חוק חדלות פירעון נועד לסייע לאנשים שצברו תיקים בהוצאה לפועל כדי שיוכלו להסדיר את חובם במהרה תוך עמידה במספר מבחנים. עורכת הדין מעיין פרץ-ארזואן העוסקת במשפט אזרחי ומייצגת את לקוחותיה בתיקים של חדלות פירעון ופשיטת רגל, הן מצד החייב והן מצד הנושה, חושפת מספר פרצות בחוק אשר מאפשרות לחייבים לנצל לרעה את המנגנון החוקי ליציאה ממצבם העגום ולשיקום כלכלי ואת האפשרויות המעטות שיש לנושים להתגונן מפני אנשים שאין בכוונתם לשלם את חובם.
רבים מהחייבים הם מקבלי קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי, המוגנות על פי חוק ולא מגיעות לתיקי ההסדר, והם מנצלים את המצב ומצליחים לנכות מאות אלפי שקלים מחובם בהסדרים נדיבים מאוד
מה הם התנאים הבסיסיים המאפשרים להגיע להסדרים כספיים מתוקף חוק חדלות פירעון?
"התנאי הבסיסי העוסק בהסדרי חוק חדלות פירעון נקבע על פי גובה החוב", מציינת עו"ד פרץ-ארוזאן. "בדרך כלל מדובר בחייבים שצברו חובות גבוהים ותיקים רחבי היקף בהוצאה לפועל, ולאורך השנים הם התחמקו מהנושים. החוק מאפשר למדינה לסיים את הטיפול בעניינם ולצמצם את העומס במשרדי ההוצאה לפועל".
האם יש קווים משותפים לנושים שצברו חובות גדולים ומנצלים לרעה את חוק חדלות הפירעון?
"לאורך שנות פעילותי בתחום, אני יכולה למצוא מספר קווים משותפים בין חייבים שצברו חובות לאורך זמן, כשבמקביל הם השתכרו בדרכים לא חוקיות והתחמקו מהנושים באופן שיטתי.
"ראשית, יש ביניהם אנשים שיש ביכולתם להשתכר בשכר והם בכל זאת נמנעים מכך או לחלופין עובדים 'בשחור'. שנית, חלקם מקבלים קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי אשר מוגנות על פי חוק ולא מגיעות לתיקי ההסדר. רבים מהם מנצלים את המצב ומצליחים לנכות מאות אלפי שקלים מחובם בהסדרים נדיבים מאוד".
לא ייתכן כי אדם עם חובות בגובה של כ-100 אלף שקל יקבל הפטר חוב בסכום של 4,000 שקל – זה לא מידתי ומעודד את החייבים להמשיך להתבטל
אילו תוספות לחוק היו יכולות לשמש כ"מנגנוני איזון ובלימה" לצורך צמצום תופעת הניצול לרעה והתחמקות שיטתית מתשלום לנושים?
"ישנן מספר דרכים כדי ליצור את התנאים המבטיחים שלפחות חלק מהסכום יגיע אל הנושים ובמהרה. בשלב הראשון חשוב לבחון את כושר ההשתכרות של האדם, האם יש ביכולתו להשתכר ממשלח ידו, או לעבוד בעבודה כלשהי כדי להשיב חלק מחובו? כיום אנשים רבים מתחילים תהליכים של הסדרי חוב מבלי שנושא זה נבדק באופן מדוקדק. אם היה תנאי המחייב את החייב להוכיח כי הוא מיצה את יכולותיו התעסוקתיות, כל עוד מצבו הבריאותי מאפשר זאת, היינו יכולים להגדיל את הסיכוי להשבת החוב לנושה".
המנגנון השני נועד לבחון את אופן יצירת החוב, מסבירה עו"ד פרץ- ארזואן. "יש לבדוק מתי החובות נוצרו? האם מדובר על דפוס התנהגותי של יצירת חובות? מתי התיק האחרון נפתח? האם נוספו חובות נוספים לתיק האיחוד כדי להתאים לרף של חדלות הפירעון?".
היא מבקשת להדגיש כי המדינה רוצה לנכות את החובות שיש לחייבים כדי להוריד את העומס מההוצאה לפועל, ולכן בית המשפט מעביר תיקים רבים לפשרות וכל שנותר לנושים הוא לעמוד מול שוקת שבורה, ובפרט כאשר מדובר על נושים קטנים כמו עסקים קטנים או חברות קטנות, שסיפקו סחורה או שירותים ולא קיבלו על כך תמורה".
המנגנון השלישי שאותו מציינת עו"ד מעיין פרץ-ארזואן הוא עיקרון המידתיות: "לא ייתכן כי אדם עם חובות בגובה של כ-100 אלף שקל יקבל הפטר חוב בסכום של 4,000 שקל – זה לא מידתי ומעודד את החייבים להמשיך להתבטל. זאת, כאשר במקביל הם מקבלים לעתים סכומים כספיים קבועים שמוגנים על פי חוק מהביטוח הלאומי מבלי שתהיה אכיפה מסוימת ודאגה לזוכים. לצערי הרב, רוב החייבים יצרו חובות חדשים כדי לחמוק מחובות קודמים, ומה שלא מתקבל על הדעת הוא שהחוק מאפשר זאת".
תוכלי לתת דוגמה שממחישה את הנושא?
"אם לחייב יש תיק משנת 1992 ומאז הוא אינו עובד, כיצד בשנת 2012 חובותיו הצטברו? יש להבין את המניע ולהפעיל סנקציות גם על כספי ביטוח לאומי".
כלי נוסף שעמד לרשות הנושים ובוטל היה האפשרות להגיש בקשות להגבלת רישיון הנהיגה של החייב בתמורה לתשלום כל סכום החוב
כיצד ניתן לדעת שהחייב מתחמק מתשלום או מרוויח כספים בדרכים בלתי חוקיות ומעלים את רווחיו מהנושים?
"לצערי הרב, כיום חובת ההוכחה חלה על הנושה - עליו יהיה לשכור בלש פרטי, שתפקידו להתחקות אחרי הפעילות של החייב. המדינה כיום לא מעודדת מנגנון זה ולא מעבירה את אחריות ההוכחה על החייב".
עו"ד פרץ-ארזואן מסבירה כי "גם במקרים שבהם חייבים מתכחשים לחתימות על שטרי חוב או על שטרי ערבות – חובת ההוכחה חלה על הנושה ועליו לשלם על בדיקת הגרפולוג. אולם", היא אומרת, "אם חובת ההוכחה היתה מוטלת על הצד החייב, היה ניתן לצמצם את התופעה".
בעבר החוק אף הטיל עונשי מאסר על חייבים. כיצד המצב השתנה בעקבות חוק חדלות הפירעון החדש?
"בעבר אכן החוק היה מחמיר יותר, אך כיום המאסר לנושים בוטל מתוקף חוק חירות האדם. כלי נוסף שעמד לרשות הנושים ובוטל היה האפשרות להגיש בקשות להגבלת רישיון הנהיגה של החייב בתמורה לתשלום כל סכום החוב. ההגבלה בוטלה מתוך הרצון לאפשר לחייבים לעבוד ולהיות ניידים".
בהתקשרות עם חברה יש לבדוק היטב מה כוללת ההיסטוריה העסקית שלה, מהו כושר השתכרותה ובפרט האם יש חובות עבר שלא שולמו
האם אדם מן השורה יכול להגן על עצמו מפני התקשרות עם אנשים שאינם מתכננים לשלם את חובם?
"כיום החוק בעיקר מגן על החייב ולא על הנושה, אך ישנם מספר מנגנונים שמאפשרים הגנה מפני הונאות עסקיות. המלצותיי הבאות תקפות לכל בעל עסק או בעל נכס המתכנן להתקשר בהתקשרות ארוכת טווח עם ספק כלשהו:
- דאגו לבטחונות, בפרט כאשר התשלום נעשה באמצעות המחאות. כיום ניתן לוודא שמאחורי ההמחאה יש חברת סליקה שתהא אחראית על פדיון ההמחאה.
- הצטיידו בערבויות או בצ'ק ביטחון.
- תשלום בהקפה – בהתקשרות עם חברה יש לבדוק היטב מה כוללת ההיסטוריה העסקית שלה, מהו כושר השתכרותה ובפרט האם יש חובות עבר שלא שולמו. הסיכונים גלויים וניתן לאתר אותם.
- בקשו ערבות מבעלי החברה, גם אם זו חברה בע"מ. ניתן להפעיל נוהל "הורדת מסך".
- עיבדו עם גורם אחד מתוך החברה – איש קשר אחד או מחסנאי אחד שתפקידו למשוך מכם את הסחורה. כך תוכלו למנוע טענות לגניבה או להעלמת סחורה.
- הגבילו את הסכמי המסגרת ואת סכומי המשיכה עבור כל רכישה.
עו"ד מעיין פרץ-ארזואן עוסקת במשפט אזרחי ומייצגת בבתי המשפט חייבים וזוכים. משרדה עוסק בחוזים, חוק חדלות פירעון ופשיטות רגל, דיני נזיקין, הסכמי ממון, תביעות קטנות והגנת הצרכן. לייעוץ ראשוני, צרו קשר
סייעה בהכנת הכתבה: הילה צור-שינזי
