"כולנו חיים במטרה להיות מאושרים", כתבה ביומנה אנה פרנק והפכה את המשפט הפשוט הזה למנטרה שמצוטטת שוב ושוב ושמופיעה תדיר בכתבים העוסקים במשמעות האושר, עיסוק שנראה שקיבל דחיפה חזקה בעשורים האחרונים.
אולם, העיסוק במשמעות האושר אינו עניין חדש כלל וכלל. הפילוסופים הגדולים בהיסטוריה הקדישו מחשבה רבה לאושר: אפלטון חקר את החיים הטובים, אריסטו עיגן את האושר כמטרה מרכזית בחיי האדם ומטרה בפני עצמה, קונפוציוס הלך מכפר לכפר לשתף עם מנהיגי הקהילות את המתכון שלו להגשמה עצמית. לאורך ההיסטוריה נעשה עיסוק רב באושר ובמשמעויותיו וכיום התפתח מאוד התחום של פסיכולוגיה חיובית, שעוסק באושר, במשמעותו בחיים ובדרכים להגיע אליו.
ההגדרה הויקיפדית של פסיכולוגיה חיובית היא: "ענף בפסיכולוגיה שעוסק בחקר האושר והשגשוג האנושיים... פסיכולוגיה חיובית עוסקת בניסיון למצוא ולטפח חוזקות ובהפיכת חיים נורמטיביים למספקים יותר... זו גישה פסיכולוגית מניעתית שעוסקת בטיפוח חוסן נפשי ובצמיחה בקרב האוכלוסיה הכללית והבריאה, ולא רק בקרב הפונים לטיפול בשל קשיים והתמודדות נפשית".
קיראו עוד בנושא >>> מיינדפולנס: לחיות כמו שנכון עבורנו
פנינה בליץ, פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית ומשפחתית, עוסקת רבות בחקר ויישום הגברת האושר. "כשאני שואלת אנשים שבאים אלי לטיפול מה הם רוצים להשיג, התשובה היא פעמים רבות: אני רוצה להיות יותר מאושר/ת בחיים שלי", היא אומרת, "וזה גורף לכל הגילים והמגזרים".
"כשאנחנו מתמקדים ברע ולא בטוב, זה גלגל שהולך וגדל כמו כדור שלג עד שאי אפשר לראות שום טוב בכלל, ונהיה לנו רע. הדכדוך הזה משפיע לרעה גם על הסביבה שלנו"
למה כולם נמצאים במרדף אחרי האושר?
"קודם כל באמת יש מרדף כזה, יש עיסוק באושר בחיים הפרטיים של רובנו וגם במרחב הציבורי – בספרים, בפרסומות בסרטים. וזה הגיוני - ידוע שכמה שאנחנו יותר מרוצים ויותר מאושרים בחיים, אנחנו יותר מצליחים להעניק לאחרים הרגשה טובה וכך אנחנו זוכים ליחסים יותר נעימים. כשהיחסים בחיים שלנו טובים ואנחנו מרגישים טוב עם עצמנו, כל מה שנעשה ילך יותר טוב. האושר מאפשר לנו להתמודד הרבה יותר טוב עם קשיים, בעיות, כאב, עצב ולמעשה עם כל התמודדות שיש לנו בחיים".
מה הם הגורמים שמונעים מאיתנו להיות מאושרים?
"הקושי הגדול הוא להעריך את מה שטוב בחיים שלנו, במיוחד כשמשהו קשה לנו. כשאנחנו מתמקדים ברע ולא בטוב, זה גלגל שהולך וגדל כמו כדור שלג עד שאי אפשר לראות שום טוב בכלל, ונהיה לנו רק רע. לאנשים רבים יש פרספקטיבה מוטעית, הם חושבים שהדכדוך שלהם משפיע רק עליהם, אבל זה לא נכון. אנחנו משפיעים על הסביבה שלנו, מה שמעכיר את היחסים ומחזק את ההרגשה הרעה שלנו".
"כשאנחנו במצב של הודיה, גם אם זה על הדברים הקטנים, האנרגיה מתחילה ללכת לכיוון החיובי וכך מזומנים לנו עוד ועוד דברים חיוביים כי אנחנו פתוחים אליהם"
כל אחד יכול להיות מאושר?
"להיות מאושר זו הרבה פעמים גם החלטה, לא רק רגש. אנחנו יכולים להחליט שננסה להיות יותר מאושרים ושנעשה מה שצריך כדי שזה יקרה, כאשר אנחנו מבינים שאושר אמיתי הוא משהו שלא בא מבחוץ אלא מבפנים. הרבה אנשים, במיוחד צעירים, חושבים שאם ישיגו מקצוע יותר טוב, בית יותר גדול וכו', הם יהיו יותר מאושרים. אבל הם לא יודעים ליהנות ממה שיש להם ורק רצים אל ההישג הבא. זו בדיוק הדרך להפסיד את האושר. זו החלטה, אנחנו צריכים לשנות במודע את דרך ההתנהגות שלנו כדי להצליח להיות יותר מאושרים".
איך למשל?
"בטיפול אנשים לומדים להעריך את הכוחות שלהם ואיך הם יכולים להתמודד עם החולשות. אני שמה דגש גדול על הודיה – אנשים צריכים להסתכל טוב טוב על כל פרטי החיים, לשלוף את הטוב שיש בהם ולהעריך אותו. כשאנחנו במצב של הודיה, גם אם זה על הדברים הקטנים, האנרגיה מתחילה ללכת לכיוון החיובי, וכך מזומנים לנו עוד ועוד דברים חיוביים כי אנחנו פתוחים אליהם ויכולים לראות אותם כשהם מגיעים. כשאנחנו רואים רק שחור, לא נראה את הטוב כשהוא מגיע ולא נצליח לקחת אותו אלינו".
"כשקשה לנו לעשות משהו עבור עצמנו, אנחנו יכולים לנסות להתחיל במעשה נחמד עבור האחר"
אילו תרגילים מהקליניקה כל אחד יכול ליישם כבר עכשיו?
טיפול אישי או זוגי בגישת הפסיכולוגיה החיובית מתמקד בנוכחות בכאן ובעכשיו, בהתבוננות, בהודיה ובהנעה עצמית, לעתים בכוח (לפעמים ממש Fake it till you make it), לעשות דברים ולהתחיל שינוי. בליץ ממליצה על כמה צעדים שכל אחד יכול לעשות כדי להתחיל להניע שינוי לעבר האושר:
קביעת מטרות - לקבוע מטרות לטווח הקצר ולטווח הארוך. "כדאי להתחיל עם מטרה כלשהי, אפילו לשבוע הקרוב. ככה אנחנו שמים את הדגש בתודעה על משהו חיובי שאנחנו יכולים לעשות עבור עצמנו, במקום על מה שחסר לנו", היא מסבירה. "לא ממש משנה מהי המטרה, או אם נצליח באמת להשיג אותה. לפעמים צריך לעודד אנשים לקחת סיכונים לנסות דברים חדשים. גם אם התוצאה לא תהיה מעולה, נדע שלפחות ניסינו. ואם הצלחנו, אז בכלל טוב, כי כל צעד מוצלח שאנחנו עושים נותן לנו מוטיבציה לעשות עוד כמה צעדים קדימה".
נוכחות והודיה - כניסה למצב של הודיה, בו אנחנו רואים את הטוב בחיינו, מעריכים אותו ומודים עליו וכך מזמנים טוב נוסף, כרוך באופן ישיר ביכולת להיות נוכחים ברגע ולהתבונן עליו. "יש לי מטופלת שמאז שיצאה לפנסיה הרגישה שהחיים נעשו אפורים", מספרת בליץ. "היא סיפרה לי שהיא מאוד נהנית ללכת ברגל, אבל כששאלתי אותה אילו עצים יש בשכונה בה היא מטיילת, היא לא ידעה לענות. תרגלנו התבוננות בנוף בזמני הליכה, ומאז היא מעידה על שמחה הולכת וגדלה. לפעמים צריך ללמוד לראות מה שיש מסביב, ותרגול מיינדפולנס יכול מאוד לעזור להיכנס למצב של נוכחות והתבוננות".
עזרה לאחר - כשקשה לנו לעשות משהו עבור עצמנו, אנחנו יכולים לנסות להתחיל במעשה נחמד עבור האחר. "אנחנו יודעים להתגבר על רגשות קשים כשאנחנו עושים משהו טוב לעצמנו וגם לאחרים", אומרת בליץ, "וזה פשוט – כל אחד יודע איך לעשות טוב למי שבסביבה שלו. כל מה שצריך זה לרצות ולהחליט".
צילומים: שאטרסטוק
