כאשר לחייב יש נכס כמו בית או רכב על שמו, עליו לתכנן את צעדיו ורק אם אין ברירה לאפשר לנאמן – בעל התפקיד – למכור אותו: הברירה העומדת בפני החייב היא לפדות את הנכס, כלומר לשלם (באמצעות עזרה ממשפחתו, גיוס הלוואת משכנתא או מכירתו בשוק החופשי) כדי לשלם לקופת הנשייה את מה שהנושים היו יכולים לקבל ממכירת הנכס.
הפדיון איננו דבר קל, כשהחייב נאלץ לממן סכום גבוה הנגזר מזכויותיו, אולם הוא חוסך מהחייב עוגמת נפש על לקיחת נכס שהיה ברשותו; הוא חוסך עלויות כינוס גבוהות ואת צו הפינוי המונף על ראש החייב. על כך בשורות הבאות.
"פושטי רגל חוששים לעתים יותר לקבל צו פינוי מהבית מאשר לאבד אותו", כך טוענת עו"ד שרי זוהר, המלווה חייבים רבים בהליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון. לדבריה, החשש מבוסס על צווי הפינוי האכזריים שניתנים בחסות המדינה ומאפשרים לפנות חייבים מיידית מביתם תוך 30 יום. מדוע כשממנים בעל תפקיד, כמו כונס נכסים או נאמן למימוש נכס, ניתן לו ביד קלף כה חזק המאפשר לפנות חייבים בפרק זמן כל כך קצר", היא זועקת. "המדינה דוחקת לפינה פושטי רגל וגורמת להם למכור את הבית בנזיד עדשים או לקחת הלוואות בריביות אסטרונומיות רק כדי למנוע את הפינוי".
פעמים רבות החייב נדרש לקחת הלוואה חוץ בנקאית אלא שהלוואות מחברות חוץ בנקאיות ניתנות בריבית גבוהה מאוד
"תביא לנו 40 אלף שקל מעבודה, אבל גם קרן השתלמות"
הדילמה שאליה מתייחסת עו"ד זוהר נוגעת לחייבים הנמצאים בהליך פשיטת רגל מתקדם, כאשר נקבע המתווה שאמור לאפשר להם לקבל הפטר מחובות. "אומרים לחייב, למשל, תביא לנו 40 אלף שקל משכר עבודה, אבל חוץ מזה תביא גם את קרן ההשתלמות שלך שנזילה בעוד חמש שנים".
בסיטואציה המתוארת, החייב עומד בפני קושי: כדי לממש את הקרן הוא יצטרך להימצא עוד שנים ארוכות בפשיטת רגל. "האלטרנטיבה לכך היא שאומרים לו, בוא תציע הצעה הולמת ותפדה את הקרן", מסבירה עו"ד זוהר. "באופן דומה, ניתן לפדות נכסים אחרים, כמו דירה או רכב".
ככל שמדובר בסכום קטן יחסית, פושט הרגל יכול לנסות לרתום את המשפחה שלו או את חבריו כדי לגייס את הסכום ולפדות את הנכס, אבל לעתים מדובר בסכום משמעותי יותר, מאות אלפי שקלים, כך שהחייב נדרש לפדות למשל את בית המגורים שלו. "במקרים כאלה נדרש החייב לקחת הלוואה חוץ בנקאית", אומרת עו"ד זוהר. "אומרים לו, יש לך חצי שנה לגייס את הסכום, אם לא תעמוד בכך – ניקח לך את הנכס'. הרעיון בהלוואות כאלו, שלרוב נלקחות לשנה-שנתיים, הוא לאפשר לחייב לנקות את דירוג האשראי הבעייתי שלו.
"הלוואות כאלו מחברות חוץ בנקאיות ניתנות בריבית גבוהה מאוד", אומרת עו"ד זוהר. "הרעיון הוא שהחייב פורע את חובותיו, מנקה את דירוג האשראי שלו כעבור שנתיים על פי חוק נתוני אשראי ממתן ההפטר, ורק כאשר הדירוג נקי, הוא אמור ליטול הלוואה בתנאים הרבה יותר טובים במערכת הבנקאית הרגילה כדי לשלם את החוב על ההלוואה החוץ בנקאית".
חלק מהחייבים נדחק לפינה ולעתים הם נאלצים למכור את הבית שלהם כמעט בחינם בעסקאות שקשה להעלות על הדעת - הכל כדי לא לקבל צו פינוי
הוילה של החייבת ממרכז הארץ נמכרה במחיר מגוחך
הלוואות כאלו הן בעייתיות, משום שהן מעמידות את החייבים בסיכון לחזור למעגל החוב ואף להעמיק את הבור שלתוכו נכנסו, מה שגורם לרתיעה של שופטים מעסקאות כאלו. ואולם לדברי עו"ד זוהר, חלק מהחייבים כלל לא מצליח לקבל הלוואות כאלה לצורך פדיון נכס.
"כתוצאה מכך, חלק מהחייבים נדחק לפינה ולעתים הם נאלצים למכור את הבית שלהם כמעט בחינם בעסקאות שקשה להעלות על הדעת - הכל כדי לא לקבל צו פינוי", היא אומרת.
עד כמה קשה לחייבים בהליך פשיטת רגל לקחת הלוואה לצורך פדיון נכס? עו"ד זוהר מדגימה את דבריה באמצעות אחד מלקוחותיה, חייב פושט רגל, שעמד ליטול משכנתא (חוץ בנקאית) כדי לפדות את בית המגורים שלו, עד שלפתע אשתו לקתה בדמנציה, מה שהפיל את העיסקה. "החברה החוץ-בנקאית לא הסכימה לתת לו את המשכנתא, משום שלא היתה מוכנה לקחת את הסיכון", אומרת עו"ד זוהר. כיום הוא מחפש אלטרנטיבות אחרות.
קיראו עוד בנושא >>> הנוסחה הסודית לקביעת צו תשלומים חודשי בהליך חדלות פירעון
במקרה אחר שהיא מתארת פנתה אליה אישה מבוגרת, אם לילדים, שצברה חובות בסך 1.2 מיליון שקל, אך האישה לא היתה יכולה לקחת הלוואה. "לאותה אישה היתה וילה ענקית בשווי של 6 מיליון שקל במרכז הארץ. היא היתה כל כך בלחץ עד שהסכימה למכור את הנכס ב-2.5 מיליון שקל בלבד". לדברי עו"ד זוהר, במסגרת העיסקה סוכם כי הקונה יאפשר לאישה לגור בבית עד יום מותה ויאפשר לילדיה להתגורר בבית ל-X שנים. "הקונה כביכול יצא 'לארג' עם האישה וילדיה, אבל בעצם קנה נכס מאוד יוקרתי כמעט בחינם, במחיר מגוחך", היא אומרת.
"לעסקאות כאלה יש עוד היבטים בעייתיים, גם מבחינת היורשים שלא מקבלים דבר וגם מבחינת רשויות המס", היא ממשיכה. "הנכס נמכר במחיר מסוים, אבל למתן האפשרות לבני הבית להמשיך להתגורר בו בלי לשלם שכירות יש שווי כספי, שלא משולם עבורו מס".
אין היגיון בתיקי חדלות פירעון או כונסי נכסים לפנות את החייבים כל כך מהר מהבית. צריך למצוא דרך שמאפשרת להם להתגורר בנכס אף בשלב שהנכס עומד למכירה בכינוס
תנו לחייבים לגור בנכס עד המכירה
לדברי עו"ד זוהר, הנכס של הקשישה שנמכר בנזיד עדשים איננו חריג. "במקרים רבים חייבים שהחרב מונפת על צווארם מעדיפים למכור את הבית כמעט בחינם, הכל בתנאי שיעשו איתם חסד, כביכול, ולא יפנו אותם מהבית. הם מעדיפים לאבד את הבית, רק לא להתפנות".
עו"ד זוהר מאשימה את המדינה בכך שהיא דוחקת את החייבים לפינה ומאפשרת הוצאה של צווי פינוי המאפשרים לפנות חייבים מביתם בתוך 30 יום בלבד. "אין היגיון במצב הקיים. למה כאשר ממנים כונס נכסים מטעם בנק או כשממונה נאמן - מאפשרים לו מיד לפנות חייבים עוד לפני מכירת הנכס", היא תוהה.
"המצב הקיים זועק לשמיים", היא ממשיכה. "תנו לחייבים לגור בנכס עד המכירה. מה בוער לכם? הרי עד שמוצאים קונה יכולה לחלוף שנה ועד שעושים עיסקה בפועל, לפחות עוד ארבעה-חמישה חודשים. מה כל כך דחוף בלפנות חייבים מביתם, הרי זה בדיוק מה שגורם להם לאימה הגדולה. החשש שיפנו אותם מהבית גורם להם למכור אותו כמעט בחינם או לקחת הלוואה בתנאים רעים".
כמובן, יש הגנות שמקנה סעיף 29 לחוק ההוצאה לפועל או סעיף 33 לחוק הגנת הדייר (שמאפשרות לשפות את החייב במחיר של דמי שכירות לשנה וחצי או יותר שנים, למשל 48 חודשים בהליכי חדלות פירעון אחרי שתתקבל התמורה), אבל הפינוי יעמוד בעינו והוא ייאלץ לצאת מהבית קודם לכן.
לדברי עו"ד זוהר, החרב המונפת מעל צווארם של חייבים צריכה להטריד מאוד את מקבלי ההחלטות. "המדינה חייבת לעשות משהו. פשוט אין היגיון לאפשר לבעלי התפקידים שממונים בתיקי חדלות פירעון או כונסי נכסים לפנות את החייבים כל כך מהר מהבית. צריך למצוא דרך אחרת שמאפשרת להם להתגורר בנכס אף בשלב שהנכס עומד למכירה בכינוס".
מדיניות מתוקנת זו תועיל לכך שחייבים שכבר עומדים בפני מימוש נכס לא ייאלצו לבצע עסקאות של "חורבן הבית" ויאפשרו לכונס למכור את ביתם (עם תוספת עלויות כינוס) כרע במיעוטו.
עומדים בפני פשיטת רגל? זקוקים לסיוע בהליך חדלות פירעון? פנו לעו"ד שרי זוהר, המתמחה בליווי חייבים בהליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון לקבלת ייעוץ ראשוני
צילומים: שאטרסטוק
