הסיבות לגירושין הן רבות ויכולות לנבוע ממחלוקות הנוגעות לדרכי החינוך, היבטים כספיים או כתוצאה ממשבר אישי. כאשר מי מהצדדים מעוניין לפרק את השותפות, הוא עושה זאת בדרך הישנה אך לא בהכרח היעילה ופונה לבית המשפט או לבית הדין הרבני במטרה לפתוח בהליך גירושין, וכתוצאה מכך הוא גורר את בן הזוג השני להליך ארוך שכרוך בעלויות גבוהות וזמן יקר שמביא להחרפת הסכסוך ומשפיע על המשפחה ובפרט על הילדים.
ברוב המקרים הפנייה לבית המשפט נובעת עקב אי היכרות עם אפיק נגיש וגמיש הרבה יותר – אפיק הגישור, שמסתיים בהסכם חתום ובעל תוקף משפטי.
אפשר להתגרש בבית הדין הרבני אך את כל יתר הנושאים הנוגעים למשמרות על הילדים ולחלוקת הרכוש, ניתן להסדיר באמצעות גישור או באמצעות הסכם גירושין
שני יסודות לסכסוך הזוגי - הדתי והענייני
כאשר מצויים בסכסוך זוגי חשוב להפריד בין היסוד הדתי, שהוא מעשה הגירושין עצמו והוא מתקיים בבית הדין הרבני ותקף לכל זוג בן דת משה וישראל, לבין היסוד הענייני, הנוגע להסכם שיאפשר לנהל את המערך המשפחתי במבנה החדש ונחתם לאחר שהושגה הסכמה הדדית בין הצדדים.
לא פעם זוגות מתבלבלים בין הגט לבין הסכם הגירושין, כלומר אפשר להתגרש בבית הדין הרבני אך את כל יתר הנושאים הנוגעים למשמרות על הילדים ולחלוקת הרכוש, ניתן להסדיר באמצעות גישור או באמצעות הסכם גירושין.
כיום המחוקק קובע על פי חוק דיני המשפחה כי כל בן זוג המעוניין לפתוח בהליך גירושין נדרש קודם לכן לפנות להליך יישוב סכסוך בטרם פתיחת התיק. בהליך זה מחויבים להיפגש עם בעל מקצוע (בדרך כלל עובד סוציאלי) לפגישה אחת לכל הפחות, אשר במסגרתה ינסו הצדדים ללבן את כל העניינים הקשורים בפרידה במטרה להגיע להסכמות על מגוון נושאים כדי לצמצם את הדיון המשפטי בתיק הגירושין (על נושאים שעליהם לא הושגה הסכמה) וכן לצמצם את ההתערבות בהסכם ביניהם ככל הניתן.
אני יכול להעיד מניסיוני המקצועי, כי הסכמים שנחתמים בהסכמת בני הזוג (גם אם בני הזוג נדרשו להתגמש ברצונותיהם במסגרת המשא ומתן) עמדו במבחן המציאות ובני הזוג הצליחו לקיים אותם יותר מאשר פסקי דין שניתנו על ידי בתי המשפט בניגוד לרצונו של אחד מבני הזוג.
הנה דוגמה שממחישה נקודה זו ונוגעת למזונות: לא פעם מי מבין בני הזוג, שאמור לקבל את המזונות, נדרש לפנות להליכי הוצאה לפועל כנגד בן הזוג לשעבר במטרה לקבל את המגיע לו. לא פעם מדובר בהליכים כואבים מאוד, אשר כוללים מאסר וגורמים לריחוק בין בן הזוג לבין ילדיו.
הליכי הוצאה לפועל רווחים הרבה יותר כאשר מדובר בפסק דין אשר ניתן על ידי בית המשפט. לעומת זאת, הסכמי גירושין מפרטים את מנגנון התשלום בטרם ייאלץ בן הזוג להפעיל את הליכי ההוצאה לפועל, כיוון שההסכם עצמו מחייב את החייב בתשלום מזונות ואי התשלום הוא הפרה בוטה שלו. פתרון הפרות ההסכם בדרכי שלום, מבלי לפנות לגורם גבייה משפטי, מעלה את הסיכוי לניהול תקין יותר של תשלום המזונות וההוצאות הנוספות במשך השנים.
הסכם שנעשה בין שני הצדדים בעזרת ייעוץ והכוונה נכונה יחסוך להם ולבני משפחותיהם סבל רב והפסדים כספיים
ההיבט הענייני – הגעה להסכמות
כאמור, החוק מעודד להגיע להסכמות על פני פנייה להליך משפטי, ויתרה מכך הוא מחייב זו כהליך מקדים בטרם פתיחת תיק בבית הדין הרבני או בבית הדין לענייני משפחה. כיום מומלץ לפנות לעורכי דין או למגשרים העוסקים בתחום, שיוכלו להסביר לבני הזוג את זכיותיהם ואת חובותיהם בהליך הגירושין כך שיגיעו להסכם בעזרת ייעוץ והכוונה נכונה, הסכם שיחסוך להם ולבני משפחותיהם סבל רב והפסדים כספיים.
קיראו עוד בנושא >>>> הקשר בין משבר כלכלי לבין משבר אישי
בהקשר זה אציין שהסכם זה מקבל תוקף משפטי על ידי פסק דין ובתי המשפט בישראל יעדיפו תמיד שהצדדים יערכו ביניהם הסכם שנערך בהסכמת שני הצדדים מאשר לכפות פסק דין מטעמם, לאחר שבחנו את פני הדברים.
הליך שינוי תנאי הסכם על ידי בית המשפט מורכב פחות מאשר בהליך גירושין רגיל שנעשה על בסיס פסק דין
מה קורה כשהסכם הגירושין הופך לפסק דין?
במועד הפיכת ההסכם לפסק דין, המערכת השיפוטית אוכפת את ההסכם. אם נחתם הסכם וצד אחד מפר את התחייבויותיו או שהנסיבות השתנו ויש רצון לשנות את ההסכם בעקבות כך, ניתן בכל עת לפנות לבית המשפט אשר אישר את ההסכם ולתבוע מבן הזוג השני את אכיפת ההסכם.
הליך שינוי תנאי הסכם על ידי בית המשפט מורכב פחות מאשר בהליך גירושין רגיל שנעשה על בסיס פסק דין. הדוגמה המתאימה ביותר לכך היא בשינוי הסדרי הראייה.
בני זוג סיימו את הפרידה באמצעות הסכם על פי משמורת משותפת, שבהתאם להיקפה נקבעו המזונות. ביום מן הימים אחד מבני הזוג לא קיים את חלקו בהסכם, ובצעד יחסית פשוט האישה פנתה לבית המשפט שקבע כי הבעל יצטרך לעמוד בתנאי ההסכם או להגדיל את סכום המזונות באופן מיידי, וזאת ללא צורך בהתדיינויות ארוכות והבאת הוכחות, כיוון שבית המשפט נשען על נקודת מוצא שהיא ההסכם עצמו.
לאחר שתגיעו להסכם משותף, כל שנותר יהיה הוא לבצע את מעשה הגט ולאחר מכן לקבל תוקף של פסק דין להסכם שנחתם בהסכמה ובהליך קצר, מהיר ויעיל
בעלי נכסים? העדיפו הסכם
כשמדובר בבעלי נכסים, ההסכם עדיף על פני הליך גירושין וזאת מפני שבהתדיינויות משפטיות ארוכות לא פעם בני הזוג חושפים מידע שלא לצורך ועלולים להביא לגריעה במצבת הנכסים ומכאן לפגיעה עתידית בדורות הבאים. כך למשל, לאחרונה פנה אלי זוג אשר קנה נכס בבאר יעקב במסגרת "מחיר למשתכן".
הדירה נמכרה במחיר נמוך לאין שיעור ממחיר השוק וכך היא גם נמכרה, מהר ככל הניתן כדי להפריד את הרכוש המשותף, אך אליה וקוץ בה: במועד התשלום לבנק הממשכן גילו בני הזוג שלא נותר בידיהם אף סכום. במצב אחר של הסכם יכלו בני הזוג להעמיד את הנכס להשכרה, לתת לו לצבור ערך וליהנות משכירות ארוכת שנים ולאחר מכן להוריש לילדיהם נכס שווה ערך. הסכם לכשעצמו הוא סודי ולכן באמצעותו ניתן להגן על הרכוש גם לאחר הפרידה.
לסיכום, אני ממליץ למי מבני הזוג אשר מחליט ללכת להליך גירושין, להיפגש עם עורך דין לענייני גירושין שניהם יחד לפגישה שאינה מחייבת ולנסות לפחות לשמוע או לקבל ייעוץ כיצד ניתן להגיע להסכם גירושין אשר יכלול בתוכו את כל נושאי הסכסוך וכיצד ניתן להביא לפתרונם. בשלב הבא כל שנותר יהיה הוא לבצע את מעשה הגט ולאחר מכן לקבל תוקף של פסק דין להסכם שנחתם בהסכמה ובהליך קצר, מהיר ויעיל.
הכותב הוא עורך הדין שי שיר המתמחה בדיני משפחה ומלווה את לקוחותיו בהליכי גישור וחתימת הסכמי גירושין, לפרטים נוספים ולייעוץ ראשוני צרו קשר: 052-3111146
