ההכרה בפיברומיאלגיה בביטוח הלאומי: חידוש מבורך או פגיעה בחולים?

בחודש מרץ 2021 קרה דבר תקדימי בעולם: הביטוח הלאומי הוסיף את מחלת הפיברומיאלגיה לרשימת המחלות המוכרות לצורך קבלת אחוזי נכות. ההודעה בדבר השינוי עשתה רעש גדול, עם כותרות חגיגיות והתעסקות חדשותית לא מועטה, ולא בכדי – מדובר במחלה שבמשך שנים ארוכות לא קיבלה הכרה, למרות אלפי הנשים (בעיקר) והגברים שסובלים ממנה עד כדי חוסר תפקוד של ממש.   

פיברומיאלגיה היא תסמונת כאב כרוני מפושט בכל הגוף, המלווה בעייפות קשה ובשלל תסמינים נוספים: חלק מהחולים יסבול גם מרגישות למגע, סחרחורות וכאבי ראש, דיכאון, בעיות בריכוז ובזיכרון, מעי רגיז, שלפוחית רגיזה ועוד תסמינים שפוגעים ביכולת לעבוד, לתפקד בבית או לשמר קשרים חברתיים.

מאחר שאין בדיקות אובייקטיביות (כמו בדיקות דם או אולטרסאונד) שיכולות לסייע באבחון המחלה, והאבחון נעשה על סמך תלונות החולה ודיווח על תסמינים, מדובר במחלה שלוקח זמן רב לאבחן, וחולים רבים מספרים על יחס מזלזל מצד גורמי הרפואה ("זה הכל אצלך בראש"), וזאת כאשר החולה אינו מסוגל לעבוד כפי שעשה בעבר. לאור זאת, ההכרה בביטוח הלאומי במחלה נראתה כמו בשורה גדולה עבור החולים.

בעבר, הוועדות הרפואיות היו פוסקות על כל המאפיינים של התסמונת אך בנפרד: כאבי שרירים, חולשה, כאבי ראש, מחלת פרקים, דיכאון וכו' – כל סעיף לפי האחוזים שניתן לתת בגינו

המחלה הוכרה בפועל, לא בשמה

כאן המקום לציין שגם בעבר, אדם שחלה בפיברומיאלגיה היה יכול לפנות לביטוח הלאומי ולבקש קצבת נכות. אם המחלה התפרצה בעקבות טראומה או סטרס בעבודה, ניתן היה להגיש את הבקשה במסלול של תאונות עבודה, ואם התפרצה המחלה יחד עם מכלול בעיות רפואיות שאינן קשורות בעבודה, ניתן היה לפנות במסלול של נכות כללית.

קיראו עוד בנושא >>> חמישה טיפים: איך להתנהל נכון מול ועדה רפואית של הביטוח הלאומי

הוועדות הרפואיות בשני המסלולים היו פוסקות אחוזי נכות לפיברומיאלגיה, פשוט בלי לקרוא לה בשמה. הוועדה היתה פוסקת על כל המאפיינים של התסמונת, כל אחד בנפרד: על כאבי שרירים, על חולשה, על כאבי ראש, על מחלת פרקים, על דיכאון וכו' – כל סעיף לפי האחוזים שניתן לתת בגינו. כך, אחוזי הנכות יכלו להצטבר ולהגיע עד כדי זכאות לקצבה.

ועדיין, חולי הפיברומיאלגיה רצו הכרה במחלתם, ובצדק. עמותת אסף הגישה עתירה לבג"ץ, שבעקבותיו תוקן הסעיף ומחלת הפיברומיאלגיה קיבלה שם והכרה בביטוח הלאומי. לכאורה, חידוש נפלא הבא לטובת החולים.

חולים רבים, שנפסקו לטובתם אחוזי נכות שמספיקים לקצבה אך הם עדיין נמוכים מדי נוכח הפגיעה, אינם מגישים ערעורים מפחד שאחוזי הנכות שקיבלו יילקחו מהם

האם ההכרה היא באמת לטובה?

אולם, בבחינה מדוקדקת יותר של הסעיף החדש, אנחנו מגלים שלמעשה הוא מחמיר את מצב החולים, שכן הסעיף קובע שעל פיברומיאלגיה ניתן להעניק בין 0 ל-40 אחוזי נכות (וזאת בניגוד לעמדת הרופאים שביקשו הכרה של עד 50 אחוזי נכות). חשוב להבין שהסעיף הזה הוא קריטי, שכן על מנת שעקרת בית תהיה זכאית לקצבת נכות כללית, היא צריכה שיהיו לה לפחות 50 אחוזי נכות. כך יוצא שאם היא חולה בפיברומיאלגיה בצורה קשה שלא מאפשרת לה לתפקד, היא לא יכולה להיות זכאית לקצבה.

אם בעבר אדם עם פיברומיאלגיה קיבל אחוזי נכות לפי הסעיפים השונים המרכיבים את התסמינים שלו, התיקון בא ושינה זאת כך שאחוזי הנכות יינתנו רק על התסמונת הכוללת, כאשר התסמינים הנלווים נכללים כבר בסעיף. ישנם כאבי ראש כרוניים? הם כבר כלולים בהגדרת התסמונת. המחלה מביאה איתה דיכאון? לא יינתנו אחוזים נוספים, שכן הדיכאון הוא חלק מהמחלה.

עדיין לא ברורה עד הסוף המשמעות בפועל של השינוי בחוק. החולים ועורכי הדין מחכים לראות כיצד יפעלו הרופאים בוועדות הרפואיות

שוב מסתבר, לא כל המחלות שוות

שינוי הסעיף העוסק בפיברומיאלגיה אינו מהווה רק בפגיעה חמורה בחולים, אלא גם מפלה אותם לעומת חולים במחלות אחרות. לדוגמה, בהגדרת מחלת הסוכרת בביטוח הלאומי, ישנו סעיף שאומר שהמחלה אמנם פוגעת באיברי מטרה, אך שאם הפגיעה הינה משמעותית, יינתנו אחוזי נכות נפרדים בגין הפגיעה באיברי מטרה. מדוע, אם כך, חולי פיברומיאלגיה אינם זכאים לאחוזי נכות בגין פגיעת המחלה באיברי מטרה?  

עדיין לא ברורה עד הסוף המשמעות בפועל של השינוי בחוק. החולים ועורכי הדין מחכים לראות כיצד יפעלו הרופאים בוועדות הרפואיות, אך הפגיעה כבר ניכרת – חולים רבים, שנפסקו לטובתם אחוזי נכות שמספיקים לקצבה אך הם עדיין נמוכים מדי נוכח הפגיעה, אינם מגישים ערעורים מפחד שאחוזי הנכות שקיבלו יילקחו מהם.

חולי פיברומיאלגיה הניגשים בימינו לוועדות הרפואיות יעשו נכון אם ייגשו לוועדה לאחר שהשיגו הוכחות לכך שמחלות נלוות מסוימות, כמו כאבי ראש ודיכאון, הופיעו אצלם לפני פרוץ המחלה, על מנת לנסות ולדרוש עבורם אחוזי נכות ללא קשר לפיברומיאלגיה. 

ומה בהמשך? לשכת עורכי הדין כבר קיימה ימי עיון בנושא. מומחים רבים, נוירולוגים ופסיכיאטרים, הודיעו כי לטענתם מדובר בטעות וכי הם מתנגדים להכללת תלונות בגין כאבי הראש ודיכאון בתסמונת, ורוב הרופאים מתנגדים למתן אחוזי הנכות הנמוכים.

גם אני, כיועצת המשפטית במיזם "נשים, בריאות וחיים בכבוד", שלחתי מכתב לשר הרווחה מאיר כהן ולמנכ"ל הביטוח הלאומי ובו הצפתי את העוול והאפליה שהתיקון בחוק גורם להם. ימים יגידו לאן הדברים יתפתחו.

ליצירת קשר ולפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד סימונה גולדמן מימון