את החוויה הקשה שעבר. בתגובה, בעל העסק, שלא היה לקוח של אותו אדם ומעולם לא קיבל ממנו שירות, נכנס לעמוד העסקי שלו ונתן לו דירוג של כוכב אחד, דבר שהוריד דרסטית את הדירוג שלו.
קיראו עוד >>>> המשטרה מבקשת לערוך חיפוש בסלולרי - האם להסכים?
תבענו בגין על לשון הרע, אף שאותו בעל עסק לא כתב מילה אלא רק דירג בכוכביות. הצלחנו להוכיח כי אין מדובר בלקוח שכתב ביקורת אלא שהדבר נעשה מתוך נקמנות גרידא, ואף הוכחנו כי נגרם נזק. בית המשפט קיבל את עמדתנו ופסק לטובת הלקוח שלי כפל פיצויים.
מכאן ניתן ללמוד כי לשון הרע היא לא רק משהו מדובר או כתוב, אלא כל דבר שעלול לפגוע בשם הטוב. גם על יצירה פוגענית ניתן לתבוע: במקרה אחר צולמו לטלוויזיה, ללא ידיעתם, אנשים בעלי משקל עודף, שגילו להפתעתם כי הם מופיעים בכתבה על אנשים שמנים. המצולמים תבעו את הרשת וזכו.
ניתן לתבוע גם את מפיץ הדברים בפוסט בר/שות החברתיות וגם את האנשים שמשתפים את הפוסט או שמגיבים לו ומגבים את דבריו
תביעה בגין שיתוף מ"יד שנייה" של לשון הרע
סעיף 13 לחוק קובע שלא ניתן לתבוע על לשון הרע בגין דברים שנאמרו במהלך משפט, גם אם יש הוכחה כי הדברים לא נכונים. עם זאת, אם נאמר לשון הרע במהלך משפט, ואדם כלשהו מפרסם את הדברים שנאמרו במשפט, ניתן יהיה לתבוע אותו. גם ברשתות החברתיות ניתן לתבוע בגין שיתוף לשון הרע: ניתן לתבוע גם את מפיץ הדברים בפוסט וגם את האנשים שמשתפים את הפוסט או שמגיבים לו ומגבים את דבריו.
איך נימנע מהפצת לשון הרע?
האם הדבר אומר שעלינו לנהוג בנימוס תמידי, לעולם לא להעליב, לקלל או לפגוע? מבחינה אנושית-חברתית – ברור שכן, אבל לא זאת כוונת החוק ומי שנוהג לפי לשון החוק יהיה מוגן מתביעות. לשון החוק אומרת שכאשר אדם מפרסם דבר שעלול להשפיל אדם אחר בעיני הבריות או להפוך אותו למטרה לבוז וללעג, לבזות אותו בשל מעשים, התנהגות או תכונות שיש לו, לפגוע במשרתו או בעסקו, לבזות אותו בשל גזע, מוצא, דת, מקום מגורים, גיל, מין או נטייה מינית – מדובר בלשון הרע. אם כך, אדם שרוצה לכתוב או להגיד משהו על זולתו, חשוב שיכתוב באופן ענייני – פשוט להתייחס לגופו של עניין ולא לגופו של אדם.
